וכך הוסבר בסעיף 3ב לפסק הדין ביחס להשתתפותה של גב' פישר במתן פסק הדין:
"לדיון הראשון בבית הדין הופיעו שני נציגי הציבור. לדיון השני לא הופיעה נציגת הציבור (מ) בשל מיגבלות הקורונה. יחד עם זאת, וכפי שיפורט גם להלן, לאור מגבלותיו הרפואיות של ריאדא [המעסיק – א.א.], קשה היה להתבסס על עדות זו ועיקר התיק נסמך על הדיון הראשון בו הופיעה גב' פישר. לכן, אף שלא היתה נוכחת בדיון השני, נחתם פסה"ד על ידי שני נציגי הציבור בתיק, לאחר שגב' פישר קראה את פרוטוקול הדיון השני בו לא הייתה נוכחת".
העירעור דנן
במסגרת הדיון בעירעור ציין בית דין זה והציע כדלקמן:
"עיון בפרוטוקול דיון ההוכחות הראשון בבית הדין האיזורי, מעלה כי הישתתפו בו נוסף על ראשת ההרכב, נציג הציבור מר נתן מזרחי וגב' אסתר סלנט. עיון בפרוטוקול הדיון השני, במהלכו הושלמו ההוכחות וסוכמו הטיעונים, מעלה כי הישתתף בו בנוסף על ראשת ההרכב נציג הציבור מר נתן מזרחי. על פי הכללים, פסק הדין היה צריך להנתן ע"י מותב בית הדין בהישתתפות ראשת ההרכב, נציג הציבור מר מזרחי ונציגת הציבור גב' סלנט. עיון בפסק הדין מעלה כי פסק הדין ניתן בהישתתפות ראשת ההרכב, מר מזרחי ונציגת הציבור סימה פישר. בנסיבות אלה, נפל פגם בפסק הדין ודינו להתבטל משניתן שלא ע"י המותב אשר היה אמור לתיתו. עיון בסעיף 3ב לפסק הדין לא מספק הסבר מניח את הדעת שיש בכוחו להסביר את הפגם האמור.
המותב האחר יתן הנחיות לגבי אופן המשך בירור ההליך, לרבות בשים לב לבקשות מי מהצדדים.
" (הדגשה הוספה – א.א.)
לגופו של המקרה שנידון בבג"ץ ישקר נקבע כי:
"בעניינינו נתן המותב המקורי (הקטוע) פסק-דין בעיניינו של המשיב. כאמור, עצם נתינת פסק-הדין עדיין אין בה, כשלעצמה, כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. אולם במקרה דנן מדובר בפסק-דין מלא ומפורט המסתמך על ראיות שהובאו בפני בית-המשפט ועל היתרשמות בית-המשפט מהעדויות שבאו לפניו. בית-המשפט בחן את הראיות, התרשם מהן, ועל סמך כל אלה החליט לפסוק למשיב פצויי פיטורין ותשלומים נוספים, כולל פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה למשיב מהיתנהגות העותרת כלפיו. לכך יש להוסיף, שבנסיבות העניין לא התערבה ערכאת העירעור בפסק-הדין לגופו של עניין, שכן פסק-הדין בוטל מעקרו עקב פגם בהרכב המותב, ולכן לא ניתנו הוראות כלשהן לתיקונו. במצב דברים זה אין מתקיימות נסיבות כלשהן המנתקות את שני חברי המותב המקורי מהאופן שבו התרשמו מהעדויות ומהראיות שהיו לפניהם בהליך הקודם והמאפשרות להם לידון מחדש בתיק, כולל הישתתפות בתהליך קבלת ההחלטות במותב, ללא שיהיו מושפעים ממשית מההליך הקודם. לאור האמור, המסקנה המתחייבת היא כי צירוף חברי המותב המקורי למותב הדן מחדש בתיק נוגד את הכלל בדבר העדר משוא פנים. בנסיבות אלה אין לצרפם למותב זה." (הדגשה הוספה – א.א.)
ולענייננו, שניים מבין חברי המותב המקורי – ראשת ההרכב ונציג הציבור מר מזרחי, פסקו על בסיס התרשמותם מהעדויות שבתיק.
...
.
לסיכום, כאשר נדרשים בית-הדין הארצי או השופט הראשי של בית-הדין האזורי להחליט בדבר הרכב מותב אשר ידון מחדש בתיק שפסק-דין קודם שניתן בו בוטל, עליהם לשים לנגד עיניהם את הכלל בדבר היעדר משוא פנים.
" (הדגשה הוספה – א.א.)
לגופו של המקרה שנדון בבג"ץ ישקר נקבע כי:
"בענייננו נתן המותב המקורי (הקטוע) פסק-דין בעניינו של המשיב. כאמור, עצם נתינת פסק-הדין עדיין אין בה, כשלעצמה, כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. אולם במקרה דנן מדובר בפסק-דין מלא ומפורט המסתמך על ראיות שהובאו בפני בית-המשפט ועל התרשמות בית-המשפט מהעדויות שבאו לפניו. בית-המשפט בחן את הראיות, התרשם מהן, ועל סמך כל אלה החליט לפסוק למשיב פיצויי פיטורין ותשלומים נוספים, כולל פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה למשיב מהתנהגות העותרת כלפיו. לכך יש להוסיף, שבנסיבות העניין לא התערבה ערכאת הערעור בפסק-הדין לגופו של עניין, שכן פסק-הדין בוטל מעיקרו עקב פגם בהרכב המותב, ולכן לא ניתנו הוראות כלשהן לתיקונו. במצב דברים זה אין מתקיימות נסיבות כלשהן המנתקות את שני חברי המותב המקורי מהאופן שבו התרשמו מהעדויות ומהראיות שהיו לפניהם בהליך הקודם והמאפשרות להם לדון מחדש בתיק, כולל השתתפות בתהליך קבלת ההחלטות במותב, ללא שיהיו מושפעים ממשית מההליך הקודם. לאור האמור, המסקנה המתחייבת היא כי צירוף חברי המותב המקורי למותב הדן מחדש בתיק נוגד את הכלל בדבר היעדר משוא פנים. בנסיבות אלה אין לצרפם למותב זה." (הדגשה הוספה – א.א.)
ולענייננו, שניים מבין חברי המותב המקורי – ראשת ההרכב ונציג הציבור מר מזרחי, פסקו על בסיס התרשמותם מהעדויות שבתיק.
[4: ע"א 295/59 כוז'הינוף נ' מירום, פ"ד יג 1438 (1959); בג"ץ ישקר; ]
סוף דבר – הערעור מתקבל במובן זה שעניינו של המערער יוחזר לבית הדין האזורי למותב חדש שיקבע על ידי נשיא בית הדין האזורי ירושלים.