המשיבה היא בעלת רשת הפיצריות הגדולה בישראל, "פיצה האט".
ביום 6.11.2017, הגיש המבקש כנגד המשיבה תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור").
תכליתו של הפיקוח השפוטי על הליך ההסתלקות היא להיתמודד עם בעיות אשר הסדרים הנערכים בין הצדדים לתובענה ייצוגית, עלולים ללקות בהן:
בצדו האחד של המתרס- קיים החשש מפני הגשת תביעות סרק, המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה או הסדר הסתלקות.
...
המסגרת הדיונית
הליך ההסתלקות מוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות:
סעיף 16(א) לחוק קובע כדלקמן:
"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט...".
סעיף 16(ד) לחוק קובע:
"אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור;
ההיפך הוא הנכון – על פני הדברים, נוכח שינוי אתר המשיבה לעניין ציון המחיר המקורי/שיעור ההנחה במוצרים הנמכרים "במבצע", ובשים לב לתועלת בה זכו חברי הקבוצה, כאמור, מצטייר כי בקשת ההסתלקות הינה ראויה, באשר אין עוד מקום לניהול הליך זה.
מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים חלף המבקש ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.
סוף דבר
הריני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.
התביעה האישית של המבקש, נדחית.