הסדר טיעון בעבירות אינוס ומעשה מגונה בנסיבות אינוס

לאחר כפירת המשיב במיוחס לו ובטרם החלו בשמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון אשר במסגרתו תוקן כתב האישום – כך שנמחקו ממנו כל האישומים מלבד אישום אחד, שייחס למשיב עבירה של מעשה מגונה בכוח, לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין (להלן: עבירת מעשה מגונה בכוח); ועבירה של אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) (להלן: עבירת אינוס).

נימוקי העירעור המערערת טוענת בערעורה כי בית המשפט המחוזי שגה עת גזר על המשיב עונש אשר, לטעמה, אין בו כל הלימה לחומרת מעשיו ולמידת אשמו; אינו מבטא את מדיניות הענישה הראויה בעבירות מין בכלל ובעבירות אינוס ומעשה מגונה בכוח בפרט; ואשר חוטא לשיקולי הרתעת המשיב עצמו והרתעת הרבים.

כך למשל, בע"פ 4795/13 בזזינסקי נ' מדינת ישראל (20.1.2014) בית משפט זה מצא כי עונש של 24 חודשי מאסר בפועל בגין מספר עבירות של מעשים מגונים ועבירת אינוס בהחדרת אצבעות "נוטה לצד המחמיר פחות", וכי לולא היתחשבות בנסיבות לקולה שהתקיימו באותו המקרה היה מקום להחמרה ניכרת בעונש.

...

סבורני כי מתחם עונש כה רחב, אשר בפועל אינו קובע רף תחתון ממשי, מאיין את תכליתה של קביעת מתחם עונש הולם בהבניית שיקול הדעת בענישה ואינו יכול לעמוד, ואסביר.

כידוע, סעיף 40ד(א) לחוק העונשין קובע כי בית המשפט רשאי לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם, אם מצא כי "הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". עם זאת, בית משפט זה קבע כי בעבירות מין כרוכה 'חומרה יתרה' (ע"פ 3636/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 34 (‏19.6.2016); עניין פלוני, פסקה 41) – כך שחל סעיף 40ד(ב) לחוק העונשין, שקובע כי כאשר מעשי הנאשם בעלי חומרה יתרה, "לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם [...] אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן". במקרה שלפנינו, שוכנעתי כי מתקיימות אותן "נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן" כנדרש בחוק.

נוכח כל האמור לעיל, ובהתחשב בכלל על פיו ערכאת הערעור לא ממצה את הדין עם הנאשם, אציע לחבריי לקבל את הערעור ולהטיל על המשיב עונש של 18 חודשי מאסר בפועל – מהם תנוכה תקופת מעצרו, כך שהמשיב יוסיף וירצה עונש מאסר בפועל בן 12 חודשים, חלף 6 חודשי המאסר שהושתו עליו לריצוי בדרך של עבודות שירות.

השופט ס' ג'ובראן: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטות א' הלמן וי' שטרית, והשופט ס' דבור) בתפ"ח 56721-09-14, מיום 17.9.2015, במסגרתו הושת על המערער עונש של 10 שנות מאסר בפועל; 24 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת מין מסוג פשע; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת מין מסוג עוון; 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה שעניינה הדחה בחקירה; ופצוי למתלוננת בסך 80,000 ש"ח. רקע והליכים המערער הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות מעשה סדום בנסיבות אינוס (בקטין מתחת לגיל 14), לפי סעיף 347(ב) בצרוף סעיפים 345(א)(1), 345(א)(3) ו-351(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מעשה סדום בנסיבות אינוס (בקטין מתחת לגיל 21), לפי סעיף 351(ב) לחוק העונשין; מעשים מגונים בנסיבות אינוס (בקטין מתחת לגיל 14), לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיפים 345(א)(3) ו-351(ג)(3) לחוק העונשין; והדחה בחקירה, לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.

בנוסף, במועד אחר שאינו ידוע למאשימה החדיר המערער את איבר מינו לפיה באומרו כי היא חייבת לעשות כן עד שיגיע לסיפוק מיני.

...

טענה זו אין בידינו לקבל.

העולה מן המקובץ, הוא שאין מקום להקל בעונש שהטיל בית המשפט המחוזי על המערער, ומשכך דין הערעור להידחות.

סוף דבר, הערעור נדחה.

תמצית העובדות והכרעת הדין בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגני הנשיא ז' הווארי וא' הלמן והשופט ג' אזולאי) הרשיע את המערער ביום 26.7.2017 על פי הודאתו כחלק מהסדר טיעון בעבירות האלו: ניסיון לאינוס (שתי הזדמנויות), לפי סעיפים 345(א)(2) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); 6 עבירות מעשים מגונים בנסיבות אינוס (שתיים מהן במקרים רבים ואחת מהן במקרים רבים מאוד), לפי סעיפים 348(א) ו-345(א)(2) לחוק; שלוש עבירות גרם מעשה מגונה בנסיבות אינוס (אחת מהן בכמה מקרים), לפי סעיפים 348(א), 345(א)(2) ו-350 לחוק; גרם מעשה אינוס לפי סעיפים 345(א)(2) ו-350 לחוק; ניסיון לבצוע מעשה מגונה בנסיבות אינוס, לפי סעיפים 348(א), לפי סעיפים 348(א), 345(א)(2) ו-350 לחוק; שתי עבירות שבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק.

הדברים כמו נכתבו לענייננו: "יודגש כי על מקרים שבהם הסכמת מקבל הייעוץ כה פגומה עד כי אין ביכולתו לגבש הסכמה כלל, ובמקרים שבהם כהן הדת השיג את הסכמת מקבל הייעוץ במירמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה, ימשיכו לחול עבירות המין הנוגעות לעניין (אינוס, מעשה סדום ומעשים מגונים) הקבועות בחוק היום. כך, למשל, מקרה שבו כהן דת הציג את המעשים המיניים במקבל הייעוץ כחלק מהטיפול בו ייכלל בעבירות המין החמורות" (הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 125) (יחסי מין תוך ניצול תלות נפשית ממשית במסגרת ייעוץ או הדרכה של כהן דת), התשע"ו-2016, ה"ח הכנסת 81, 81.

...

סוף דבר: הערעור נדחה.

מכל מקום, בנסיבות המתוארות, אין כל הצדקה להפחית מעונש זה. השופט א' שטיין: אני מסכים עם חבריי, השופטים ע' פוגלמן וי' אלרון, כי דין הערעור להידחות.

גם אילו שוכנעתי שכך הוא הדבר, לא הייתי מפחית מעונשו של המערער ולו יום אחד משיקול הרתעתי.

תפ"ח (מחוזי חיפה) 32639-03-12 מדינת ישראל נ' פלוני (25.06.2012) – גזר דין של בית המשפט המחוזי בו הורשע הנאשם דהתם בהסדר טיעון לפי הודאתו, בעבירת אינוס בידי אחראי על חסר ישע ובעבירת מעשה מגונה בנסיבות אינוס.

בין הצדדים נעשה הסדר טיעון אשר כלל הסכמה לפיה הצדדים יעתרו במשותף להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל של 5 שנים.

...

הסנגורית טענה, כי על אף המסקנה העולה מן התסקיר, היא סבורה כי לנאשם אמפתיה כלפי המתלוננת והוא מבין משמעות הפגיעה בה. משכך, טענה כי על אף גורמי הסיכון המצוינים ניכר כי קיים סיכוי לשיקום.

סיכומו של דבר, אציע להטיל על הנאשם את עונשים הבאים: 4 שנות מאסר מהם ינוכו ימי מעצרו של הנאשם בתיק זה. שנה אחת מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות מין מסוג פשע.

*בע"פ 48998-02-16 מדינת ישראל נ' פלוני (15.10.17), דובר על קטין כבן 15 בעת ביצוע העבירה, אשר הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשים מגונים בנסיבות אינוס ומעשה סדום שביצע כלפי דודתו, בגירה, המאובחנת כלוקה במחלת נפש, בעלת אינטליגנציה מוגבלת ובעלת תובנה חלקית בלבד.

...

אני סבור כי יש מקום להטיל ענישה בתיק זה ולא לקבוע דרכי טיפול בדרך של צו מעון נעול.

לכן אני סבור כי חלף הקביעה שהמשיב ישהה בצו מעון סגור כפי שהציעה חברתי אב"ד השופטת רביד יושת על הנאשם עונש מאסר למשך 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיו08.12.21 ועד ליום 12.01.21.

שמואל מלמד, שופט אנו גוזרים אפוא על הנאשם בדעת רוב את העונשים שנקבעו בחוות דעתה של כב' השופטת הבכיר גיליה רביד, כדלקמן: הנאשם יוחזק במעון נעול בחסות הנוער, חלף מאסר, בהתאם לסעיף 25 לחוק הנוער למשך 3 שנים ותשעה חודשים.