המרצת פתיחה במכרז עבודות תשתית מים, ביוב וניקוז

הפיתוח התחלק לשני פרמטרים: האחד – תשתיות צמודות, הכוללות את מכלול התשתיות בתחום התכנית, לרבות כבישים, ביוב, נקוז, מים, מדרכות, קירות תמך, תאורה, פיתוח שטחים צבוריים חשמל ותקשורת עד לראש שטח, עבודות עפר בתחום שטחי ציבור ובכלל זה עבודת עפר בתחום המגרשים (להלן: "תשתיות צמודות").

בהמשך, היתקיימו ישיבות בין הצדדים, לרבות בין נציגי המבקשת לבין אגף שיווק וכלכלה במינהל, בנוגע לעלויות הפיתוח והמרכיבים השונים הרלבאנטיים לפרויקט זה, במהלכן נטען, כי בחישוב עלויות הפיתוח יש להיתחשב בהוצאות הכרוכות בהגדלת תחנת השאיבה, אגרות ביוב למועצה, עבודות עפר במגרשים, עתיקות וכו' ובהתאם, בסיכום ישיבה מיום 29.7.2008 (נספח 17 להמרצת פתיחה), סוכמו הרכיבים לצורך חישוב עלות הפיתוח.

חשש המינהל כי תקציב הפיתוח המוסכם (לטענת המבקשת) גורם לעיוות בדמות ערכי קרקע שליליים לטענת המינהל, קבלת טענות המבקשת תביא לכך שערכי הקרקע למגרשים שהוקצו לה בפטור ממכרז אשר מצויים במרכז הארץ, הנם בעלי ערך קרקע שלילי ומדובר בתוצאה אבסורדית שאין לה אחיזה במציאות.

...

בנוסף, בסיכום הדיון מיום 26.10.2009 אין כלל התייחסות לאפשרות שערך קרקע שלילי ובשעתו, המינהל ממילא לא סבר שיש לכך חשיבות כלפי המבקשת ולא הכפיף את תוצאות ההתחשבנות לכך שהיחס בין מחיר המגרש לבין עלות הפיתוח לא יעלה על 20% מכוח החלטת הנהלה כלשהיא והייתה למבקשת זכות להניח שהסיכום מחייב, מה גם שהיא כאמור, הסתמכה על כך, פעלה בהתאם ונציגי אגף שו"כ אישרו את התקציב בהתאם לסיכום.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: בתוך 21 יום ממתן פסק הדין, ישיב המינהל למבקשת את הערבות הבנקאית בסך של 10,256,304 ₪ שהעבירה המבקשת ביום 30.6.2007.

בנסיבות העניין, אני מחייב את המשיב לשלם למבקשת הוצאות שכ"ט עו"ד תובענה זו בסך כולל של 63,000 ₪.

כללי פסק-דין בהמרצת פתיחה שמהותה מכרזית, אשר הוגשה במסגרת אזרחית נוכח העובדה שהמשיבה – תאגיד מים ערוני.

במוקד התביעה התבקש בית המשפט להצהיר שתנאי הסף שפורט בסעיף 6(יא) למכרז, שעיקר עניינו – עבודות תשתית למים, ביוב ונקוז, בטל; להצהיר כי החלטת ועדת המכרזים של המשיבה לפיה אין התובעת להגיש הצעה למכרז – בטלה גם היא; ולאפשר לתובעת להגיש את הצעתה.

...

אסתפק, לסיום האמור, בכך, שאתן ביטוי לדעתי, שטענה זו מקובלת עלי.

סוף דבר, על-יסוד דרך ההתנהלות בה נקטה התובעת ועל-יסוד העובדה שקבלת התביעה משמעותה המעשית הינה פסילת המכרז כולו, וזאת על חשבון האינטרס הציבורי שפורט בהרחבה על-ידי ב"כ הנתבעת, דין התביעה לדחייה.

ובהמשך לאמור, התביעה נדחית.

במסגרת מיסמכי המיכרז, חתמה המשיבה על הסכם בינה לבין המבקשת בו הצהירה בין היתר כי ראתה ובדקה את המיגרש ואת התשתיות הקיימות בו וכי לא תגיש בקשה לקבלת היתר בניה אלא לאחר שיתקבל אישור לתוכניות הבניה מאת רמ"י ומאת המבקשת, בהתאם להוראות התב"ע הרלוואנטיות, וכי תהא זכאית להתחיל בבצוע העבודות במיגרש, אך ורק לאחר שיהיה בידיה היתר בנייה כחוק.

בסעיף 6.1 שכותרתו "הוראות למערכת תשתית" נקבע: "תקבענה הדרכים ויובטחו הסידורים לבצוע...הנחת קוי חשמל, ביוב ומים... הכל לשביעות רצונם של הוועדה המקומית ויתר הרשויות המוסמכות. התשתיות המתוכננות באתר...מים נקוז וקוי שפכים תחוברנה למערכת התשתית הקיימת באישור הוועדה המקומית ובתאום הרשויות המוסמכות". בחוק העזר לרמת חובב (הזרמת קולחים ושפכים סניטריים למערכת הביוב), השתס"ט – 2008 (להלן: "חוק העזר"), לא מותרת הזרמת שפכים סניטריים למערכת הביוב אלא במוצא עילי.

בעקבות סרוב המבקשת לבטל את הדרישה, הוגשה המרצת הפתיחה נשוא בקשה זו, בגדרה עותרת המשיבה לבית המשפט - "לבטל את הוראות ראש המועצה לעניין מערכת סילוק הביוב מן המיגרש" כן היא עותרת שבית המשפט יורה כדלקמן: "להורות למועצה ליתן למגרש שירותי ביוב כמקובל ברשויות אחרות לגבי מתקנים דומים, ובכלל זה להורות כי על המועצה לאפשר למבקשת לחבר את המיגרש לתשתית הביוב הצבורי בחיבור גרביטציוני רגיל, ללא הקמת מערכת אגירה, שאיבה, סינון, או קדם בטיפול מכול סוג אחר". המשיבה מבססת את המרצת הפתיחה על לשונו של סעיף 40 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הביוב"), לפיה ניתן לעתור לבית משפט זה כנגד החלטת ראש המועצה המחייבת את המשיבה בהתקנתה של מערכת הביוב הייחודית.

...

מבחירתה שלה להציג מצג בזמנו כלפי המבקשת, כאילו היא מתכוונת לבצע את דרישות המבקשת בעניין הביוב, מצג ממנו היא מבקשת לחזור בשלב מאוחר זה. ניסיון לבחון הידברות בדיון הראשון הצדדים ציינו כי מבקשים להידבר, כאשר בסופו של דבר הידברות לא יצאה אל הפועל.

לסיכום מכל המקובץ, אני מורה על מחיקתה של ההמרצה על הסף.

המשיבה תשלם למבקשת הוצאות בסך של 5,750 ₪.

קרקע, תיכנון ובצוע עבודות הפיתוח הדרושות בתחום האתר ובגבולותיו בהתאם לתב"ע בתוקף כולל כבישים, חניות, נקוז, הקמת מערכות, מים ביוב, חשמל תאורה, טל"כ, אגרות לרשויות מקומיות, אגרות ממשלתיות, תשלומים לחברת חשמל, תיכנון המיגרש והמבנה הקמת המבנה ופיתוח החצר, חיבור המבנה והדירה למערכות מים, ביוב חשמל, טלפונים, טל"כ, הוצאות פקוח, דמי בדיקת חומרים במעבדות מוסמכות עפ"י הפרוגרמה של המשרד, הוצאות היתרים ור[י]שיונות הדרושים לפי כל דין, הוצאות שווק, הוצאות עורך דין, תשריטים, ריווחי קבלן, הוצאות חברה, הוצאות מימון, רזרבה לתיקון הליקויים בשנת הבדק, רזרבה לביסוס חריג ורזרבה לדרישות חריגות של רשויות התיכנון והבניה, ערבויות חוק המכר.

לאחר שהתקבלו אצל המשיב 1 (להלן: משרד הבינוי) תלונות על כך שחלק מהיזמים, שזכו במכרזים שנערכו בשיטת "מחיר למישתכן" פועלים בנגוד להוראות המיכרז, הבהיר משרד הבינוי ביום 13.8.2019 לחברות הבקרה כי היזמים נדרשים לשאת בתשלום חיבור המבנים והדירות לתשתיות – למעט תשלום בגין מונה המים, ובגין הפקדת פקדון עבור אחד החלקים להתקנת הגז בדירה – ובתנאי שהיזם קיבל את אישור הרוכש להפקדת הפקדון מבעוד מועד (ר' נספח 7 להמרצת הפתיחה).

המבקשת טוענת בהמרצת הפתיחה ובסיכומים כי התשלומים בהם מדובר הן הוצאות המשולמות לצדדים שלישיים, חברת החשמל ותאגידי המים והביוב בגין חיבור הדירות, ולא בתשלום שיש בו רווח לקבלן או תשלום עבור הבנייה.

...

להלן אפרט את הנימוקים שהביאו אותי למסקנה זו. מערכת היחסים החוזית הנדונה לפנינו כוללת את המכרז, שהביא לחוזה הבנייה שבין המבקשת לבין רמ"י, ולצדם הנספח המגדיר את תנאי החוזה האחיד בין היזם לבין רוכשי הדירות ואת הסכם המכר שבין המבקשת לבין הרוכשים.

מקובלת עלי עמדת המשיבים כי הנספח נועד, כפי שאף נכתב בראשו, להיטיב עם רוכשי הדירות ולמנוע מצב שבו תנאי הסכמי המכר יהיו תנאים מקפחים.

סיכום על יסוד האמור, אני דוחה את התביעה.

רקע התובעת/הנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") היא חברת פרטית העוסקת בעבודות הנדסה אזרחית, עבודות עפר, תשתית ופיתוח, ומרכז עיסוקה הנו בתחום תשתיות המים, ביוב ונקוז.

הנתבע 3, מלבד היות הבעלים של הנתבעות 1-2, כיהן כמנכ"ל הנתבעת 1 (ואחד משני הדירקטורים שלה) וכן כמנכ"ל הנתבעת 2 ודירקטור יחיד בה. בשנת 2010 פירסמו שישה תאגידי מים וביוב באיזור מפרץ חיפה (מי כרמל בע"מ; מעיינות החוף בע"מ (מי קריית ביאליק בע"מ); פלגי מוצקין בע"מ; ימים- תאגיד המים קרית ים בע"מ; מעיינות אתא בע"מ ותאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ) (להלן: "צדדי ג'" או "התאגידים") מיכרז משותף מס' 4000-31/10-2607 לבצוע עבודות קו סניקה מזרחי לביוב במפרץ חיפה, באורך כולל של 7.7 ק"מ (להלן: "הפרוייקט").

כך נאמר בסעיפים 6-8 של המרצת הפתיחה: "6. המבקשת השלימה את עבודות הפרויקט והגישה למשיבות חשבון סופי לעבודות. בין הצדדים התגלעה מחלוקת ביחס לתמורה המגיעה למבקשת בעבור ביצוע הפרוייקט.

...

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה של התובעת, ומוחק את ההודעה לצד שלישי ואת ההודעה לצד רביעי ומקבל את התביעה הנגדית של פולקום כך שהתובעת תשלם לפולקום 2,304,900 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום 25.11.21 עד לתשלום המלא בפועל ובתוספת ריבית פיגורים בשיעור 1% לחודש על היתרה הצמודה מיום הגשת התביעה שכנגד 26.12.18 ועד לתשלום המלא בפועל, והנתבע שכנגד 2, מר גרש פליק ישלם לפולקום 500,000 ₪.

הנתבעים ישלמו לצדדים השלישיים (התאגידים) הוצאות משפט שהם אגרת הודעה לצד רביעי בסך 269,587 ₪ ועוד שכ"ט עו"ד בסך 237,870 ₪.

התובעת תשלם לנתבעים את הסכומים שחוייבה לשלם לצדדים השלישיים ועוד אגרות ששילמו בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי בסך 374,420.82 ₪, שכר המומחה בסך 38,025 ₪ ועוד שכ"ט עו"ד בסך 630,539 ₪.