הסדר טיעון: צירוף תיקי סמים לכתב אישום עיקרי

כתבי האישום והסדר הטיעון הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום לאחר תקונו במסגרת הסדר טיעון, וכן צירף תיק נוסף, ת"פ 32541-01-18, אשר הוגש בבית משפט השלום בתל אביב.

הנאשם ביצע את העבירות לאורך תקופה משמעותית, מתוך בחירה כדרך להיתפרנס ולהפיק רווחים באמצעות סחר בסמים, ועד היום הוא מתקשה להעמיק בבחירתו לעשות כן. נקודת נוספת לחומרה, היא העובדה שהנאשם ביצע את רצף העבירות המתוארות בכתב האישום בתיק העקרי, לאחר שנתפס בבצוע העבירה בתיק המצורף.

...

בסיכומו של דבר, התרשם שירות המבחן, כי למרות נזקקותו הבולטת לסיוע מקצועי, על אף שהביע נכונות מילולית לשילובו בטיפול, מדובר במוטיבציה נמוכה המונעת מרצון לקבל ענישה מקלה, והנאשם נעדר מוטיבציה להשתלב בטיפול ולהעמיק בקשייו.

לאחר שנתתי דעתי לפגיעה בערך המוגן, לנסיבות ביצוע העבירות ולענישה הנוהגת בפסיקה, גם לגזרי הדין שהגיש הסנגור, אני קובע שמתחם העונש ההולם עבירות אלה נע בין 15 ל-36 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

משכך, ולאחר ששקלתי את שיקולי הענישה הנדרשים בעבירות אלה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: עשרים ושניים (22) חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

כתבי האישום הנאשם הורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13+19א לפקודת הסמים המסוכנים(נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"), זאת במסגרת הסדר טיעון בתיק העקרי, 33160-04-17 (להלן: "התיק העקרי").

כתב האישום בתיק המצורף מתייחס ליום 16.1.15 בשעה 21:30, ברחוב הסדנא בירושלים, אז עוכב הנאשם ברכבו, ונימצא כי החזיק סם מסוג קוקאין בכמות שאינה לצריכה עצמית.

...

משום כך, בסופו של דבר לא הומלץ על שילוב בקהילה טיפולית, אלא על עונש מאסר בפועל.

נוכח כל האמור בתסקיריה, סברה קצינת המבחן כי רק טיפול ארוך טווח במסגרת סגורה כקהילה עשוי לתת מענה מותאם למצבו של הנאשם, אלא שהליך הטיפול בו שולב הנאשם לא צלח, ועל כן לא נוצר פתח לאפיק שיקומי.

נוכח כל האמור לעיל ולאחר שנתתי דעתי לכל הנדרש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: תשעה עשר (19) חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו .

הסדר הטיעון; צירוף התיקים; הודאת הנאשם הנאשם, יליד 1995, הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בתיק העקרי, ובכתבי אישום אותם צירף להליך זה, בעבירות כדלקמן - ת"פ 51877-10-21 בעת הרלוואנטית היו הנאשם והמתלוננת בני זוג נשואים ולהם ילד משותף והם התגוררו בבית הוריו של הנאשם בכפר קאסם.

גם עמדת המתלוננת כפי שמובאת בתסקיר אינה חיובית, היא תארה שהנאשם מחזיק בעמדות פטריארכליות ושתלטניות, כשגם במסגרת המעצר מנסה לשלוט בה והתנהלותה, וכן תארה כי על רקע שימושו בסמים שונים ואלכוהול לאורך השנים, נקט כלפיה באלימות נפשית ומילולית, אך שללה אלימות פיזית.

...

אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי בן ה-9 חודשים מתיק פ"ל 11728-03-18 במצטבר לעונש המאסר שהוטל בס"ק א' לעיל.

אני מורה על הפעלת עונש הפסילה על תנאי בת ה-3 חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם מתיק פ"ל 11728-03-18 במצטבר לעונש הפסילה בס"ק ה' לעיל.

אני מחייב את הנאשם לשלם פיצויים לכל אחד מן המתלוננים, כמפורט להלן – ת"פ 35771-08-18 מוחמד אוסמן (ע"ת 4, אישום 1) – 2,500 ₪.

רקע כללי: הנאשם הורשע – על יסוד הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון דיוני, אשר כלל צירוף תיקים מקיף – בבצוע שרשרת של עבירות רכוש, כלהלן: · בתיק שבכותרת (ת"פ 13967-01-22; להלן – התיק העקרי) – הנאשם הורשע בעבירה של גניבה (על ידי מציאה), לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).

עיקר הטיעונים לעונש: ב"כ המאשימה עמד בטיעוניו על עובדות כתבי האישום (העקרי והמצורפים), שבהן הודה הנאשם, ופירט את העבירות בהן הורשע הנאשם על יסוד הודאותיו – הן מבחינת מהות העבירות והן מבחינת נסיבות ביצוען – והכל תוך שהפנה לעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים בגין ביצוע המעשים, בכל אחד מהתיקים.

לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, אמר: "בגיל 19-18 עד עכשיו השתמשתי בסמים. לא רציתי להיות בבית. לא היה מצב שמבינים אותי. הלכתי והשתמשתי ועשיתי את כל התיקים האלה... הסמים מחקו לי את הראש ברמה שאני לא זוכר כלום. מיום 08.11.2022 עד עכשיו אני נקי. אני אוכל. אני שותה מתאמן, יוצא החוצה, מתקשר עם ההורים. כשהייתי ברחוב לא הייתי מתקשר בכלל... הייתי בקפריסין 3 שבועות. זה לא פשוט. זה מאוד קשוח. ניסיתי כל גמילה... לא מוכנים לקבל אותי. ניסיתי להשתקם בעצמי ואני לא מצליח. אם אני אהיה שם עכשיו אני אוכל להחזיק עוד יותר זמן, כי הקריז כבר הלך. אבקש שבית המשפט יתחשב בי" (בפרוטוקול, עמ' 23 שורה 13 ואילך).

...

מכאן, שטיב העבירות בענייננו – כמו גם נסיבות ביצוען – הן חמורות במידה ניכרת מבמקרה הנ"ל. בסיכומו של דבר עתרה ב"כ הנאשם לקביעת מתחם עונש הולם, אחד, שבין ענישה צופה פני עתיד לבין מספר חודשי מאסר בפועל, תוך מיקום הנאשם – נוכח נסיבות חייו הקשות והמורכבות – ברף התחתון של המתחם והסתפקות בימי המעצר אותם כבר נשא.

בהתחשב במכלול שיקולי החומרה והקולה הנ"ל אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, בפרשה דנא, בין 14 חודשי מאסר בפועל לבין 28 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר: אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (א) 14 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שירות בתי הסוהר.

רקע כללי: הנאשם הורשע – על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק שבכותרת וכן בכתבי האישום בשני התיקים המצורפים, אשר ניתנה במסגרת הסדר טיעון דיוני בעקרו – בבצוע שלוש עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, לפי הוראות סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן – פקודת הסמים המסוכנים).

בעובדות כתבי האישום (בתיק העקרי ובתיקים המצורפים) נטען, בתמצית, כלהלן: · בתיק העקרי (כתב אישום מתוקן) – ביום 25.12.19 בשעה 15:27, ברחוב דוד תדהר בתל אביב יפו, החזיק הנאשם, ברכב, סמים מסוכנים מסוג קאנבוס.

...

בהתחשב בכל אלה – כמו גם במדיניות הענישה הנהוגה, לרבות כהשתקפותה בפסיקה הרלוואנטית שהציגה ב"כ המאשימה – אני קובע את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין 6 חודשי מאסר בפועל, לנשיאה בדרך של עבודות שירות, לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

לפי הוראות סעיף זה, אם מצא בית המשפט כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג לכף קולה ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו.

סוף דבר: אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (א) מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירה לפי הוראות פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.