המרצת פתיחה להסרת שעבודים מזויפים מפוליסות ביטוח חיים

לפניי תובענה בהמרצת פתיחה שהגישה הראל חברה לביטוח (להלן: "הראל" או "חברת הביטוח") נגד המשיב, דב יוגב (להלן: "המשיב" או "יוגב"), למתן צוים בקשר עם הלוואה שהמשיב נטל ממנה, לטענתה, עפ"י הסכם, לצורך פוליסת ביטוח חיים/מנהלים/פנסיה/גמל, ואשר מכוחו הייתה זכאית לשעבד את כספי ההלוואה.

המשיב הוסיף ש"על פי הידוע לו הוא פרע את ההלוואה לפני שנים רבות – לפני למעלה מעשר שנים (אף שלא עלה בידו לאתר מסמכים מתקופה זו בשל חלוף השנים)" (סעיף 3.1 פסקה אחרונה לכתב התשובה). על טענה זו חוזר המשיב בסעיף 6 לכתב התשובה "על מנת להסיר ספק כי, וכפי שציין התובע (כך במקור – ר.פ.א) בהליך הקודם, הוא פרע את ההלוואה מול חברת ציון ולראיה – במשך כל השנים הללו לא בוצעה אליו כל פנייה מטעם חברת ציון וודאי שלא מטעם התובעת". המשיב טוען כי מעולם לא היה לו דבר עם הראל, וככל שהייתה זכות כלשהיא, וזו כאמור היתיישנה, הרי שהיא הייתה קיימת לחברת הביטוח ציון.

בעקבות זאת ניתנה על ידי החלטה לפיה: "עד כה לא הגישה חב' הראל חוות דעת גרפולוגית נגדית לחוות דעת שהוגשה על ידי המשיב, עוד בהליך קודם. ככל שלא תוגש על ידה חוות דעת, אני מוצאת לנכון לציין באופן ברור, תיתקבל טענת המשיב חי חתימתו זוייפה. במידה וחב' הראל תגיש חוות דעת, ימונה מומחה בתחום הגרפולוגיה מטעם ביהמ"ש על מנת לברר נקודה זו". חב'' הראל לא הגישה חוות דעת, ומשכך, מתקבלת טענתו של המשיב לפיה הסכם ההלוואה לא חתום על ידו.

...

לפיכך דין התובענה, להידחות.

פסיקתא לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ההליכים: לפניי המרצת פתיחה בה עתרו המבקשים להורות להסיר כל שיעבוד או עיקול מכספי פוליסות ביטוח חיים שבהן מבוטח המבקש 1 (להלן: "המבקש"), המצויות בבעלות המבקשת 2 אשר נעשו אצל המשיבות 1-3, שהן חברות ביטוח (להלן: "חברות הביטוח").

בנוסף, עתר המבקש להצהיר שהלוואות שניטלו מחברות הביטוח כנגד שיעבוד פוליסות המבקש, נעשו בהתבסס על זיוף חתימתו של המבקש 1 וללא ידיעתו וזאת על ידי המשיב 4 (להלן: "המשיב").

...

גם בנוגע לטענה בדבר ויתור המבקשים על כל תביעה כנגד המשיב, סבורני כי הדין עם המשיבים.

גם לגופו של דבר, אין בידי לקבל את הטענה כי המשיב אינו קשור לתובענה שכן, הוברר כי המשיב מושפע מהתובענה באופן ישיר, שהרי אילו ההלוואה לא ניתנה למבקש וניטלה על ידי המשיב (כפי שנטען בסייפא לסעיף ב' לסעדים המתבקשים בפתח התובענה), הרי שחברות הביטוח יבקשו להיפרע מהמשיב (כפי שהבהירה באת-כחן בסיכומיה).

לסיכום: מצאתי כי דין המרצת הפתיחה להידחות.

רקע זהו דיון מאוחד בהמרצות פתיחה 1079/05 ו-1325/05, שעניינו מחלוקת על הבעלות ברכב מסוג טויוטה לנדקרוזר שנת ייצור 1999 מ.ר. 27-071-89.

המבקשת בה"פ 1079/05, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: מגדל) ביטחה את הרכב האמור בפוליסת ביטוח מקיף בתקופה שבין ה-01.01.02 ועד 31.01.02.

ביום 10.07.03 נחתם זיכרון דברים בין עו"ד בדר לבין משלב סלמאן לפיו מוכר עו"ד בדר את הרכב האמור חזרה למשלב סלמאן בעבור 170,000 ש”ח כאשר העברת הבעלות ברכב תבוצע רק לאחר הסרת השיעבוד הבנקאי בתמורה---------------1 בש"א (תל-אביב-יפו) 181408/04, דור-חי ארז נ' קשר ליס-א-קאר בע"מ, תק-של 2006(1), 5721,עמ' 5722.

וכן הודגש בע"א 92/78, על-פי עקרונות כלליים, שרשלנות הקונה בעריכת בדיקה ראויה, ולו גם רשלנות רבתי, אינה פוגמת בתום-לבו (ובדומה לזה: ע"א 167/75)".3 בע"א 92/78 דוד שטרית נ' קאר תורס (ישראל) בע"מ ואח', פ"ד לג(1), 331, כותב השופט חיים כהן:

לפיכך לא חלה על העסקה תקנת השוק ועו"ד טליע בדר לא רכש בעלות ברכב המזוייף.

...

אמנם אין תצהיר של מר משלב סלמאן עצמו המעיד כי הינו סוחר מכוניות אולם נראה כי בין המעורבים בפרשה אין חולק על כך ואני קובע כי אמנם מר משלב סלמאן הוא סוחר מכוניות.

בנסיבות אלה, אני קובע שאמנם עו"ד טליע בדר לא רכש את הרכב מסלמאן משלב אלא מניסים לחמני, ולכן אינו זכאי להנות מתקנת השוק.

סיכום התוצאה היא שעו"ד טליע בדר לא רכש בעלות כדין ברכב, ומנשרוב לא רכשה בעלות כדין ברכב, שהזכויות בו הועברו על ידי תחלוף למגדל.

לאור האמור אני קובע כי הרכב הוא רכושה של מגדל חברה לביטוח בע"מ, ועל כן, על עו"ד טליע בדר להעביר לידיה את תמורת הרכב בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מ-25.7.05 ועד להעברת הסכום הזה.

כמו כן אני מחייב את עו"ד בדיר טליע ואת ירדנה מנשרוב לשלם למגדל חברה לביטוח, ביחד ולחוד, אגרות המשפט ועוד שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש”ח בתוספת מע"מ. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים ניתן היום י"ט באייר, תשס"ו (17/05/2006) בהעדר הצדדים.