תקנות דיני מישפחה אינן מסדירות בעצמן את כלל העניינים שבסדרי דין, כי אם מפנות – בכל מקום שבו לא נקבע הסדר ייחודי לעינייני מישפחה – להוראות תקנות סד"א. וכך נקבע בתקנה 1 לתקנות דיני מישפחה:
תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית משפט לעינייני מישפחה בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
שנית, ועיקר, המסקנה כי בתיקון התשפ"ג ביקש מחוקק המשנה לבטל את מוסד העירעור שכנגד בעינייני מישפחה עולה מפורשות מדברי ההסבר לתיקון – שבהם צוין כי:
"מוצע לתקן את תקנה 45 לתקנות, כך שתקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, לא תחול. תקנה 137(א) מתייחסת למועדים להגשת ערעור על החלטה, כאשר ביחס להליכים בבית המשפט לעניני מישפחה נקבעו מועדים אחרים. תקנה 137(ב) מתייחסת לאפשרות של המשיב בעירעור להגיש ערעור שכנגד בתוך 60 ימים מהיום שבו הומצא לו העירעור. מכיוון שבתקנות סדרי הדין במשפחה לא קיימת היתייחסות לסוגיית העירעור שכנגד, התוצאה הפרשנית עשויה להיות שעקרונית המשיב בעירעור רשאי להגיש ערעור נוסף. על מנת למנוע התארכות הליכים בהליכי מישפחה ולאור העובדה שכמעט ולא נעשה שימוש במנגנון של ערעור שכנגד בהליכים אלה. מוצע שלא להחיל את תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, כך שכל צד שמבקש להגיש ערעור, רשאי יהיה לעשות כן בהתאם למועד הקבוע בדין (בתוך 45 יום מההחלטה) ולא ניתן יהיה להגיש ערעור בתקופה נוספת (טיוטת תקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין)(תיקון), התשפ"ב-2022; ההדגשות הוספו).
לסיכום, בשים לב ללשון הברורה של תקנה 45 לתקנות דיני מישפחה; ההיסטוריה החקיקתית שלה; היחס שנקבע בתקנות דיני מישפחה בינן לבין תקנות סד"א; ותכליותיהן של תקנות דיני מישפחה – נובעת המסקנה כי תקנות דיני מישפחה אינן מעניקות זכות להגיש ערעור שכנגד בעינייני מישפחה; וממילא לא ניתן להגיש הליך ערעורי בעניינים כאמור בחלוף המועד הקבוע בדין להגשת ערעור "רגיל".
מן הכלל אל הפרט
כאמור לעיל, משנכנס לתוקפו תיקון התשפ"ג ביום 18.1.2023, לא ניתן להגיש בעינייני מישפחה הליך ערעורי בחלוף 45 ימים ממועד המצאת פסק הדין מושא העירעור.
...
זאת ועוד, מסקנה זו מתיישבת עם תכליותיהן של תקנות דיני משפחה בכלל, אשר נועדו, בין היתר, ל"ייעול ההליך השיפוטי ומניעת התארכות דיונים" בענייני משפחה (ראו: טיוטת תקנות תשפ"א).
לסיכום, בשים לב ללשון הברורה של תקנה 45 לתקנות דיני משפחה; ההיסטוריה החקיקתית שלה; היחס שנקבע בתקנות דיני משפחה בינן לבין תקנות סד"א; ותכליותיהן של תקנות דיני משפחה – נובעת המסקנה כי תקנות דיני משפחה אינן מעניקות זכות להגיש ערעור שכנגד בענייני משפחה; וממילא לא ניתן להגיש הליך ערעורי בעניינים כאמור בחלוף המועד הקבוע בדין להגשת ערעור "רגיל".
מן הכלל אל הפרט
כאמור לעיל, משנכנס לתוקפו תיקון התשפ"ג ביום 18.1.2023, לא ניתן להגיש בענייני משפחה הליך ערעורי בחלוף 45 ימים ממועד המצאת פסק הדין מושא הערעור.
סוף דבר
לנוכח כל האמור, אציע לחבריי כי נדחה את הערעור.