הסדר פשרה בתובענה ייצוגית על סימון מחיר ליחידת מידה

בעקבות בקשה לאישור הסדר פשרה מיום 30.03.16 לפניי בקשה על-פי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), לאשר הסדר פשרה.

את ניזקה הכולל של הקבוצה העריך בעשרה מיליון ש"ח. בין יתר טענותיה ביקשה המשיבה לקבל כי מילאה אחר התחייבויותיה בהליך הקודם: היא עשתה את הדרוש לפעולה על-פי התקנות, רכשה אמצעים לסימון המחיר ליחידת מידה ושכרה שירותים של חברה המיתמחה בכך.

בבקשה לאישור התובענה הייצוגית הגדיר המבקש את הקבוצה בהאי לישנא: ,,כלל לקוחות המשיבה, אשר מחיר מוצר מהוה שיקול מרכזי עבורם, ואשר רכשו מוצרים בחנויות המשיבה, שלגביהם לא קוימה החובה לסמנם במחיר ליחידת מידה''.

...

שוכנעתי כי סיכוייה להתקבל אינם מבוטלים.

אשר-על-כן אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק-דין.

אני סבורה כי בשים לב לסיכון שנטל המבקש, לטרחה שטרחו הוא והפרקליטים המייצגים ובתועלת שהביא ההליך, יש לפסוק למבקש את הגמול המומלץ וכן את 2,000 השקלים שהוציא (כפוף להצגת חשבונית), ולבאי-כוחו – את שכר הטרחה המוסכם.

ביסוד בקשת האישור טענת התובע כי הנתבעת לא סימנה על גבי המוצרים בסניפיה את מחיר המוצר לפי יחידת מידה, וזאת בנגוד לתקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008 (להלן – התקנות), אשר הותקנו עוד ביום 24.8.2008.

דיון ההסדר הנו דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת נוכח ההסדר לפרטיו, בהיתחשב בסכויי התובענה ובעלויות הגבוהות הכרוכות בניהולה, וכן בהנתן התועלת הממשית לציבור הצרכנים לנוכח השלמת סימון המחיר ליחידת מידה עבור כל הפריטים הרלוואנטיים בסניפיה והתחייבות הנתבעת להקפיד על יישום הוראות התקנות באמצעות נהלים ואכיפתם כהסדרה עתידית, נראה כי הסדר הפשרה ראוי והוגן ומהוה את הדרך היעילה להכרעה במחלוקת בין הצדדים.

הגדרת חברי הקבוצה הגדרת חברי קבוצת התובעים הנה בדומה להגדרתה בהחלטתי לאישור ניהול התובענה כייצוגית הנה: "כל מי שרכש ממוצריה של הנתבעת, אשר לא קוימה החובה לסמנם במחיר ליחידת מידה, וזאת בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה (24.5.2016) ועד למועד אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט". שאלות משותפות קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והן: שאלות העובדה המשותפות הן בין היתר: מידת קיומה של חובת סימון מחיר ליחידת מידה בידי הנתבעת ; מידת השפעתו של פירסום מחיר ליחידת מידה על קניות הצרכנים; קיומן של הוצאות נחסכות בגין אי קיום חובת סימון מחיר ליחידת מידה.

...

גמול ושכר טרחה הצדדים המליצו כי הנתבעת תשלם לתובע גמול בסך של 25,000 ₪, ולב"כ התובע שכר טרחה בסך של 135,000 ₪ בתוספת מע"מ. בהתחשב בהיקף ההטבה אשר תינתן לציבור בגין העבר, ובהינתן התועלת הכספית לציבור הצרכנים אשר תצמח משינוי נהלי הנתבעת מעתה והלאה, סבורני כי ההישג אליו הגיעו התובע ובאות כוחו מצדיק את שיעור הגמול ושכר הטרחה המוצעים, שאינם חורגים מן הסביר.

סוף דבר סיכומו של דבר, הסדר הפשרה מאושר כאמור לעיל וניתן לו תוקף של פסק דין.

93אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי נוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום.

בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה טענת המבקשת כי המשיבה אינה מסמנת את המחיר ליחידות מידה של הבשמים בסניפיה.

...

אישור ההסדר בהמשך להחלטתי מיום 11.2.2016 החלטתי לאשר את ההסדר, שעונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". במסגרת ההסדר הציעו הצדדים הנחות בשווי צרכני של 500,000 ₪, אך ברי כי שווי ההטבה למשיבה נמוך מכך בהרבה.

מבצעי ההנחות הם אכן "פשרת קופונים", אולם בנסיבות הענין שלפני נראה שיש לקבל זאת בבחינת הרע במיעוטו: קיים קושי באיתור חברי הקבוצה, גודלה אינו ידוע, והנזק שנגרם לה אינו ידוע; המשיבה ציינה כי תעשה כמיטב יכולתה להבטיח כי סימון המחירים ליחידת מידה ייעשה בהתאם להוראות הדין; והסכמת הצדדים כי מחירם הממוצע של המוצרים בתקופת ההטבות יהיה נמוך ממחירם הממוצע של אותם מוצרים במהלך שנת 2015 – מחייב את המשיבה במתן הנחות אמיתיות, לפחות לעומת המחירים אשתקד, ומשום כך מקובלת עליי.

גמול ושכר טרחה: המבקשת עתרה לקבל גמול בסכום של 22,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 28,000 ₪ בתוספת מע"מ. בהתחשב בגובה ההטבה ובכך שמטרת התובענה הושגה בעיקרה מבלי שיהיה צורך בניהול ההליך – החלטתי לאשר את הסכומים המבוקשים.

אם כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הסדרה לעתיד: המשיבה מתחייבת להשלים במועד הקובע את שינוי אופן הסימון על מלוא מוצריה באופן סופי ומלא, כך שאלו יסומנו בהתאם להוראות הדין.

בחינת הסדר הפשרה הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: "כל מי אשר רכש מהמשיבה מוצרים בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה ועד להכרעה בה, אשר לא סומנו במחיר ליחידת מידה, או שסומנו במחיר ליחידת מידה שאינו נכון". הסעדים שנתבעו בבקשת האישור: סעד כספי – סכום התביעה האישית של המבקש בגין נזק ממוני הועמד על סך של 500 ₪, וסכום התובענה הייצוגית הוערך ב- 18,000,000 ₪ בגין נזק ממוני ו-2,000,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.

...

המשיבה טענה, כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד, בהינתן שעוד ביום 16.1.23 פורסמה הודעה ביחס להסדר הפשרה, הרי שמועד הגשת התנגדויות חלף ביום 2.3.23.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקשת ולבאי כוחה, בהתאם למפורט לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

הסכמות הצדדים – הגדרת הקבוצה, עילות התובענה ועיקרי הסדר הפשרה הגדרת הקבוצה אשר להגדרת הקבוצה, זו הוגדרה לטובת הסכם הפשרה באופן הבא: "כל לקוחות המשיבות ו/או חברות הבנות והזכייניות ו/או מי הקשור אליהן אשר ביקרו בסניפים בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד מועד אישור הסדר פשרה זה ורכשו או שקלו לרכוש ממוצריהן אשר הוצגו למכירה מבלי שהמחיר ליחידת מידה צוין במקום הנראה לעין בספרות ברורות וקריאות וסבלו כתוצאה מכך מנזק ממוני ו/או לא ממוני". עילות התובענה לטענת המבקשת, היתנהלות המשיבות מהוה הפרה של תקנות הגנתן הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008; חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1793, וחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט -1979.

פיצוי בגין עבר: בתוך 30 יום מהמועד בו יהפוך פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה לחלוט (להלן: :"המועד הקובע"), יעניקו המשיבות ללקוחות רשת מקס סטוק פיצוי כספי בסכום מיצטבר של 320,000 ₪, כדלהלן: המשיבות יתנו הנחה בשיעורים שבין 10%-23% מהמחיר הממוצע הנהוג ברשת מקס סטוק במועד אישור הסדר הפשרה, על שמונה מוצרים המסומנים במחיר ליחידת מידה (המפורטים בנספח 2 להסכם הפשרה), בשווי הפצוי הכספי הכולל.

התובענה עוררה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; לכל אחד מלקוחותיהן המשיבות, אשר רכש מוצר מן המוצרים אשר היה על המשיבות לסמן לגביו מחיר ליחידת מידה, אין תמריץ להגיש את התובענה בנפרד, ומכאן שניתן לומר כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בעניינינו.

...

העדר צורך במינוי בודק: מקובלת עלי טענת הצדדים כי מינוי בודק הוא בלתי יעיל בנסיבות המקרה דנן.

לאחר ששקלתי את ההמלצה שבדו"ח, את השלב הדיוני המוקדם בו נמצא ההליך, את התועלת מן ההליך וחשיבותו הציבורית, החלטתי לפסוק גמול למבקשת בסך של 5,000 ₪, ושכ"ט לבא כוחה של המבקשת, בסך של 55,000 ₪.

שיפוי המבקשת בגין תשלום האגרה ופטור מתשלום החלק השני של האגרה – אני מקבלת את המלצת הצדדים בעניין שיפויה של המבקשת על ידי המשיבות בגין תשלום החלק הראשון של האגרה.

אשר להוראות סעיף 8(א), לצורך אישורה של הפשרה, ובבחינה לכאורית של הדברים, סבורני כי ניתן לומר כי אלו מתקיימים די הצורך.