הסדר נושים בהתאם לסעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל

היחיד ניהל הליך של הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל בתיק פש"ר 26889-05-19.

בכפוף למילוי ההוראות דלעיל יהא היחיד והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

...

לאחר שעיינתי בתיק, בהצעת הממונה, דו"ח ממצאי הבדיקה והדיון שהתקיים ביום 28/2/23, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי ליחיד בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן – חובת התשלומים - תשלום חודשי בסך של 1800 ₪ לתקופה של 6 חודשים, מחודש 4/23 ואילך.

לגבי תקופת התשלומים, אני סבור כי יש מקום לקבוע תקופת תשלומים ארוכה של 60 חודשים בשל מחדלים על הרף הגבוה שצבר היחיד תוך כדי ההליך, הכולל חתימה על הסדר חוב עם נושה בעוד החוב הנטען והתשלום בוצע על ידי אשתו, אי מיצוי כושר ההשתכרות בתקופת הביניים בלא הצדקה, אי מתן הסבר מניח את הדעת ומלא לגבי אופן יצירת חובותיו וכן על בסיס סעיף 163(ה) לחוק בשים לב לחוב הגבוה לנושים בדין קדימה.

זמן מה לאחר שניפתחו ההליכים, נחתם ואושר הסדר נושים, לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה).

לעומת זאת, ביחס לנושים המובטחים, ההסדר מורכב יותר: ראשית, הוסכם כי הללו יפעלו למימוש הנכסים ששועבדו לטובתם, כאשר התמורה שתתקבל בעקבות מימוש הנכסים תועבר לידיהם "בהתאם לבקשה לחלוקת דיבידנדים", ועד "גובה הנשייה המובטחת"; שנית, הוסכם כי "לבקשות המימוש" יצרפו הנושים המובטחים, "ככל שהדבר אפשרי", "הערכות שווי עדכניות", בהתאם להוראות תקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 (להלן: התקנות); שלישית, נקבע כי את "יתרת החוב שתיוותר [...] לאחר מימוש כלל הבטחונות שלטובתם", יוכלו הנושים המובטחים לגבות "כנושים רגילים". בהסדר הנושים הוסכם גם על מסגרת זמן של 24 חודשים לביצועו; פרק זמן שהנושים רשאים להאריכו, בהסכמה.

...

בית המשפט המחוזי נדרש אך להבהיר ולנמק את החלטתו במישור זה; אפשר שלאחר נימוק יתברר כי אכן לא ניתן ללכת בדרך חלופית, ואין מנוס מחלוקה לנושים הרגילים בלבד.

אשר על כן, הערעור מתקבל, במובן הצר, כאמור לעיל.

אני נעתר לבקשה: הבקשה, ככל שהיא נוגעת למבקש 2 – נמחקת בזאת.

התיק העקרי – פש"ר 14683-01-18 – מיתנהל על דרך של הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980.

...

בסופו של דבר, לא הושגו הסכמות.

מכאן החלטה זו. הכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את מצב הדברים, איני רואה אפשרות לאשר את ההסכמות שגובשו בין הנאמן לבין הנושים מקובקי ו- ובר, ללא הסכמת החייבת.

סיכום : מן המקובץ לעיל , אני קובעת כדלקמן: נוכח התנגדות החייבת, אני דוחה בשלב זה את ההסכמות שגובשו בין הנאמן לבין הנושים מקובקי ו- ובר בדבר חלוקת כספים.

מן האמור, גם אם קיימת אפשרות משפטית-תאורטית להליך של ביטול הענקה במסגרת בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה, הרי מבחינה מעשית איני רואה מקום לכך לנוכח אופיו, מהותו ומטרתו של הליך זה. לשם כך קיים הליך פשיטת רגל למתן צו כנוס או למתן צו לפתיחת הליכים (על ידי חייב או נושה) שהוא בעל אופי מתאים יותר לבקשות מעין אלה.

כך למשל, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 134(א) לפקודה, מוסמך הנאמן להפחית ריבית הסכמית שעה שהיא עולה על הריבית הנקובה בסעיף 4 חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (ראו פסק דינו של כב' השופט מינץ בפר"ק (י-ם) 42153-05-14 יורשי מייקל ואסתר כריש ז"ל נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (בפרוק), פסקה 22 (נבו 22.6.2016)).

...

אני קובעת כדלקמן: אני מבטלת את קביעת הנאמן בהכרעת החוב, אשר דחתה את תביעת החוב של מקובקי בנימוק להענקה פסולה שבוצעה על ידי החייבת למקובקי בדמות חתימתה על הסכם המכר והעמדת בית המגורים ברח' יחיאל דרזנר 49 בתל אביב (הידוע כגוש 6628, חלקה 730, תת-חלקה 2) לטובתו.

טענת החייבת לקיומו של הסכם משכון חלף הסכם המכר והנובע מכך; שאלת גובה החוב – שאלה זו תוכרע אם תביעת החוב לא תידחה; קביעות הנאמן אשר דחו את תביעת מקובקי לדמי שימוש ראויים ולדמי שכירות בדין קדימה – נותרות בעינן ואני מאשרת אותן.

טענות החייבת לכפיה ועושק של הנושה כלפיה, נדחות בזה.

המבקשת הצביעה על כך שבעוד התובענה מיתנהלת נגד החייב, הוא פתח בהליך בקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל, בה העלים את קיומו של החוב למבקשת וכן את דבר קיומה של התביעה שהיתה תלויה ועומדת נגדו.

צו כנוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנתו של החייב, בטלים; צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 90 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים; שכרו של בעל התפקיד ישולם בהתאם לכתב המינוי, והכונס הרישמי זכאי לשכר השגחה; היתרה שתיוותר לאחר תשלום הוצאות ההליך, אם תיוותר, תועבר ללישכת ההוצאה לפועל.

...

די בכל אחד מהנושאים שהוצגו לעיל על מנת להביא למסקנה בדבר ביטול צו הכינוס נוכח הניצול לרעה של ההליך על ידי החייב, ובוודאי שזו המסקנה המתחייבת נוכח הצטברותם.

לפיכך, אני מורה על ביטול ההליכים בתיק.