המרצת פתיחה לביטול ערבות בנקאית ומניעת מימושה

לפני המרצת פתיחה, שעניינה בקשה לצוו מניעה קבוע, שיאסור על מימוש ערבות בנקאית אוטונומית.

בהמרצת הפתיחה טוענת המבקשת כי אין לאפשר את מימוש הערבות וזאת על רקע ההסכם שנחתם ביום 24.4.17 ושאותו מכנה המבקשת "הסכם הויתור". לפי טענתה, בהסכם ויתרו מירן וצארום, כמו גם המבקשת עצמה, על כל הטענות והתביעות של הצדדים האחד כנגד מישנהו, כי החתימה "תחת מחאה" של צארום, אינה גורעת מההסכם וזאת במיוחד על רקע עמדתו של מירן שמגובה בתצהיר שצורף לה"פ, שלפיו הוא מודיע כי מכתב חילוט הערבות מיום 21.3.17 מבוטל מבחינתו וכי חילוקי הדיעות שהיו בעבר נפטרו בהסכם הויתור ועל כן אין לכבד את מכתב מימוש הערבות.

...

בדיון הבא, שהתקיים בתיק העיקרי ביום 1.2.18 לפניי, דחיתי בתחילת הדיון את טענת ב"כ המבקשת, שלפיה משכבר פקעה הערבות ביום 15.11.17, דין הבקשה להתקבל ולו רק מטעם זה, תוך כך שציינתי בפניו, גם בהחלטה המנומקת שנתתי באותו מעמד, כי בהינתן שמכתב המימוש הגיע לבנק קודם לפקיעת הערבות והנושא הגיע לבירור משפטי, הרי שלפנינו הקפאת מצב קיים ביחס לדרישת מימוש זו וגם אם לאחר מכן הערבות פקעה ולא הוארכה, אין הדבר פוגע בדרישת המימוש שהועברה קודם לכן.

בהמרצת הפתיחה טוענת המבקשת כי אין לאפשר את מימוש הערבות וזאת על רקע ההסכם שנחתם ביום 24.4.17 ושאותו מכנה המבקשת "הסכם הוויתור". לפי טענתה, בהסכם ויתרו מירן וצארום, כמו גם המבקשת עצמה, על כל הטענות והתביעות של הצדדים האחד כנגד משנהו, כי החתימה "תחת מחאה" של צארום, אינה גורעת מההסכם וזאת במיוחד על רקע עמדתו של מירן שמגובה בתצהיר שצורף לה"פ, שלפיו הוא מודיע כי מכתב חילוט הערבות מיום 21.3.17 מבוטל מבחינתו וכי חילוקי הדעות שהיו בעבר נפטרו בהסכם הוויתור ועל כן אין לכבד את מכתב מימוש הערבות.

סבורני כי נפל מחדל בהתנהלות המבקשת ביחס להמצאת אישורי הבדיקות, אשר אין חולק כי היו באחריותה ואשר גם אין חולק כי לא הומצאו, לא לאחר הדיון מיום 6.10.16, במסגרת הבוררות, בו התחייבה המבקשת לעשות כן ולא לאחר חתימת הסכם הוויתור, אלא רק לאחר שנדרשה מימוש הערבות, מה שגרר את הגשת התובענה דנא.

סוף דבר אשר על כן, התובענה מתקבלת.

בהינתן כי מחד, התובענה מתקבלת ומאידך, ההתדיינות נולדה עקב מחדל המבקשת מלהמציא את האישורים, כל צד יישא בהוצאותיו.

מנגד הציגו בעלי הקרקע מכתבים שכתבו הרוכשים בעצמם לגריני-סיטי, המצביעים דוקא אחרת, כי הרוכשים בהחלט היו מודעים לכך שהיתה זו גריני-סיטי שהפרה את ההסכם עם בעלי הקרקע, כי לא היו בידיה הכספים לתשלום מלוא התמורה הכספית לבעלי הקרקע וכי היא גם לא הצליחה להעמיד את הערבויות הבנקאיות שהתחייבה להעמיד על פי ההסכם (ראו נספחים 1, 2 לתשובתם).

מסקנה זו מתחזקת לאור הנסיבות מהן עולה בבירור כי הרוכשים הפנימו כי החוזה בוטל, ולכן בסמוך עתרו לבית המשפט לאכוף את ההסכם, ולקבל סעדים שימנעו מהבעלים לממש את זכויות הבעלות בקרקע – למכור אותה או לבצע בה כל עסקה אחרת.

כפי שכבר ציינתי חיובי גריני-סיטי לשלם את התמורה החוזית (מזומן וערבויות) נדחו בהסכמת בעלי הקרקע עד חודש מרץ 2016 (ראו סעיף 4 לנספח 16 להמרצת הפתיחה).

...

מכל האמור לעיל לא ראיתי לקבל אף אחת מן הטענות שעל בסיסן ניסו הרוכשים לייצר קשר משפטי מחייב בינם לבין בעלי הקרקע – לא מכוח הערות האזהרה, לא מכוח המחאת חיובים, לא כי מדובר בהסכם לטובת צד ג' ולא מכוח סעיף 40 לחוק החוזים.

סיכומו של דבר לסיום ראיתי לשוב ולציין כי רציתי להמנע מכתיבת פסק דין זה ועשיתי כל שביכולתי להביא את הצדדים להסכמות שייתרו הכרעה בעניינם, שכן אני מודעת לנסיבות בהן הצדדים נקלעו לסכסוך דנא בלי שמי מהם תרם לכך.

אני דוחה, אפוא, את התובענה, וצו המניעה מבוטל אף הוא.

התביעה לסעד הצהרתי כאמור לעיל, דהיינו למתן צו מניעה שיאסור על הנציגות לחלט את הערבות, מצריכה הכרעה בשתי שאלות - האחת, האם מדובר בערבות בנקאית אוטונומית, והשנייה, במידה והתשובה לשאלה הראשונה תימצא חיובית - האם מיתקיים החריג של "נסיבות מיוחדות". סוגיה נוספת שצוינה בנימוקי המרצת הפתיחה הנה אי-עמידה במנגנון החילוט שנקבע בסעיף 15.7 להסכם.

. הבעלים באמצעות עוה"ד זכאי להגיש את ערבות הבצוע או את ערבות הבדק לפרעון בשלמותה, או בחלקה, אם לא חידש הקבלן את תוקף ערבות הבצוע או ערבות הבדק, לפי העניין, 30 (שלושים) יום לפני מועד פקיעתה והיא עודנה דרושה כאמור בסעיף זה, או אם לדעת נציג המזמין הפר הקבלן אחת או יותר מהתחייבויותיו שעפ"י הסכם זה וזאת בכפוף להתראה מוקדמת ובכתב, ככל הניתן, בת 10 (עשרה) ימים בדבר כוונתם לממש את ערבות הבצוע או את ערבות הבדק, ולרבות בנסיבות של ביטול ההסכם כאמור בסעיף 21 להלן.

...

המסקנה מכל אלה הינה כי שתית לא עמדה בנטל המוגבר להוכחת חוסר תום לב קיצוני מצד הנציגות.

התוצאה לאור המסקנות אליהן הגעתי - בנוגע להיותה של הערבות הבנקאית ערבות אוטונומית ואי-התקיימות אחד החריגים העשויים למנוע חילוטה - דין המרצת הפתיחה להידחות.

אשר על כן, הנני דוחה את המרצת הפתיחה ומחייב את המבקשת לשלם למשיבים מס' 4-2, באמצעות בא-כוחם, שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הבקשה מוגשת במסגרת המרצת פתיחה שהוגשה על ידי המבקשת שבו נתבקשה ביטולה של הערבות הבנקאית, ומתן צו למניעת חילוט הערבות.

לסיכום: ככל שהתביעה תיתקבל, בהיותה המרצת פתיחה הנוגעת לתוקפה של הערבות ועסקת היסוד, ממילא ייקבע כי חילוט הערבות נעשה בנגוד להסכם, וייקבע כי לא היה מקום לממש את הערבות הבנקאית.

...

לאור זאת, אני קובעת כי הערבות תמומש, אך במקביל המשכירים יחוייבו בהפקדת סכום כספים בשווי הערבות הבנקאית שתמומש בקופת בית המשפט עד להכרעה סופית בתביעה, ובכך תבוא לידי ביטוי הכוונה הסובייקטיבית עליה הסכימו הצדדים בהסכם השכירות ונספח השינויים, בהם הצדדים בחרו להתנות חוזית את יכולת מימוש הערבות ולהגבילה לנסיבות שיש לקיימן כתנאי להפעלתה.

לסיכום: ככל שהתביעה תתקבל, בהיותה המרצת פתיחה הנוגעת לתוקפה של הערבות ועסקת היסוד, ממילא ייקבע כי חילוט הערבות נעשה בניגוד להסכם, וייקבע כי לא היה מקום לממש את הערבות הבנקאית.

לאור האמור אני מורה על מימוש הערבות הבנקאית כפי שביקשו המשכירים, אך בהתקיים נסיבות מיוחדות בהיבט החוזי לצורך צו המניעה, על המשכירים להפקיד סכום העומד על מלוא התמורה שיקבלו ממימוש ערבות זו בקופת בית המשפט עד ובכפוף להכרעה בתביעה העיקרית.

בית המשפט קיבל את המרצת הפתיחה, והורה על ביטול הסכם המכר בין המיתחזה לבין המשיב; ביטול רישום הזכויות במקרקעין על שם המשיב ובטול רישום המשכנתה לטובת הבנק; והשבת רישום הזכויות במקרקעין על שם הנרי.

ממילא, פקע מאליו צו המניעה הזמני שניתן בתחילת ההליך, אך על מנת למנוע תקלות הורה בית המשפט באופן פורמלי על ביטולו.

בית המשפט הורה למשיב להגיש התחייבות עצמית, ולעניין הבטוחה שעליו להפקיד קבע כך (פסקה 20): "אשר לערובה – זו אמורה לשקף את מחיר הכסף בשל הדחייה האפשרית של מימוש המקרקעין. כך, כל עוד לא נשמעו טענות מצד קונפינו לצורך דחוף ומיוחד בכספי המימוש, שאז לא היה מדובר רק במחיר הכסף בלבד, אלא גם במטרה המיוחדת שלשמה נידרש המימוש. כיוון שכך, בשים לב להערכות בדבר שוים הנוכחי של המקרקעין, לריבית המקובלת, ולצפי הסביר להתמשכות ההליכים בעירעור, מצאתי להורות על הפקדת ערובה בסך 300,000 ש"ח בערבות בנקאית צמודת מדד או בשיק בנקאי, גם זאת עד יום 9.5.22". נוכח האמור, ניתן על ידי בית המשפט סעד זמני האוסר על המבקש לרשום את זכויותיו במקרקעין מכוח ירושתו וכן לבצע עסקה כלשהיא במקרקעין עד להכרעה בעירעור, וזאת בכפוף להגשת התחייבות עצמית והפקדת ערובה בסך של 300,000 ש"ח בערבות בנקאית צמודת מדד או בשיק בנקאי.

...

נוכח מסקנה זו, אין צורך להידרש לעומק לטענת המשיב בדבר התועלת שצמחה למבקש מכך שהוא שילם היטל פיתוח עבור המקרקעין בסך 148,650 ש"ח. אסתפק בכך שאציין כי טענה זו אינה רלוונטית לבקשה הנוכחית (למעט בגדרי טענת קיזוז אפשרית), שכן תועלת נטענת זו אינה נובעת מהסעד הזמני כי אם מעצם החזקת המשיב במקרקעין טרם מתן פסק הדין.

מכל מקום, כאשר יש לדחות את הבקשה הן בחלופת ה"ערבות" והן בחלופת ה"עירבון" לפי התקנות הקודמות, ברי כי יש לדחות את הבקשה גם לפי התקנות החדשות.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.