המצאת חוות דעת פרטית למומחה הרפואי מטעם בית משפט

ב. תקנה 25 (ג) לתקנות מישפחה קובעת: " הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא לפניו סוגי מסמכים הנוגעים לעניין לפי הוראות בית המשפט, בתוך ארבעה עשר ימים מיום מינויו." בתמ"ש 49931-08 פלוני נ' פלונית (2.5.2010) היתייחס כבוד השופט נ' שילה לאפשרות הגשת חוו"ד פרטית למומחה מטעם ביהמ"ש וציין את הדברים הבאים: " אני סבור כי על אף שבתקנות העוסקות בתובענות בעינייני מישפחה לא קיימת הוראה ספציפית האוסרת על העברת חוות דעת פרטית למומחה כפי שנקבע בתקנות המומחים, יש להחיל בד"כ הוראה זו בדבר איסור הצגת חוות דעת רפואית פרטית למומחה מטעם בית המשפט, גם ביחס למומחים המתמנים ע"י בית המשפט לעינייני מישפחה.

משכך, איני נעתרת לבקשה להמציא לידי המומחית הערכות פסיכולוגיות ו/או כתבי טענות מהליכים קודמים ו/או חוות דעת של מומחים מטעם הצדדים.

...

הנימוקים המפורטים לעיל, בדבר הצורך בשמירה על אובייקטיביות מרבית של המומחה והעדר פגיעה במראית פני הצדק, מחייבים את המסקנה כי יש לאסור הצגת חוות דעת פרטיות מטעם הצדדים, למומחה שמונה ע"י בית המשפט.

בנסיבות אלה, איני מקבלת את עמדת האם לבקשה, כי יש להעביר דו"חות חסויים שהועברו לעיון ביהמ"ש בלבד במסגרת ההליכים הקודמים ואיני מוצאת לחשוף את המומחית מטעם ביהמ"ש לתכנים אשר עשויים להשפיע על חוות דעתה ובכלל זה כתבי טענות בהליכים קודמים או ראיות אחרות שהוגשו מטעם הצדדים בהליכים קודמים.

משכך, איני נעתרת לבקשה להמציא לידי המומחית הערכות פסיכולוגיות ו/או כתבי טענות מהליכים קודמים ו/או חוות דעת של מומחים מטעם הצדדים.

על אף האמור, אני נעתרת לבקשת המומחית לקבלת העתק תסקירים שהוגשו בהליכים קודמים בעניינם של הצדדים.

בהחלטתו הורה בית משפט קמא על מינוי מומחה מטעמו בתחום הרדיולוגיה, תוך שנקבע, כי ניתן להמציא למומחה בית המשפט את חוות דעת מומחי הצדדים בנוסף לבדיקות ההדמיה.

די לעיין בפרק "פרטי השכלה וניסיון מקצועי" של המומחית מטעם המשיבה, כדי להקים חשש כזה.

על הקושי לקבל חוות דעת נוספת בתחום הרפואה, מקום בו קיימת חוות דעת של מומחה בעל שם, קראו את ספרו האוטוביוגרפי של הרב מרגלית "אתהלך". קשה להלום מצב לפיו המומחה שימונה מטעם בית המשפט המיתמחה בדימות השד, לא יושפע, ולו באופן תת רצוני מפרטי ההשכלה והניסיון הרחבים והמרשימים של מומחית המשיבה.

...

אשר על כן, מתקבל הערעור באופן, שמומחה בית המשפט יעיין תחילה בבדיקות ההדמיה בלבד.

החלטת הועדה הסתמכה על חווה"ד הפרטית, הושפעה ממנה, והעלתה את אחוזי נכותו של התובע בהתאם לאמור בה, וזאת כאשר חוק הפלת"ד אוסר על הצדדים להציג חוו"ד או מסמכים הנחזים כחוות דעת במסגרת תביעה המתנהלת לפי חוק הפלת"ד. לטענת הנתבעת, הואיל וקביעה לפי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד מחליפה את מינוי המומחה הרפואי לפי סעיף 6א', יש להחיל את המסגרת הנורמאטיבית בעניינינו, כאמור בסעיף 8(א) לחוק לפיה, אין להמציא למומחה שמונה מטעם בית המשפט חוות דעת רפואיות.

...

כמו כן, אני סבורה שמינוי מומחה רפואי מטעם בית משפט אשר יבחן את מצבו של התובע לאשורו, ולצדדים תעמוד הזכות לחקור אותו ככל שיחפצו, ישמור על האיזון הראוי בנסיבות העניין.

נוכח הטעמים שפורטו לעיל, משקמו ספקות בלב ערכאה מבררת ביחס למצבו הרפואי של התובע לאשורו, אין מנוס אלא למנות לתובע מומחה רפואי (רע"א 7676/13 ספנייב רבו נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם 14.11.13) עמ' 5).

לפיכך, אני נעתרת לבקשה להבאת ראיות לסתור וממנה לתובע מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

במסגרת תמ"ש 49931-08 פלוני נ' פלונית (2.5.2010) דנתי בנושא הגשת חוות דעת פרטית לעיונו של מומחה שמונה ע"י בית המשפט לעינייני מישפחה תוך השוואה לתקנות הפלת"ד וציינתי כי: "אני סבור כי על אף שבתקנות העוסקות בתובענות בעינייני מישפחה לא קיימת הוראה ספציפית האוסרת על העברת חוות דעת פרטית למומחה כפי שנקבע בתקנות המומחים, יש להחיל בד"כ הוראה זו בדבר איסור הצגת חוות דעת רפואית פרטית למומחה מטעם בית המשפט, גם ביחס למומחים המתמנים ע"י בית המשפט לעינייני מישפחה.

ביחס לחוות דעת מסוג זה, האיסור תקף אף לאחר שלב הגשת חוות הדעת, בדיוק כפי שנפסק בתביעות לפי חוק הפלת"ד. לכן, במקרה שבו למשל מתמנה מומחה לבדיקת מסוגלות הורית או טובת קטין בתביעת הגירה, תאסר הגשת חוות דעת פרטית בכל שלב בדיוק כמו בתביעות פלת"ד, מאחר שלא מדובר בחוות דעת "פוסט מורטום" אלא בחוות דעת לבחינת מצב קיים ובמקרים אלו, יש לאסור המצאת חוות דעת מומחה פרטי בכל עת, היות שכוונת המחוקק היתה שרק מומחה מטעם בית המשפט ייבחן את השאלה ואין לאפשר הכנסת חוות דעת פרטיות "בדלת האחורית" במסגרת שאלות הבהרה או חקירת המומחה.

...

ראו גם: רמ"ש 9235-06-20 פלוני נ' אלמונית (1.7.2020), וכן החלטתי בא"פ 16460-03-10 פלוני נ' אלמונית (15.2.2011).

ביחס לחוות דעת מסוג זה, האיסור תקף אף לאחר שלב הגשת חוות הדעת, בדיוק כפי שנפסק בתביעות לפי חוק הפלת"ד. לכן, במקרה שבו למשל מתמנה מומחה לבדיקת מסוגלות הורית או טובת קטין בתביעת הגירה, תיאסר הגשת חוות דעת פרטית בכל שלב בדיוק כמו בתביעות פלת"ד, מאחר שלא מדובר בחוות דעת "פוסט מורטום" אלא בחוות דעת לבחינת מצב קיים ובמקרים אלו, יש לאסור המצאת חוות דעת מומחה פרטי בכל עת, היות שכוונת המחוקק היתה שרק מומחה מטעם בית המשפט ייבחן את השאלה ואין לאפשר הכנסת חוות דעת פרטיות "בדלת האחורית" במסגרת שאלות הבהרה או חקירת המומחה.

סיכומו של דבר: הבקשה מתקבלת ואף הערעור לגופו וההחלטה מבוטלת.

לכן לא צוין המסמך ברשימת החומרים שקבלתי ממזכירות עו"ד שגב" (ההדגשות שלי- ע.ד.) הנתבע הגיש היתייחסות לתגובת המומחה וטען, כי לא יעלה על הדעת שהמומחה יעיין במסמכים שהומצאו לו מבלי שיציינם בחוות הדעת.

במיוחד נכון הדבר כאשר עסקינן בתיק פלת"ד, בו אין להעביר למומחה מטעם בית המשפט חוות דעת פרטיות וכי החומר היחיד אשר יעמוד בפני המומחה הם המסמכים הרפואיים שהועברו לו ע"י הצדדים.

עריכת שיחה פרטית, שתוכנה אינו ידוע, עם הרופא המטפל של התובעת הנו מהלך אסור, שכן לצדדים אין דרך לבחון האם דברי הרופא המטפל הם בגדר חוות דעת פרטית.

...

להלן החלטתי בבקשה לפסילת חוות דעתו של ד"ר איתן אברמוביץ: עסקינן בתובענה שהוגשה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ועניינה תאונת דרכים מיום 27.9.18.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות ובתשובה, מצאתי כי יש לפסול את חוות דעתו של המומחה.

אשר על כן, אני מורה על פסילת חוות דעתו של ד"ר איתן אברמוביץ.

אני מורה על מינוי ד"ר רמונה דורסט כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.