המרצת פתיחה לבטלות הסכם מכר מקרקעין ורישומים

בית המשפט קיבל את המרצת הפתיחה, והורה על ביטול הסכם המכר בין המיתחזה לבין המשיב; ביטול רישום הזכויות במקרקעין על שם המשיב ובטול רישום המשכנתה לטובת הבנק; והשבת רישום הזכויות במקרקעין על שם הנרי.

...

נוכח מסקנה זו, אין צורך להידרש לעומק לטענת המשיב בדבר התועלת שצמחה למבקש מכך שהוא שילם היטל פיתוח עבור המקרקעין בסך 148,650 ש"ח. אסתפק בכך שאציין כי טענה זו אינה רלוונטית לבקשה הנוכחית (למעט בגדרי טענת קיזוז אפשרית), שכן תועלת נטענת זו אינה נובעת מהסעד הזמני כי אם מעצם החזקת המשיב במקרקעין טרם מתן פסק הדין.

מכל מקום, כאשר יש לדחות את הבקשה הן בחלופת ה"ערבות" והן בחלופת ה"עירבון" לפי התקנות הקודמות, ברי כי יש לדחות את הבקשה גם לפי התקנות החדשות.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ה"פ 68961-02-20 בלמס נ' חברת מבני תעשיה בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט ישראל פבלו אקסלרד המבקש גבריאל בלמס ע"י ב"כ עו"ד מיכל קרימולובסקי ואח' המשיבים 1. מבנה נדל"ן (כ.ד.) בע"מ (לשעבר: חברת מבני תעשיה בע"מ) ע"י ב"כ עו"ד נעה פייט ואח' 2. המפקח על רישום מקרקעין באר שבע 3. רשות מקרקעי ישראל - מחוז דרום 4. בנק לאומי 5. טל אסף השקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמית סופר ואח' פסק דין

המבקש טוען כי קיימת לו "זכות ראשונים" לרכוש את הנכס ומכאן בקשתו, במסגרת המרצת הפתיחה, שבית המשפט יצהיר על בטלות הסכם המכר, יחייב את הצדדים לחתום על מיסמכי ביטול ואת המשיבה 1 - לחתום על הסכם למכירת הזכויות בנכס למבקש, באותם התנאים בהם הוא נמכר למשיבה 5.

בתחתית הדף קיים הכיתוב המודפס כחלק מהחלקים המודפסים של הדף: "בברכה חברת 'מבני תעשיה' בע"מ". בסעיף 1(ד) להסכם הראשון נרשם כי "עם החתימה על הסכם זה בטלות מעיקרא כל הצהרות הצדדים ו/או כל התחייבויות ו/או כל מצג שנעשה על ידם לפני החתימה על הסכם זה". המשיבות טוענות שיש בסעיף זה כדי להראות שגם אם היה תוקף למסמך הנפרד, הרי הוא בטל מעיקרא.

...

על כן, הטענה לפיה זכותו של המבקש עדיפה על זו של המשיבה 5, חסרת בסיס והיא נדחית.

סוף דבר לא עלה בידי המבקש לשכנע כי הייתה לו זכות ראשונים לרכוש את הנכס ולכן, אני מורה על דחיית התובענה.

המבקש ישלם לכל אחת מהמשיבות 1 ו-5 הוצאות משפט והשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בירושלים ה"פ 2751-01-14 מחמוד מציטף מעאלי נ' גוויחאן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אלי אברבנאל המבקשים יורשי המנוח מחמוד מציטף מעאלי המשיבים 1. אדהם גוויחאן 2. יאסר אבו אצחאק 3. עאיד רשק 4. אטרש עבד אלראוף 5. עו"ד יוסף שגיא 7. עו"ד אמיר אורן 9. משרד האוצר / רשות המסים בישראל (מסוי מקרקעין י-ם ,אגף מס הכנסה י-ם , 10. משרד המשפטים - רשם המשכונות 11. משרד המשפטים - הנהלת אגף רישום והסדר מקרקעין ופקיד הסדר מקרקעין בירושל 12. עירית ירושלים החלטה

לפני בקשה לפסילת חוות דעת שהוגשה על ידי מומחה שמונה מטעם בית המשפט, במסגרת המרצת פתיחה, שעניינה עתירת המבקש להצהיר על בטלות הסכם מכר במקרקעין.

...

דין הבקשה להידחות.

נוכח האמור, ואף בלי להידרש לטענתו של ב"כ המבקשים כי המסמכים הנוספים הוגשו בהסכמתו של ב"כ משיבים 1, 2, ו-6 הבקשה לפסילת חוות דעתו של מר יניב נדחית.

בעיניינו, כאמור, מדובר במקרקעין מוסדרים, כאשר על פי בחינת ההסכם בין הצדדים, ניתן לרשום את הזכויות בו בעתיד, והמוכרת (המבקשת) אף התחייבה לבצע את המוטל עליה על מנת שניתן יהיה לעשות כן. מהמסמכים שבפני, לרבות כתבי הטענות ונספחיהם ובייחוד הסכם המכר מיום 12.09.2018, עולה כי כוונת הצדדים בהסכם זה הייתה להתחייב להעביר למשיבה זכות קניינית ולא רק זכות אובליגאטורית כמשמעות סיווג זה לצרכי הסמכות העניינית.

סופו של דיון, המשיבה מבקשת במסגרת המרצת הפתיחה לקבל סעד לביטול הסכם מכר, כאשר בחינת אותו הסעד מובילה למסקנה לפיה אין מדובר בתביעה בדבר "אחזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקת השמוש בהם" כלשון סעיף 51(א)(3) הנ"ל, אלא בתביעה הנוגעת להתחייבות המבקשת להעביר למשיבה זכות קניינית שזו "תביעה אחרת" הנוגעת למקרקעין, ועל כן הסמכות לידון בה מסורה לבית המשפט המחוזי, בעניינינו בית המשפט המחוזי בתל אביב לאור מיקום המקרקעין בבני ברק.

...

החלטתי איננה ניתנת בבקשה זו. בין הטענות שהועלו בכתב התשובה, טענה המבקשת כנגד סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי לדון בתובענה.

סופו של דיון, המשיבה מבקשת במסגרת המרצת הפתיחה לקבל סעד לביטול הסכם מכר, כאשר בחינת אותו הסעד מובילה למסקנה לפיה אין מדובר בתביעה בדבר "אחזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקת השימוש בהם" כלשון סעיף 51(א)(3) הנ"ל, אלא בתביעה הנוגעת להתחייבות המבקשת להעביר למשיבה זכות קניינית שזו "תביעה אחרת" הנוגעת למקרקעין, ועל כן הסמכות לדון בה מסורה לבית המשפט המחוזי, בענייננו בית המשפט המחוזי בתל אביב לאור מיקום המקרקעין בבני ברק.

ההבחנה בין זכויות אובליגטוריות ביחס למקרקעין לבין זכויות קניין "עשויה לעודד תילי תילים של קושיות, שיש בהן כדי לסבך את מבחן הסעד..." [ראו ה"פ (חי') שרה שוויצר נ' אילן רפאל (פורסם במאגרים)], וייתכן ובהינתן נסיבה אחרת לכאן או לכאן הכרעתי הייתה שונה, אלא שסיכומם של דברים לאחר בחינתם המדוקדקת הנם כי בענייננו ביקשה המוכרת (המבקשת) למכור לקונה (המשיבה) את מה שיש לה, חלקים הרשומים בבעלותה במקרקעין המקנים לה מכח תב"ע, הסכם שיתוף וטבלת החלוקה הרשומים גם הם בלשכת רישום המקרקעין, ומקנים בסופו של דבר את הזכות ליחידה משרדית רעיונית ובנוסף חלקים מסוימים מהמקרקעין עצמם.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה וקובעת כי הסמכות העניינית לדון בתובענה מוקנית לבית המשפט המחוזי.

בתיק זה הוגשה תובענה בדרך של המרצת פתיחה, ובה התבקשו סעדים הצהרתיים בדבר בטלות הסכם מכר מקרקעין, בטלות כתב התחייבות לרשום משכנתא, בטלות רישום בעלות במקרקעין ע"ש המשיב 1 ומשכנתא במקרקעין לטובת המשיב 2, והשבת המצב הרישומי לקדמותו ע"י השבת הרישום ע"ש הנרי קונפינו, שהוא אביו המנוח של המבקש.

...

התוצאה היא, שיש למחוק את הכותרת של המרצת פתיחה, ולהעביר את התובענה לפסים רגילים של כתב תביעה.

שאלת תיקון התביעה עלתה גם היא בדיון הראשון, אלא שהמבקש הודיע שאינו רוצה לתקן את התביעה, וגם היום שבה ב"כ המבקש על עמדה זו. אלא שבעת שניתנה התשובה האמורה, לא הוריתי עדיין על מחיקת הכותרת, ולכן אני סבור כי יש לאפשר למבקש מחשבה חוזרת בעניין זה. עוד אציין את הטענה של המשיבים, כי לא נטען בהמרצת הפתיחה, שהמבקש עותר מכוח היותו יורשו של הנרי המנוח, הוא הבעלים המקורי של המקרקעין; כי לא צורף לתובענה צו ירושה או צו קיום צוואה; כי הודעה מאוחרת לעניין זה כמוה כתיקון, ויש להכלילה באופן מסודר בכתב התביעה; וכי לכן, ובהיעדר תיקון של כתב הטענות הפותח, אין למבקש מעמד ועילה.

סופו של דבר, אני מורה כדלקמן: א. הכותרת של המרצת פתיחה תימחק, והתובענה תועבר לפסים של תביעה רגילה.