בע"פ 3791/18 שי לוי נ' מדינת ישראל (2.10.18), נדון עניינם של מי שהורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת סחיטה באיומים, לאחר שאיימו מילולית מספר פעמים על המתלונן, שלטענתם הכוזבת גנב כסף מחבריו במסגרת שותפות עסקית שהייתה ביניהם.
...
כאמור, הנאשם ביצע את העבירה דנן בעת שהיה קטין ולכן לא נקבע מתחם עונש הולם בתיק זה. בהקשר זה גם יובהר, כי הנאשם מורשע בעבירה זו.
אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה בתיק ההתפרצות והגניבה, שקלתי כי לעבירות שבוצעו במסגרת האישום הראשון קדם תכנון מסוים, שכן הנאשם, שחלקו בביצוע העבירות בלעדי, התפרץ לדירת מגורים כאשר ידע מבעוד מועד את קוד האבטחה המאפשר את פתיחת דלתה.
לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות שלפניי, את מדיניות הענישה הנהוגה, את נסיבות ביצוע העבירות ואת חלקו הבלעדי של הנאשם בביצוען, הגעתי לכלל מסקנה, כי מתחם העונש ההולם עבור האירוע הראשון נע בין 10 ל-30 חודשי מאסר בפועל, ומתחם העונש ההולם עבור האירוע השני נע בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר בפועל.
אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם עונש כולל, כדלהלן:
22 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
