בעוד התובע עותר לארבעה סעדים - החזר ביטחונות שניתנו באמצעות המחאות על סך של 20,000 ש"ח, החזר שכר דירה עבור מחצית החודש האחרון לתקופת השכירות (משעה שזו קוצרה, ומשעה שנפרעו דמי השכירות עבור חודש שלם), פיצוי בגין ניזקי הובלה ושינוע מהדירה, ופצוי בגין הפרשים בין דמי השכירות בהתקשרות בין הצדדים - לעומת דמי השכירות שנאלץ התובע להתחייב בהם עבור מקום מגורים חלופי, כאשר אולץ לעזוב לאלתר את הנכס ששכר מידי הנתבע.
טענת הנתבע בכתב ההגנה, לפיה התובע גרם נזקים למיטלטלין שהיו בנכס (מקרר וריהוט שהועלמו מהדירה), נזנחה על ידיו, לאחר שנשמעה בדיון גרסת התובע בעיניינם, לפיה כל המיטלטלין - שהיו ישנים, בלויים ולא ראויים לשימוש, הוצאו מהנכס על ידיו במהלך תקופת השכירות, בידיעתו של הנתבע ובהסכמתו.
האם לתובע נגרמו נזקים מידי הנתבע?
התובע טען כי היתנהלותו של הנתבע הסבה לו נזקים, אותם כימת בסך כולל של 23,000 ש"ח: 20,000 ש"ח בגין הפרש דמי שכירות, בין הנכס ובין הדירה שנאלץ לשכור בחופזה, בשל סיום יחסי השכירות טרם זמנם על ידי הנתבע ודרישתו לפינוי הנכס על ידי התובע; ו-3,000 ש"ח בגין הובלה מהנכס לדירה החדשה ששכר התובע.
...
הודעה זו מהווה הודאת בעל דין בחבותו של הנתבע ביחס לראש נזק זה.
ממכלול הראיות, עולה כי דין טענתו זו של התובע, להתקבל.
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבע ישלם תובע 2,200 ש"ח בגין מחצית דמי שכירות חודשיים.
