הנפקת חשבוניות מס פיקטיביות

לפי מסכת האירועים המתוארת בכתב האישום, בין השנים 2019-2017, פעל העורר, באמצעות החברות, העוסקות בשיווק ומסחר של מוצרי דלק, להנפקת חשבוניות מס פיקטיביות, ובדרך זו שילשל לכיסו סכום מוערך של 63 מיליון ש"ח. העורר נעצר ביום 22.7.2019, וביום 19.9.2019 שוחרר למעצר בית מלא בתנאי פקוח אלקטרוני בבית אחיו במושב רווחה תחת פיקוחם של אחיו וגיסתו, בנוסף לתנאים מגבילים נלווים, ובכללם איסור השמוש בטלפון וברשת האנטרנט.

...

המדינה מוסיפה וטוענת כי הותרת העורר ללא פיקוח לאורך שעות היום בשלב בו אנו מצויים, מעלה חשש של ממש כי הלה יחזור לביצוע העבירות המיוחסות לו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהודעת הערר על נספחיה, ושמעתי את טיעוני הצדדים בעל-פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

בענייננו, סבורני כי בשלה העת להקלה נוספת בתנאי מעצרו של העורר.

סוף דבר: האיזון שבין מכלול השיקולים האמורים לעיל, מאפשר להורות על הקלה משמעותית בתנאי מעצרו של העורר, כדלקמן: חלף מעצר הבית המלא בו היה העורר עד כה, הוא ימצא במעצר בית בשעות הלילה בלבד, בין השעות 21:00 ל-7:00, במקום מעצר הבית שאושר על ידי בית המשפט קמא – ביתם של העורר ובת זוגו ברח' ניסים אלוני בתל אביב, ובפיקוח אחד מהמפקחים שנקבע.

נטען כי עולה מעדות עד המדינה כי הוא זה שלכאורה הנחה את המבקש להנפיק חשבוניות מס פיקטיביות ולא להיפך, כפי שנטען בכתב האישום.

...

טענות בנושא ההסגרה כפי שפורט לעיל, ב"כ המבקש שטח בהרחבה את טענותיו בכל הנוגע להסגרתו של המבקש לישראל במסגרת בע"ח 60705-07-20 ולאחר מכן בערר שנדון במסגרת בש"פ 405/21 (8.2.2021), שם קבעה כב' השופטת ד' ברק ארז כי: "...טענותיו של העורר, המשלבות היבטים מורכבים של דין ועובדה, מתאימות להתברר ולהיות מוכרעות במסגרת ההליך העיקרי. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב באופיין של חלק מן הטענות, המייחסות למדינה, הלכה למעשה, הצגת מצג שווא והטעיה של הרשויות בספרד – כל זאת על מנת להביא בתחבולה להסגרתו של העורר לישראל". ב"כ המבקש שב והעלה את טענותיו בכל הנוגע להליך ההסגרה במסגרת בש"פ 4954/21, כאשר לפי החלטת כב' הש' י' אלרון מיום 8.8.2021 "העורר (המבקש בהליך זה - י.ט.) העלה גם טענות ביחס להליך הסגרתו, בכללן כי יש לבטל את כתב האישום נגדו בשל הפרת כלל הייחודיות, בין היתר נוכח החלטה שניתנה באחרונה בבית המשפט הלאומי של ספרד". בקשר לטענות אלה, שב וקבע כב' השופט י' אלרון כי: "ביחס לטענות העורר בעניין הסגרתו מספרד, אין לי אלא לחזור על קביעתו של בית משפט זה בעניינו, לפיה טענות אלה ראוי שיתבררו במסגרת ההליך העיקרי". ב"כ שב והעלה טענותיו הנוגעות להסגרתו של הבמקש לישראל, והבהיר כי כעת הסעד המבוקש אינו ביטול כתב האישום, אלא הקלה בתנאי מעצרו, ואולם אין בידי לקבל טענה זו, וזאת משני טעמים.

החלטת כב' השופט סובל, שניתנה במסגרת הליך אחר ולפני למעלה מעשור אינה מהווה נתון חדש המצדיק בחינה מחודשת של קביעה זו. בשולי הדברים אציין כי אין בידי לקבל את טענת ב"כ המבקש, לפיה לא נדרשת הכרעה או הוכחה של טענות הצדדים משניתנה החלטת בית המשפט בספרד בנושא זה. החלטת בית משפט במדינה אחרת אינה פוטרת את בית המשפט בישראל מלברר סוגיות שבמחלוקת, בפרט כאשר משמעותה של אותה החלטה, כפי שעולה מטענת ב"כ המבקש, היא במישור הדיפלומטי.

סוף דבר, משלא נמצא שינוי דרמטי בראיות התביעה, המהווה מהפך ראייתי של ממש, בבחינת הפיכת הקערה על פיה, כך שבעקבות השינוי תיטה הכף לעבר זיכוי המבקש על פני הרשעתו, הרי שהבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו בפיקוח אלקטרוני - נדחית.

..הבחנה בין מעשה אסור העומד בליבת ההיתקשרות ומהוה את תכליתה או אלמנט חיוני להשגתה - כמו חוזה לבצוע שוד או חוזה שנועד לשמש בסיס להנפקת חשבוניות מס פיקטיביות - לבין אי חוקיות משנית, נלווית או אגבית (אינצדנטלית) לחוזה, כמו חוזה למכירת מקרקעין שסכום התמורה הנקוב בו נמוך מהסכום האמתי.

...

מכל מקום, משראיתי לסלק התביעה על הסף מהטעם של השתק פלוגתא ושיהוי ניכר, איני נדרשת להכריע בסוגיות הנ"ל. משקבעתי כי פנחס והתובע החזיקו באינטרס זהה שעניינו- קבלת הטענה כי הסכם הפירוד אינו תקף, היא הטענה המועלת עתה גם בפניי, ובהינתן כי התובע היה צד פעיל, עד מרכזי ופסק הבוררות דן והכריע בין גרסאות התובע והנתבע, שוכנעתי כי לתובע ניתן יומו ועל כן יש לראות בפסק הבורר ככזה המחייב גם את התובע וכי חל מעשה בית דין בכל הנוגע לסוגיות תוקפו של הסכם הפירוד, מטרתו ומימושו.

נוכח כלל האמור לעיל, באיזון הראוי בין כלל טענות הצדדים וזכויותיהם הקשורות לעניין, אני קובעת כי דין התביעה להידחות על הסף, שכן הפלוגתאות שמבוקש לברר בפניי, כבר נדונו והוכרעו ולתובע היה את יומו ועל כן אין מקום לדון בהן בשנית.

סוף דבר, אני מורה על סילוק התביעה על הסף.

] ( - ) הבחנה בין מעשה אסור העומד בליבת ההיתקשרות ומהוה את תכליתה או אלמנט חיוני להשגתה - כמו חוזה לבצוע שוד או חוזה שנועד לשמש בסיס להנפקת חשבוניות מס פיקטיביות - לבין אי חוקיות משנית, נלווית או אגבית (אינצידנטאלית) לחוזה, כמו חוזה למכירת מקרקעין שסכום התמורה הנקוב בו נמוך מהסכום האמיתי [.

...

במסגרת שיקולי הצדק ניתן יהיה להגיע למסקנה (בתביעת השבה שהגישה העיריה) כי יש לפטור את המתקשר מחובת ההשבה, באופן חלקי או מלא.

אולם המסקנה הסופית בעניין זה תיעשה תוך שקלול שיקולי הצדק כולם: השיקולים לריכוך דרישת הצורה, החוסים תחת עקרון תום הלב עשויים להיות אשמת הצד המתנער והסתמכות הצד המתקשר (השוו פרשת קלמר, 198), בעוד שהשיקולים להקשחת דרישת הצורה, החוסים תחת תכלית דרישת הצורה החקיקתית, עשויים להיות האינטרס הציבורי בדבר שלטון החוק וחוקיות המינהל, כמו גם הרצון להרתיע מפני כריתת חוזים מינהליים בלתי-חוקיים.

" סוף דבר אשר על כן, ומכל הטעמים המפורטים לעיל, מצאתי כי יש בנסיבות מקרה דנן, ונוכח חוסר תום לב קיצוני מצד הנתבע, לקבל את התביעה ולהורות על פינוי הנתבע מהמושכר.

לעניין אמות המידה לאכיפת חוזה בלתי חוקי, הזכיר בית המשפט (פסקה 23) את המבחנים הבאים- היתנהגותו של כל אחד מהצדדים בבצוע ההסכם, תוך מתן דגש להתנהגותו של בעל הדין המבקש להיתחמק מבצוע החוזה; מידת האשמה של כל אחד מהצדדים באי חוקיותו של החוזה; הכלל שלפיו "אין החוטא יוצא נשכר", כך שהצד להסכם הבלתי חוקי לא ייהנה גם מאי קיום החוזה; הבחנה בין מעשה אסור העומד בליבת ההיתקשרות, ומהוה את תכליתה של ההיתקשרות או שהוא אלמנט חיוני להשגתה - כגון חוזה לבצוע שוד או חוזה שנועד לשמש בסיס להנפקת חשבוניות מס פיקטיביות - לבין אי חוקיות משנית, הנלווית או אגבית (אינצדנטלית) לחוזה, כמו למשל חוזה למכירת מקרקעין שסכום התמורה הנקוב בו נמוך מהסכום האמיתי.

...

אקדים ואציין כי לאחר בחינת פסק דינו של בית משפט קמא ועיון בטענות הצדדים מצאתי שיש לקבל את ערעורם של המערערים ב- 14901-09-23, ולדחות את ערעורם של המערערים ב- 15100-09-23, וכך אציע לחברי לעשות.

אותם מבחנים שמניתי לעיל בעניין שלילת ההשבה על פי סעיף 31 בחוק החוזים, מצדיקים גם את שלילת ההשבה על פי סעיף 2 בחוק עשיית עושר ולא במשפט, ולפיכך יש לדחות את תביעתו של המוכר גם ככל שנסווג את הסכם המכירה השני כהסכם למראית- עין.

יעל ייטב, שופטת כב' השופט יעקב דנינו: אני מצטרף למסקנה אליה הגיעה חברתי.

מכל מקום, תמים דעים אנוכי אף עם הניתוח המשפטי בחלקה השני של חוות הדעת, המוביל למסקנה המתבקשת.