בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"פ 46978-01-22 מדינת ישראל נ' גרבניק
5 ספטמבר 2023
בפני כב' השופט בני שגיא, סגן נשיא
המאשימה
מדינת ישראל
על-ידי ב"כ עו"ד **** באר
הנאשם
אלכסיי גרבניק ת"ז 310752332
על-ידי ב"כ עו"ד שירן גולברי
כללי
1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, שלא במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של יבוא סמים בצוותא לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים המסוכנים) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).
2. על פי עובדות כתב האישום, בין הנאשם לבין סרג' דבורצקי (להלן - דבורצקי) ובין סרגיי גולדפיין (להלן - סרגיי) קיימים קשרי חברות.
בתאריך 23.11.21, התכתבו הנאשם וסרגיי באמצעות אפליקציית "וואטס אפ". במסגרת ההתכתבות שוחחו השניים אודות האפשרות שהנאשם ייבצע ייבוא של סמים מסוכנים מחו"ל ביחד עם דבורצקי.
עובר ליום 12.12.21 החליטו הנאשם, דבורצקי וסרגיי להוציא לפועל את התכנית, במסגרת זו ביום 12.12.21 בשעה 00:01 מסר סרגיי את מספר הטלפון של הנאשם למיכאל שפקטור, המכונה "ארסן" (להלן - מיכאל), ומסר לנאשם כי מיכאל יחייג אליו.
ביום 13.12.21, החל מהשעה 15:31, התכתב הנאשם עם סרגיי ב"וואסט אפ" על מועדים אפשריים לנסיעה של הנאשם ודבורצקי לבלגיה לצורך ביצוע הייבוא. לבסוף, הנחה סרגיי את הנאשם לחזור מחו"ל ביום 23.12.21.
ביום 15.12.21 בשעה 09:00, הצטרף מיכאל לקשר בכך שקנה סים מבצעי, והחלה תיקשורת בין מיכאל לנאשם באמצעות "וואטס אפ", עד לתאריך 23.12.21. במהלך התקופה, עובר ליום 19.12.21, סיכמו הנאשם, דבורצקי, סרגיי ומיכאל את פרטי היבוא באופן הבא: הנאשם ודבורצקי יטוסו לבלגיה, שם ייפגשו עם אדם מטעמם אשר ימסור לנאשם ולדבורצקי 2 מזוודות בעלות דופן כפולה, בתוכה סמים מסוכנים מסוג MDMA אותם יכניסו השניים לישראל. על פי הסיכום, לאחר חזרתם של הנאשם ודבורצקי לארץ, הם יצרו קשר עם מיכאל וימסרו לידיו את המזוודות. בתמורה לכך, יקבלו הנאשם ודבורצקי, כל אחד, סכום של 15,000 דולר.
ביום 19.12.21, רכש הנאשם עבורו ועבור דבורצקי, כרטיסי טיסה הלוך ושוב לבלגיה, וכן הזמין עבורם מלון באנטוורפן בבלגיה. עוד באותו היום, פגש הנאשם במיכאל סמוך לביתו שברחוב השלושה 49 בבת ים, ומיכאל צייד את הנאשם בסכום של 3,500 יורו להוצאות שוטפות וכן בשתי מזוודות.
ביום 20.12.21 טסו הנאשם ודבורצקי לאנטוורפן שבבלגיה. ביום 22.12.21 בשעות הערב, המתינו הנאשם ודבורצקי לאחר, שזהותו אינה ידועה (להלן - האחר) שאמור היה להביא את המזוודות אך בושש ליצור עימם קשר. הנאשם ניסה ליצור קשר עם מיכאל, אך לא נענה. בשלב זה, התכתב הנאשם עם סרגיי ובירר עמו מדוע האחר לא יוצר איתם קשר.
בהמשך, עידכן הנאשם את סרגיי שהאחר יצר עמו קשר וכי הוא ממתין יחד עם דבורצקי להגעתו מחוץ למלון, וסרגיי השיב לו "שיבואו אליכם. אין מה לעשות". מאוחר יותר, בלילה שבין 22.12.21-23.12.21, פגשו הנאשם ודבורצקי באחר בכתובת הסמוכה למלון. האחר מסר להם שתי מזוודות בעלות דופן כפולה, ובתוכן 49,229 טבליות סמים מסוכנים מסוג MDMA, והם העבירו לו את המזוודות שמסר מיכאל לנאשם בפגישתם.
בתאריך 23.12.21 חזרו הנאשם דבורצקי לישראל עם הסמים, ולאחר שעוררו את חשדם של בלשים בשדה התעופה, נעצרו שם ע"י משטרת ישראל.
3. למען שלמות התמונה יצוין כי כנגד דבורצקי, סרגיי ומיכאל הוגש כתב אישום נפרד (ת"פ 46963-01-22, להלן - התיק הנפרד).
דבורצקי הודה והורשע בכתב האישום כלשונו במסגרת הסדר טיעון, לפיו התביעה תוגבל בטיעוניה באופן שתעתור למיתחם הנע בין 52 ל-70 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה וקנס ואילו ההגנה תטען באופן חופשי. בהמשך, לאחר הרשעתו, שוחרר דבורצקי לקהילת "הדרך" והוא מצוי בעיצומו של ההליך הטיפולי כך שדינו טרם נגזר.
סרגיי ומיכאל הודו והורשעו בכתב אישום מתוקן, המייחס להם עבירה של סיוע לייבוא סם מסוכן בצוותא, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים ביחד עם סעיף 29 וסעיף 31 לחוק העונשין.
בעיניינו של סרגיי לא גובשו הסכמות לעונש ומועד הטיעונים לעונש נדחה לצורך קבלת תסקיר שירות המבחן, טרם נגזר דינו.
בעיניינו של מיכאל, ונוכח קושי ראייתי משמעותי שעמד ביסוד ראיות התביעה בעיניינו, הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון לעתור במשותף לעונש של 30 חודשי מאסר, החל מיום מעצרו. ביחס להפעלת שני מאסרים מותנים (8 ו-12 חודשים) עתרה התביעה כי יופעלו בחופף ובמצטבר באופן שתצטבר שנת מאסר, בעוד שההגנה עתרה לחפיפה באופן מלא. ביום 5.12.22 גזרתי את דינו והטלתי עליו עונש של 30 חודשי מאסר, תוך הפעלת המאסרים המתונים בחופף ובמצטבר באופן שהרכיב המצטבר יעמוד על 9 חודשים, לצד מאסר מותנה (12 חודשי מאסר בעבירות סמים מסוג פשע ו-2 חודשי מאסר בעבירות סמים מסוג עוון) וקנס בסך 4,000 ₪.
תסקירי שירות המבחן וכשלונות הליכי השקום
4. מהתסקירים עלה כי הנאשם בן 37, גרוש ואב לשני ילדים בגילאי שנתיים ו-12. הנאשם יליד אוקראינה, עלה ארצה בגיל 8, הוא הצעיר מבין שני ילדי המשפחה, אביו מתמודד עם מצב רפואי ירוד על רקע ארוע לבבי ומחלה אונקולוגית ואימו עובדת כרפואת עיניים. סיים 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה, התגייס בגיל המתאים לשירות צבאי, אותו הצליח לסיים למרות קשיי תיפקוד והיסתגלות. לאורך השנים עבד בעבודות זמניות והתקשה לייצב מקום עבודה קבוע לאורך זמן. תואר כי בגיל 22 נחשף למשחקי קלפים והימורים והחל מעורבות פעילה בתחום זה, תוך שהתייחס להימורים כמקור פרנסה לגיטימי. בשנתיים שקדמו למעצר החל מעורבות גם בהימורים הקשורים לספורט באופן שהוביל לנסיגה נוספת במצבו הכלכלי ולהצטברות חובות לגורמים שוליים. ביחס לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים תיאר כי בעבר היתנסה בסוגי סמים שונים אולם בשנים האחרונות צרך סמים מסוג קנביס בתדירות גבוהה.
בסמוך לתחילת ההליך המשפטי, ולאור היתרשמות שירות המבחן מנזקקות לטפול אינטנסיבי במסגרת קהילה טיפולית בתחום ההתמכרויות, נעתר בית המשפט לעתירת ההגנה והורה על שיחרורו של הנאשם לקהילת "הדרך". לאחר כארבעה חודשים בהם שהה בקהילה, ועל רקע תמונה מדאיגה בהתנהלותו שכללה שקרים, מניפולציות והתנהלות בעייתית בקבוצה וכלפי הצוות הוחלט להשעותו מהטיפול, וכשלא עמד בנדרש ממנו הוחלט על הפסקת הטיפול בקהילה.
בהמשך, באופן חריג, נעתר בית המשפט לבקשתה הנוספת של ההגנה והורה על שלובו של הנאשם בקהילת "הרטוב" אולם לאחר שהות של כשלושה חודשים בקהילה, הופסק הטיפול שכן הוברר כי במהלך שהותו בקהילה החזיק הנאשם בטלפון נייד בנגוד לכללי הטיפול בקהילה ואף נתן למטופלים נוספים להשתמש בו.
ראיות לעונש
5. גרושתו של הנאשם ואם ילדיו העידה אודות מצבה הרפואי וההשפעה הצפויה על ילדיהם ככל שישלח הנאשם למאסר ממושך.
אחותו של הנאשם העידה אודות נסיבות חייו המורכבות של הנאשם ומשפחתו ומצבם הרפואי של הוריהם.
טיעוני הצדדים לעונש
6. ב"כ המאשימה, עו"ד **** באר, עמדה בטיעוניה על מידת הפגיעה בערכים המוגנים ועל נסיבות ביצוע העבירה. בתוך כך, נטען כי מדובר באחד התיקים בעלי משקל הסם הכי גדול במחוז, וכי נוכח סוג הסם והמשקל העצום מדובר בפגיעה ברף העליון. עוד עמדה התובעת על חלקו הדומינאנטי של הנאשם בשרשרת הייבוא, שבלעדיו לא הייתה מתגבשת העבירה, נטען כי ההתנהלות הייתה מתוחכמת וכללה תיאומים שונים. מנגד נשקלה לזכותו הודאתו ושתוף הפעולה בהזדמנות הראשונה, כבר בשלב החקירה, שהביאו להגשת כתבי אישום בעיניינם של אחרים.
על יסוד כלל הנתונים ופסיקה שהוגשה עתרה התובעת לקבוע מיתחם עונש הולם הנע בין 5 ל-7 שנות מאסר.
באשר לעונש המתאים לנאשם סברה התובעת כי יש למקמו בתחתית המיתחם, וזאת נוכח נסיבותיו האישיות, הודאתו ושתוף הפעולה עם גורמי החקירה. באשר להליך הטיפולי שעבר, סברה התובעת כי נוכח העובדה כי ניתנו לנאשם מספר הזדמנויות שלא צלחו, אין מקום לחרוג בעיניינו מהמתחם. לצד עונש המאסר עתרה התובעת להטלת מאסר על תנאי מרתיע, וכן קנס גבוה נוכח העובדה כי העבירות בוצעו על רקע כלכלי.
7. ב"כ הנאשם, עו"ד שירן גולברי, עמדה בהרחבה על נסיבות חייו המורכבות של הנאשם ועל ההשפעה של המעצר והמאסר הצפוי עליו ועל בני משפחתו. נטען כי יש משקל משמעותי לעובדה כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הודה כבר בשלב המעצר וכי במסגרת בית המשפט הודה בכתב האישום ללא שום תיקון או הסדר. כמו כן נטען כי רצונו הכן של הנאשם היה לסיים את ההליך הטיפולי, ואף שכשל יש ליתן משקל לתקופה של 7 חודשים בה היה נתון בתנאי קהילה סגורה.
בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירה עמדה הסנגורית על כך שמדובר בארוע יחיד ונטען כי יש לראות את חלק של הנאשם כחלק מצומצם שכן הוא נידרש - כבלדר - לקבל את הסמים מפלוני במיקום מסוים ולמסור אותם למיכאל מיד עם נחיתתו בישראל. עוד סברה הסנגורית כי יש משקל לעובדה כי הנאשם נעצר בשדה התעופה והנזק הפוטנציאלי לא היתממש בסופו של יום.
על יסוד כלל הנתונים ופסיקה שהוצגה עתרה הסנגורית לקביעת מיתחם עונש הולם הנע בין 30 חודשי מאסר ל-4 שנות מאסר. באשר למיקומו בתוך המיתחם סברה כי נוכח נתוניו מיקומו בתחתית המיתחם, אולם לאור סכויי שקום משמעותיים סברה כי יש מקום לחרוג מהמתחם בעיניינו. במסגרת השלמת טיעון שהגישה הסנגורית בכתב עתרה בנוסף להמנע מהטלת קנס כספי, נוכח מצבו הכלכלי הקשה.
8. הנאשם בדברו האחרון אמר את הדברים הבאים: "אני לא מקל ראש במעשה שעשיתי. אני מביע חרטה עמוקה. לא כך חונכתי וזה לא החינוך שאני רוצה להעביר לילדים שלי. אני אסיר תודה לבית המשפט על ההזדמנויות שניתנו לי, זה לא מובן מאליו. אני יודע שפגעתי במשפחה שלי. גם אם לא סיימתי את הטיפול בקהילת הדרך, אני נמצא בפרויקט "ראשית" ושומר על ניקיון מסמים. אני מאמין בדרך ובשינוי. לצערי, לא צלחתי את ההליך הטיפולי בקהילה, למרות הצוות והמקום המדהים. לקחתי את הטיפול באופן מאוד רציני, נחשפתי ברמות שלא יכולתי לעשות קודם. ביצעתי עבירה, אך אני לא אדם כזה. זו מעידה חד פעמית. מבלי להצטדק, הייתי אדם בשעת מצוקה נוראית שלא ידעתי איך להיתמודד איתה. אני יודע את שעברתי במהלך חיי גם בזכות הטיפול, לקחתי משם המון הבנה ומודעות, כלים כדי להיתמודד עם הבעיה שלי, שאני יודע שהיא עד סוף חיי ואצטרך להיתמודד עם כך עד סוף חיי. אני רק מבקש מבית המשפט שלא לוותר עלי, לתת לי היזדמנות להציל את החיים שלי, אם לא בשבילי, בשביל הילדים שלי, אני אחראי על כך שנטשתי אותם, אף אחד לא אשם בזה, רק אני אשם. אני מתחנן לאדוני לידון אותי במידה של רחמים שתאפשר לי לחזור לחיים שלהם, ולהציל ולשקם את הקשר שנגדע. אני רוצה להוכיח לילדים שהמעשה שלי לא מאפיין אותי. כל מה שאני רוצה להוות לילדים מסר חיובי ושאני יכול אחרת. שזה לא האדם שאני" (פרו' עמ 24, ש' 30).
דיון והכרעה
9. אין חולק בדבר החומרה הטמונה בעבירות סמים בכלל, ובעבירות שתכליתן החדרת סמים לתוך המדינה בפרט, אשר יש בהן כדי להרחיב את מעגל המשתמשים בסמים והמכורים להם, ולפגוע משמעותית בערכים עליהם ביקש המחוקק להגן, ועיקרם - שמירה על שלום הציבור, בריאותו ובטחונו והגנה עליו מפני הנזקים החברתיים, הן הישירים והן העקיפים, אשר נגרמים כתוצאה משימוש בסמים מסוכנים (ע"פ 667/21 מדינת ישראל נ' בן פורת ואח', פס' 18 (10.3.2021)).
בעניינינו, הנאשם ייבא לארץ, יחד עם אחרים, סם מסוכן מסוג MDMA בכמות של 49,229 טבליות.
בחלק משמעותי מתיקי יבוא הסמים נתקלים בתי המשפט בבלדרים המצויים ב"תחתית שרשרת המזון העבריינית". לעיתים רבות מדובר בנאשמים קשיי יום, בעלי מוגבלויות שונות, או כאלה המטפלים בבני מישפחה חולים וזקוקים באופן מיידי לסכומי כסף. במקרים אלה, על פי רוב, זוכים אותם בלדרים להתחשבות בענישה נוכח נתוניהם האישים המורכבים וחלקם "הטכני" במסכת העבריינית.
בחנתי את חלקו של הנאשם במסכת העבריינית, ודומני כי אף שאין מדובר במוח העברייני המרכזי העומד מאחורי ייבוא הסם, לא ניתן לומר כי מדובר בבלדר "פשוט" אלא במי שהיה בסוד חלק מהתוכנית העבריינית, וזאת לצד נטילת חלק אקטיבי נוסף ביבוא כבלדר. הדברים עולים מכתב האישום המפרט מעבר לידיעתו של הנאשם, גם פעולות שביצע לצורך הוצאת ייבוא הסמים אל הפועל (לדוגמא - רכישת כרטיסי טיסה עבורו ועבור דבורצקי והזמנת מלון בבלגיה).
לצד חלקו של הנאשם, יש ליתן את הדעת לנתונים נוספים המשפיעים על המיתחם:
(א) כמות הסם העצומה - במקרה דנן דובר בייבוא 49,229 טבליות MDMA. מדובר בכמות עצומה, אשר סקירת הפסיקה העלתה כי בתי המשפט לא דנו בשנים האחרונות בייבוא בהקף כה נרחב. העובדה שהסם נתפס ולא הופץ בעלת משמעות, גם אם קטנה, שכן ניתן לומר כי פוטנציאל הסיכון הטמון בסם לא מומש.
(ב) סוג הסם - בתי המשפט עמדו לא אחת על השפעתו הקשה של סם ה- MDMA ולא ראיתי לחזור על הדברים. מדובר בסם הנחשב, בהיבט רמת החומרה, כסם "ביניים".
(ג) התיכנון שליווה את ביצוע העבירה - אין המדובר בעבירה "ספונטאנית" אלא בתוכנית עבריינית מוקפדת, שכללה תאום עם גורם שיספק את הסם בבלגיה, הצטיידות במזוודות בעלות דופן כפולה, רכישת כרטיסי טיסה והזמנת לינה במלון.
10. בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת מצאתי את פסקי הדין הבאים כרלוונטיים:
ע"פ 4838/20 אברמסון נ' מדינת ישראל (15.8.2021) - המערערת הורשעה בעבירות של קשירת קשר, ייבוא סמים, החזקה וניסיון להחזקת סם מסכן שלא לצריכה עצמית ושימוש במסמך מזויף, בכך שקשרה קשר עם גורמים בהולנד במטרה שישלחו לה באמצעות הדואר חבילות עם סמים מסוכנים, בכמות כוללת של מעל ל-3,000 טבליות סם מסוכן (ברובם מסוג MDMA). בית המשפט המחוזי קבע מיתחם הנע בין 24 ל-60 חודשי מאסר, בחר שלא לחרוג מהמתחם מטעמי שקום וגזר על המערערת עונש של 24 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. ערעור על חומרת גזר הדין נדחה.
ע"פ 1901/19 אסולין נ' מדינת ישראל (31.5.2020) - שם נקבע מיתחם הנע בין 54 חודשי מאסר ל-90 חודשי מאסר, וזאת בגין ייבוא של סם מסוכן מסוג MDMA בכמות של כ-25,000 טבליות (כ-10 ק"ג).
ת"פ (מחוזי י-ם) 37958-02-19 מדינת ישראל נ' וינברג (11.2.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בבצוע עבירה של ייבוא סם מסוכן, בכך שקשר קשר עם אחרים, נסע לאודסה וקיבל שם סם מסוכן מסוג MDMA במשקל נטו של כ-5 ק"ג והעביר אותו לישראל כשהוא מוסלק בתוך מזודה. בית המשפט קבע מיתחם הנע בין 24 ל-40 חודשי מאסר, וחרג מהמתחם מטעמי שקום, תוך העמדת העונש על 6 חודשי מאסר על תנאי.
ת"פ (מחוזי מרכז) 11720-07-16 מדינת ישראל נ' אלזס (8.2.2021) - הנאשם הורשע בעבירה של ייבוא סם מסוכן, בכך שתיאם בין שני אחרים את הבאתה של מזודה מברלין לישראל, הנחה אותם כיצד לתקשר אחד עם השני וסיפק להם כרטיסי טיסה וכספים. האחרים העבירו ביניהם מזודה שהכילה 13,139 טבליות MDMA וכן אבקת סם MDMA במשקל של 1.3 ק"ג נטו. אחד האחרים נתפס בשיקוף בשדה התעופה תוך שהוא מעדכן את הנאשם על כך. בית המשפט קבע מיתחם הנע בין 24 ל-42 חודשי מאסר והטיל עליו עונש, של 18 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, זאת לאחר הליכי שקום. ערעור על גזר הדין (ע"פ 2038/21) היתקבל בהסכמה והעונש הועמד על 11 חודשי מאסר בפועל.
ת"פ (מחוזי מרכז) 46786-04-18 מדינת ישראל נ' יבלנוב (14.11.2019) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, שלא במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לפשע, יבוא סם מסוכן בצוותא חדא והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בין הנאשם לאברהם קשר על רקע מכירת סמים שמכר אברהם לנאשם, על רקע זה נוצר לנאשם חוב כספי לאברהם. על מנת למחוק את החוב הסכים הנאשם לייבא סמים מאירופה לישראל, במסגרת זו קיבל כספים שיועדו למימון הליך היבוא, והכניס לארץ במזודה בעלת דופן כפולה 31,243 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA. בית המשפט המחוזי קבע בעיניינו מיתחם הנע בין 48 ל-78 חודשי מאסר וגזר עליו 20 חודשי מאסר, תוך חריגה מטעמי שקום.
ת"פ (מחוזי מרכז) 17157-12-17 מדינת ישראל נ' אורן ואח' (11.9.2019) - הנאשם 1 הורשע בשתי עבירות של ייבוא סם מסוכן בכך שפנה לנאשמת 3 והציע לה לטוס אל נאשם 2 שנימצא באמסטרדם ולהביא לישראל מזודה בעלת דופן כפולה המכילה סם מסוכן מסוג MDMA, סייע לנאשמת 3 ברכישת כרטיסי טיסה ובהמרת מטבע זר, וכן תשלום בסך 15,000 ₪ עבורה וארנק המכיל סכום לא ידוע של כסף עבור נאשם 2. בסך הכל ייבא נאשם 1 בסיועם של נאשמים 2-3 כמות של מעל 10 ק"ג סם מסוכן. בית המשפט קבע מיתחם שנע בין 4.5 ל-7 שנות מאסר וגזר על נאשם 1 42 חודשי מאסר, בחריגה מהמתחם מטעמי שקום.
ת"פ (מחוזי מרכז) 58966-01-18 מדינת ישראל נ' צציק (22.11.2018) - שם נקבע מיתחם הנע בין 54 חודשי מאסר ל-90 חודשי מאסר, וזאת בגין עבירת ייבוא של סם מסוכן מסוג MDMA במשקל 9.2 ק"ג.
11. נתתי דעתי להשפעת העונש שהוטל על מיכאל, ואף שאני נכון לראותו כמשפיע על המיתחם, דומני כי השפעתו קטנה. מסקנה זאת מתחייבת נוכח ההבחנה הראייתית בין עניינו של מיכאל (שם בוסס הסדר הטיעון על קושי ראייתי משמעותי) לבין עניינו של הנאשם שנתפס עם הסמים בנתב"ג.
12. שיקלול הנתונים שפורטו לעיל מוביל למסקנה כי יש להעמיד את הרף התחתון של המיתחם על 4.5 שנות מאסר ואת הרף העליון על 6.5 שנות מאסר. אציין כי אילמלא שיקול אחידות הענישה והשפעת הסדר הטיעון שהוצג בעיניינו של מיכאל, הייתי נכון לקבל במלואה את עתירת התובעת, עו"ד באר, שהייתה מנומקת וראויה.
קביעת העונש המתאים וחריגה מטעמי שקום
13. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי נתוניו של הנאשם ובהם נסיבות חייו, העדר עבר פלילי ונטילת האחריות מצדיקים מיקומו בתחתית מיתחם הענישה.
הצדדים נחלקו באשר למשקל שיש לתת להליך הטיפולי בו נטל הנאשם חלק, הגם שלא צלח. התביעה סברה כי אין מקום להיתחשב בהליך זה באופן של חריגה ממיתחם הענישה, בעוד שההגנה סברה כי הישתלבותו של הנאשם בקהילות סגורות למשך תקופה כוללת של 7 חודשים והעובדה כי גם לאחר שנפלט מהקהילה הסגורה שב למעצר והשתלב במסגרתו בהליכי שקום, מלמדת על סכויי שקום משמעותיים המצדיקים חריגה ממיתחם העונש ההולם.
14. עמדתי כעמדת התביעה.
העובדה שהנאשם נפלט משתי קהילות סגורות, בנסיבות בהן נפלט, אינן מלמדות על סכויי שקום בעוצמה המאפשרת חריגה ממיתחם העונש ההולם, אף אם הישתלב לאחרונה בהליך טפולי בבית המעצר. כולי תקווה כי הנאשם יצליח להתמיד בהליכי השקום בין כותלי בית הסוהר, וכי בתום ריצוי מאסרו יצא לדרך חדשה.
סוף דבר
15. על יסוד מכלול הנתונים ראיתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
1. 4.5 שנות מאסר החל מיום 17.4.23, ובנכוי ימי מעצרו 23.12.21 עד 17.5.22.
2. 9 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שיחרורו עבירת סמים מסוג פשע.
3. 4 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שיחרורו עבירת סמים מסוג עוון.
4. קנס בסך 10,000 ₪ אשר ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.6.24 או 50 ימי מאסר תמורתו.
תשומת לב שב"ס כי הנאשם שולב לפני מס' חודשים בפרויקט 'ראשית' ויש לעשות כל שניתן על-מנת לאפשר לו לקדם את הליך השקום גם באמצעות שיבוצו לכלא בו ניתן לעשות כן.
זכות ערעור כחוק.
ניתן צו למוצגים לשיקול דעת קצין מישטרה ו/או התביעה.
ניתן היום י"ט אלול תשפ"ג, 05/09/2023 במעמד הצדדים.
בני שגיא, שופט
סגן נשיא
עמוד 1 מתוך 8
image1.png
image2.jpeg
image3.png
...
