הסדר קרן נאמנות לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות

ביום 4.10.18 נכנסת לתוקף רפורמה הקשורה לתיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות התש"ד-1994 (להלן: "החוק"), שמתייחס לפעילות מכשירי השקעה עוקבי מדד ועיקרו מעבר של השקעות אלה מהסדר רגולטורי של "תעודות סל" להסדר רגולטורי של "קרנות סל". המבקשת היא גורם דומינאנטי ביישום הרפורמה ומתן שירותי התפעול לקרנות הסל לצורך החלתו של השינוי הרגולטורי.

...

לטענת המבקשת הסיבה לכך היא בקשת המשיבים לקיים דיון בפרק הכלכלי בטרם הגיעו הצדדים לסיכום בפרק הארגוני, תוך שהמשיבים מציבים דרישות כלכליות מופרזות ותוך שהמשיבים "מפוצצים" את הישיבות סמוך לאחר תחילתן.

אין מחלוקת כי עיצומי העובדים, אשר אינם מעבירים ליצור את הפיתוח הקשור לתפעול קרנות הסל, בנקודת הזמן בה נכנסת לתוקף הרפורמה העוסקת במעבר מתעודות סל לקרנות סל, גורמים נזק למבקשת, לבנק ולציבור המשקיעים, אולם משמדובר בשביתה כלכלית לגיטימית, לא מצאנו בשלב זה מקום להגבילה.

שוכנענו, לכאורה, בשלב זה כי המו"מ לכריתת ההסכם הקיבוצי אינו מתנהל באינטנסיביות ראויה, נקלע למבוי סתום והרצון שהפגינה המבקשת בעת הדיון לקיים משא ומתן רצוף נעלם וכי הפגישה הבאה הצפויה לצדדים הינה ביום 10.10.18 בלבד.

נטען כי קרן הגידור הישנה לא הוצעה לציבור ולכן מדובר בהסדר השקעה בקרן גידור ולא בהסכם לייסוד קרן לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות.

...

תמצית טענות הנתבעים - טענות הנתבעים 6-1 הנתבעים 6-1 טענו כי יש לדחות את התביעה נגדם על הסף או למצער לגופה היות ומדובר בתביעה קנטרנית וחסרת תום לב וכי אין להיעתר לסעדים שנדרשו על ידי התובעים.

מכל האמור לעיל, עולה כי הנתבעים שמרו לעצמם את הזכות לחקור עדי תביעה נוספים על אלה אשר צוינו ברשימה מיום 8.10.15.

לאור זאת, תובעים אשר לא התייצבו להיחקר על תצהירם – תצהירם נמשך ויש לראות בהם כמי שלא הוכיחו את תביעתם ותביעתם – נדחית.

סיכום התביעה כנגד הנתבעת 20 – נדחית התובעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבעת 20 בסך 75,000 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

הסדר זה מאפשר מסחר רציף בתעודה וגם מעניק בטחון למשקיעים שיהיה מי שיקלוט את ההיצע עת יבקשו הם לממש את השקעתם.

עם שינוי זה חלים גם שינויים רגולטוריים מסוימים, שמטרתם להקטין את הסיכונים שהיו טבועים בתעודות הסל ולצמצם את הפער שנוצר בין הרגולציה שחלה על תעודות סל לבין זו שחלה על קרנות נאמנות (וראו: דברי ההסבר להצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 27), התשע"ז-2016, ה"ח הממשלה 1103, עמ' 722, 28.12.2016).

שלישית, המבקשים טוענים שהלקוח כן יכול היה להמנע מתשלום עלות אפקטיבית, לו יועצי ההשקעות היו מפנים אותם למכשיר פינאנסי מסוג "קרן מחקה", בה לפי חוק כלל תשלומי הריבית והדיבידנד משולמים ללקוחות.

...

במסגרת החלטתי מיום 23.08.2016 בעניין הבקשה לסילוק על הסף, כמו גם בהחלטתי מיום 26.03.2017 בעניין הבקשה לצירוף, גילוי ועיון במסמכים, ובעקבות עמדת המבקשים, נתחמה גדר המחלוקת המתוקנת, לפיה טענת המבקשים תתמקד אך בטענה שהבנקים העניקו ייעוץ השקעות רשלני, מרגע שהעניקו ייעוץ בקשר לתעודות סל כשלא הייתה ברשותם מערכת ממוחשבת תומכת.

סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, המבקשים לא עמדו בנטל להראות כי קיימת אפשרות סבירה לקבלת טענותיהם נגד המשיבים, ועל כן דין בקשת האישור להידחות.

אשר על כן, בקשת האישור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 45,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין, באופן הבא: המבקש 1 ישלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. המבקשת 2 תשלם למשיב 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. המבקש 3 ישלם למשיב 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ כדין, בסך כולל של 15,000 ש"ח. ניתן היום, כ"א אייר תשע"ט, 26 מאי 2019, בהעדר הצדדים.

יש לחזק את ידיה של משטרת ישראל במלאכה הקשה אותה היא מבצעת ובאתגרים הלא פשוטים בפניהם היא ניצבת, וליתן לאנשיה גיבוי מלא גם אם במסגרת מילוי התפקיד נעשתה טעות כזו או אחרת בתום לב. כן מקובל עלי כי התשתית העובדתית שהונחה בפני בית משפט קמא אכן הזמינה את המסקנה אליה הגיע השופט אטדגי לפיה "על פי המידע שהיה בידי המישטרה, טרם שליחת המכתבים, היתקיים חשד מבוסס כי במבנה מתנהלים הימורים בלתי חוקיים", וכי גם רפאת לא היה מנותק מהמתרחש, ולו בעצימת עין, בהנתן הקשר המשפחתי והמיתחם המשותף, מסקנה העומדת בהלימה לדברי בית המשפט העליון בבג"ץ שהגיש רפאת בדבר "הסיטואציה שנצפתה בעת החיפוש במקום בו ניהל העותר את עסקו – בה ניראו מכונות ההימורים, שאמנם לטענת העותר היו שייכות לאחיו, בצמידות לשולחנות פיס והמועצה להסדר הימורים". עדיין אין באמור לעיל כדי לפטור את המדינה מחובתה לפצות נפגע שבוצע כלפיו פירסום לשון הרע במסגרת הפעילות לעיל, אלא אם יוכח כי על הפירסום חלה איזו מההגנות לפי חוק איסור לשון הרע.

במקרה מולקנדוב הוחלה ההגנה על רשות ניירות ערך בהנתן סמכותה לפי סעיף 97 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, "לפקח על ענף קרנות הנאמנות ולהסדיר את פעולתו..." ו"ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל.

...

אקדים ואומר, כי בסופו של דבר לא הוגשו כתבי אישום כלשהם, לטענת המדינה – מטעמים ראייתיים.

מוקשית בעיני המסקנה לפיה כל שלא הוכח מתבטא בפרט לוואי שאין חובה להוכיחו.

כמו בית משפט קמא אף אני סבורה כי רפאת לא הוכיח מהו הנזק שנגרם לו עקב שלילת הזיכיון לשנתיים, ואין די בחוות הדעת שהגיש.

עם זאת, אף אני סבורה כי רפאת זכאי לפיצוי סטטוטורי, אלא שיש להכפיל את סכומו משעסקינן בשני פרסומים נפרדים, שאינם יכולים להיחשב כפרסום אחד או כפרסום חוזר.

(1) קבלת פיקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה; (2) קבלת פיקדונות כספיים אחרים; (3) הנפקת ניירות ערך; (4) ניהול מערכת תשלומים, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם; (4א) קניה ומכירה של מטבע חוץ; (5) מתן אשראי; (6) השקעה בניירות ערך או בזהב המיועד לצרכים מוניטאריים; (7) שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובילבד שלא ינהל במסגרת עסוקו כאמור מיפעל עסקי, ולמעט מתן התחייבות חיתומית, ניהול קופת גמל, ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות וניהול תיקי השקעות; (8) השכרת כספות; (9) קניה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן; (10) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו; (11) תיווך בעיסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו, למעט תיווך בעיסקאות של קניה או מכירה של סחורות או מקרקעין; (11א) ייעוץ פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, בכפוף להוראות סעיפים 11 ו-52(ב) ו-(ג) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני; (11ב) ייעוץ השקעות, בכפוף להוראות סעיף 9(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות; (11ג) שיווק השקעות בהתאם להוראות סעיף 9(ג1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות; (11ד) ניהול מערכת החשבונות של קופות גמל בעבור החברה המנהלת, לרבות ניהול חשבונות העמיתים בעבור הקופה, עריכת המידע הנמסר לעמית ומסירתו לו; (11ה) מכירה ותפעול של שירותי מחשוב המשמשים בעקרם את הבנק; (11ו) השכרת מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעולם, לשוכר שיעשה שימוש במקרקעין למטרה זו; (12) עיסוק שהותר במפורש לבנק לפי חוק; (13) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק".

ניתן אף לומר שפרשנות שכזו מתחייבת בכל שיטת משפט השואפת להמשיך לשרת את הציבור בתקופה שבה המציאות הטכנולוגית מיתקדמת, באופן טבעי, בקצב מהיר יותר מזה של ההסדרים הרגולטוריים.

...

המסקנה הנלמדת מכך היא שהמונח "נכסים אחרים" בסעיף 10(7) לחוק הבנקאות יכול להתפרש ככולל גם מטבעות דיגיטליים.

סוף דבר: העתירה נדחית.

פרשנות סעיף 10(7) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן: החוק), על-פי לשונו ובהתאם לתכליתו, מוליכה למסקנה כי שירותי מסחר במטבעות דיגיטליים (או "מטבע וירטואלי", המונח המשמש לצורך העניין בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016), חוסים תחת כנפיו של סעיף 10(7); הבנקים בישראל אכן מוסמכים לעסוק בפעילות זו. כפי שציינה חברתי בצדק, נושא הדיון נמנה על אותם מקרים שבהם נדרש המשפט להתמודד, באמצעות כלי-הקיבול העומדים לרשותו, עם תופעה חדשה, פרי התפתחות טכנולוגית, אשר זה מקרוב באה.