המלצת שירות המבחן: צו מבחן, מאסר מותנה והתחייבות

תסקיר שירות המבחן אשר היתקבל נושא אופי חיובי ובסופו המלצה להשית על הנאשם ענישה בדמות צו של"צ, צו מבחן, מאסר מותנה והתחייבות.

...

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, כמפורט לעיל, ובייחוד בשים לב לחומרת האלימות אשר הופעלה מצדו של הנאשם באחת ההזדמנויות, עת חבט בראשה של המתלוננת באמצעות בקבוק, מצאתי לקבל את מתחם העונש לו עתרה המאשימה.

מכל המקובץ לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, בניכוי ימי מעצרו.

בעיניינו של הנאשם התקבלו שני תסקירים ובסופם המליץ שירות המבחן להסתפק בענישה בדמות צו של"צ, צו מבחן, מאסר מותנה וחתימה על התחייבות להמנע מבצוע עבירה.

...

אולם, בשים לב לאמור בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין, שוכנעתי כי יש מקום במקרה הנדון לסטות לקולא מהמתחם האמור, וזאת לנוכח ההליך השיקומי שאותו עבר ועודנו עובר הנאשם ואשר יש בו כדי להעיד כי למצער קיים סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם בעתיד.

לא זו בלבד, אלא שבתסקירו המסכם התרשם השירות כי השתתפותו של הנאשם בקבוצה נושאת פרי; ניכר כי הנאשם מבטא את רגשותיו באופן ישיר יותר ולומד לקחת חלק פעיל בתוך הקבוצה; וכי בהעדר גורמי תמיכה משמעותיים בחייו ובדידות עמה מתמודד, הקבוצה משמשת עבורו קבוצת השתייכות משמעותית וישנה חשיבות להמשך השתתפותו בה. כאמור בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין, מקום בו מצא בית המשפט כי הנאשם השתקם או כי קיים סיכוי של ממש שישתקם בעתיד, כי אז יהא הוא רשאי לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: צו של"צ בהיקף של 400 שעות.

בעיניינו של הנאשם התקבלו ארבעה תסקירים, שבסופם המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם ענישה בדמות צו מבחן, מאסר מותנה, התחייבות, פיצוי, וככל שיימצא כשיר לכך, גם מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות.

...

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם והורה על ביטול עונש המאסר, תוך שציין, בין היתר, כי: "הגענו לכלל מסקנה שבמצב שבו לא ניתן לשבץ את המערער לעבודות שירות, אין זה ראוי כי הוא יישלח למאסר מאחורי סורג ובריח". למקרים נוספים שבהם נמנעו בתי המשפט להשית מאסר בפועל על מי שנמצא כאינו כשיר לבצע עבודות שירות מסיבות רפואיות, ראו פסקי הדין שאליהם הפנתה ההגנה (יצוין, שעל ת"פ 27702-05-11 הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, שנמחק (ראו ע"פ (מחוזי מרכז) 36262-11-13 סופיר נ' מדינת ישראל, (2304.2014; טרם פורסם במאגרים המשפטיים)), וכן: עפ"ג (מחוזי חיפה) 44648-02-15‏ מדינת ישראל נ' ראיק אבו חמדה, (18.06.2015); ת"פ (שלום קריות) 54158-11-14 מדינת ישראל נ' אנדריי לובנצ'וב, (30.04.2017); ת"פ (שלום קריות) 23917-04-15 מדינת ישראל נ' פלוני, (03.07.2016); ת"פ (שלום רמלה) 21679-04-15 מדינת ישראל נ' שאול בראנץ, (24.02.2016); ת"פ (שלום רחובות) 9524-12-13 מדינת ישראל נ' פלוני, (21.10.2015).

גם במקרה הנדון, אף אם הייתי מגיעה למסקנה לפיה יש מקום להשית על הנאשם עונש ברף התחתון של מתחם העונש ההולם (או לסטות מהמתחם, אלך לא עד כדי השתת מאסר מותנה), קרי מאסר לריצוי בעבודות שירות – ואינני חושבת שזו אכן הענישה הראויה במקרה הנדון – עדיין, מאחר שהנאשם נמצא לא כשיר לביצוע עבודות שירות שלא מסיבות התלויות בו, אלא אך בשל מצב בריאותי שאליו הוא נקלע לאחר ביצוע העבירות, הרי שדומני כי לא היה זה צודק, הוגן או ראוי "להמיר" עונש זה במאסר מאחורי סורג ובריח.

לסיכום, מכל המקובץ לעיל, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: צו מבחן של שירות המבחן למשך שנה מהיום.

דומני כי עונש בדמות צו של"צ בהקף עליו המליץ שירות המבחן, לצד צו מבחן וענישה נילוות בדמות מאסר מותנה, התחייבות ופצוי משמעותי למתלונן – מהוה תגובה מידתית שיש בה היתחשבות בכלל השיקולים לחומרה ולקולא ובכך תהווה ענישה צודקת בהיבט של האנטרס הצבורי, הפגיעה במתלונן ומבלי לפגוע יתר על המידה בעיניינו הפרטי של הנאשם שכשל באופן חד פעמי בארוע זה. אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

...

התוצאה היא שיש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם ולמעשה, התביעה לא טענה אחרת בעניין זה. על אף שהדבר לא עלה באופן ממוקד, אינני סבור שניתן לסטות מהמתחם לקולא משיקולי שיקום, על אף התסקיר החיובי שהוגש בעניינו של הנאשם.

בסופו של דבר, נסיבות האירוע באו לידי ביטוי בקביעת המתחם לעיל והנסיבות האישיות החיוביות הצדיקו הצבת העונש בתחתית המתחם.

דומני כי עונש בדמות צו של"צ בהיקף עליו המליץ שירות המבחן, לצד צו מבחן וענישה נלוות בדמות מאסר מותנה, התחייבות ופיצוי משמעותי למתלונן – מהווה תגובה מידתית שיש בה התחשבות בכלל השיקולים לחומרה ולקולא ובכך תהווה ענישה צודקת בהיבט של האינטרס הציבורי, הפגיעה במתלונן ומבלי לפגוע יתר על המידה בעניינו הפרטי של הנאשם שכשל באופן חד פעמי באירוע זה. אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

...