הנחות מארנונה למלונאים לפי תקנות הנחה מארנונה

לעומתו טוענת התובעת, באמצעות עדותו של סגן מנהל מחלקת הגבייה אצל התובעת אשר שימש בתפקיד זה גם בזמנים הרלוואנטיים לתביעה, כי התובעת פועלת בעיניין הנחות לתושבי העיר במיסי ארנונה בהתאם לפקודת העיריות [נוסח חדש] ותקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) תשנ"ג-1993 (להלן: "פקודת העיריות"; "תקנות ההסדרים במשק המדינה").

...

לגבי השנים 2007 ו 2008 התיר בית המשפט לרשות המקומית לתקן את השומה מהטעם: "עם זאת צודקת הרשות בעמדתה כי החל משנת 2007 ואילך אין מדובר בתיקון רטרואקטיבי: לגבי החיוב לשנת 2007 נעשה תיקון שומת הארנונה באותה שנה. כך גם ביחס לשנת 2008. החשוב הוא שמשנת 2007 ואילך העותרת ידעה על עמדת המשיבה לפיה ניתנת לה הנחה בטעות, ולכן החל ממועד זה העותרת אינה יכולה לטעון כי היתה זכאית להסתמך על דרישות התשלום המופחתות (לאחר ההנחה) של המשיבה." אם ניישם את כל האמור לעיל בענייננו, מסקנתי היא כי יש לקבל את התביעה ולאפשר לתובעת לגבות מהנתבע את מלוא חיוב הארנונה לשנת המס 2011.

אשר על כן, הנני מקבלת את התביעה ומורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל בתיק 01-50938-13-8.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 3,500 ₪.

נשאלת השאלה האם יש לראות בעובדה שההחלטה האמורה ניתנה על גבי טופס העותר להנחה מתשלום ארנונה לדירת מגורי לפי תקנות ההסדרים, משום הסכמה מטעם התובעת לכך שהגדרת הנכס וסיווגו ישתנה, כך שזה יוגדר כדירת מגורים.

...

אשר לטענת הנתבע לפיה יש לפטור אותו כליל מתשלום הארנונה נוכח העובדה שהדירות שבהן החזיק, שטחן אינו עולה על 46 מ"ר, בעניין זה אני סבורה כי מדובר בפרשנות שאינה עומדת בקנה אחד עם לשון החוק, הקובע פטור חלקי בלבד.

מכל אלו – אני קובעת כי לא שוכנעתי שיש מקום להתערב בסיווג הנכס, ואף לא שוכנעתי כי יש להעניק פטור מלא מחובת תשלום הארנונה החלקית שנדרש הנתבע לשלם.

סה"כ אם כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 1,850.4 ₪ בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

כך, למשל, ביום 2.4.2020 הותקנו תקנות שעת חרום (נגיף הקורונה החדש) (מענק סיוע לעצמאים), התש"ף-2020, שמעניקות סיוע לעצמאים בסך של עד 6,000 ₪; ביום 24.4.2020 אושרו תקנות שעת חרום (נגיף הקורונה החדש) (מענק סיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה), התש"ף-2020, שמגדילות את הקף המענק המירבי לעצמאים לכדי 10,500 ₪ ומרחיבות את אוכלוסיית הזכאים למענק, בעלות של 2.7 מיליארד ₪; ביום 21.4.2020 הותקנו תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020, שמפחיתות את שיעור הארנונה העסקית ב-25% ברמה השנתית, לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה; ביום 24.4.2020 החליטה הממשלה על "מענק סיוע לעסקים בעד הישתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה", בעלות של 5.2 מיליארד ₪; הוקמה קרן למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים, בהקף של 8 מיליארד ₪, והמדינה פועלת להגדלת הקף הקרן ב-6 מיליארד ₪ נוספים; אושרה הקמת קרן להעמדת הלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים (בעלי מחזור של למעלה מ-200 מיליון ₪) בענפים שנפגעו ממשבר הקורונה, בהקף של 6 מיליארד ₪; ועוד.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

אדרבה, מכך שהגדרת ה"נזק" בחוק מס רכוש כוללת גם "נזק בצורת", נמצאנו למדים כי כשהתכוון המחוקק להעניק פיצוי מכוח חוק זה בגין נזק שאינו נובע מפעולות איבה או ממלחמה, במובנן הרווח, נקבעה לשם כך הוראה מפורשת.

לנוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי מתקיימים בענייננו טעמים המצדיקים התערבות של בית משפט זה. בנסיבות אלו, "נקודת המוצא היא גם נקודת הסיום ולפיה 'בית המשפט אינו נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות להתוויית מדיניותה של הממשלה ולקביעת סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי שלה, ואין הוא מורה לממשלה כיצד לנהוג בעניינים כגון אלה' (בג"ץ 3975/95 קניאל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג(5) 459, 497 (1999))" (עניין לשכת רואי חשבון, בפסקה 19).

סוף דבר, העתירה נדחית.

בחינת סך ההכנסות לקבלת מענק ממשרד הדתות מענקים שמשרד הדתות מעניק נועדו להבטיח לאברכי-ישיבה "הכנסת מינימום". הלא כן הוא דבר תקנה 2(7)(א) סיפה לתקנות, שיזכו להנחה בתשלומי ארנונה מי שמקבלים "תשלום להבטחת הכנסת מינימום מהמשרד לעינייני דתות...". להחלטה אם זכאי פלוני למענק, נידרש איפוא משרד הדתות לברר מה הן הכנסותיו של המבקש, ולהחליט בשאלה אם יש באותן הכנסות כדי לאפשר לו לפרנס את עצמו ואת משפחתו כראוי.

(8) (א) בעל הכנסה חודשית ממוצעת שפורטה בתוספת הראשונה, לפי מספר הנפשות המתגוררות איתו בנכס - הנחה בשיעור שנקבע לפי טורי ההכנסה שבתוספת האמורה; (ב) בתקנה זו - "הכנסה" - הכנסה ברוטו של המחזיק בנכס ושל אלה המתגוררים אתו, מכל מקור הכנסה שהוא, לרבות תשלומים שהמוסד לביטוח לאומי משלם להם, למעט - (1) קיצבה המשולמת לפי פרק ה' [כיום: פרק ד'] לחוק הביטוח, ולפי תקנות ההענקות לחיילים ולבני משפחותיהם, התש"ל1970-, ולפי סעיף השלמת קצבאות ילדים שבתקציב המשרד לעינייני דתות - למי שזכאי לה בעד 4 ילדים ויותר; .

...

אנו מחליטים אפוא כי תחילתו של פסק-הדין תהא בשנת הכספים שתחילתה ביום 1 בינואר 2002.

לא שמענו טיעונים בעניינן של הנחות אחרות שתקנות ההנחה מעניקות למי שנמנים בהם מאפיינים אלה ואחרים, וממילא לא החלטנו בעניינן של אלו.

מתוך שאנו דוחים את תחילתה של הכרעתנו בדין לשנת הכספים הבאה, יהא סיפק בידי שר הפנים לסרוק במסרק צפוף את כל תקנות ההנחה כולן, ואם יימצאו בהן פגמים - לטהר אותן מאותם פגמים שבהן.

הוראות פטור ו/או הנחה אחרות קיימות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993.

רוצה לומר, על פי פסיקתו של בית המשפט העליון, קיים קשר בין הוצאתו של טופס 4 לבין היותו של הנכס ראוי לשימוש ובר חיוב בארנונה על פי תקנה 12 לתקנות ההסדרים.

...

הטענה כי לא ניתנה כל התחייבות בעניין זה אינה מקובלת עלי, שהרי הדברים שהוצהרו לפרוטוקול הינם דברים ברורים ומפורשים, וכאמור אף הועלו על הכתב בתחימת ידו של עו"ד קובן לאחר מכן.

משכך, אני סבורה כי אופן הצגת הדברים בפני מליאת המועצה, בדיון שהתקיים ביום 29.12.10 חוטא להתחייבות הגלומה באותם מסמכים.

העתירה מתקבלת, איפוא, במובן זה שאין להטיל על מי מן העותרים חיוב בתשלום ארנונה עבור התקופות בהן לא התגוררו בנכסים.