המועד להגשת כתב הגנה בבית משפט לענייני משפחה

לטענתן, הן פעלו בתום לב ולא היה כל פגם בכך שהגישו את התביעה הנוכחית לבית משפט זה. לטענתן, יחד עם התביעה הקודמת, ולצורך נהולה כנגד יורשי המנוח, הן הגישו במקביל גם בקשה לבית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב, למינוי מנהל עזבון (ת"ע 42950-10-21).

הבקשה להאריך את המועד להגשת כתב הגנה לאור תקנה 9(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המקנה לבית המשפט שיקול דעת להאריך המועד להגשת כתב הגנה אם קיימים טעמים המצדיקים זאת, ונוכח המחלוקת הקיימת בפסיקה בסוגיה שהועלתה בפניי, אני נותנת לנתבעת אורכה להגיש כתב הגנה עד ליום 14.7.22.

...

כב' סגן הנשיא טל חבקין, כב' השופט יגאל נמרודי וכב' השופט ד"ר יעקב שקד, הגיעו גם הם למסקנה דומה [ר' לעניין זה בהתאמה: ת.א. (ת"א) 50951-06-20 טי. אנ. טי לימיטד בע"מ נ' עיריית רמת השרון [פורסם בנבו] (ניתן ביום 9.1.22) ת.א. (ת"א) 64163-05-17 מאיר ברימן נ' דורון אלתר [פורסם בנבו] (ניתן ביום 4.11.19] (להלן: "פסק דין ברימן") ת.א. (הרצ') 32232-09-17 רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ נ' שלמה שושני ואח' [פורסם בנבו] (ניתן ביום 15.11.18) (להלן: "פסק הדין שבירו")].

התוצאה היא, שאני קובעת שלבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה.

סוף דבר: הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

מהות הבקשה בפני בית המשפט בקשת נתבע 1 (להלן: "המבקש") לסילוק התביעה על הסף ולהאריך את המועד להגשת כתב ההגנה עד לאחר החלטה בבקשה.

מתואר כי ביום 21.01.2020 חתמו המשיבה וקובי על הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לעינייני מישפחה, ביום 04.02.2020 (להלן: "הסכם הגירושין").

...

ברי כי אם בית המשפט יקבל את טענת הנאמן ויורה על ביטול הסכם הגירושין והמחאת הזכות, תישמט הקרקע תחת תביעה זו. ולפיכך, אין מנוס אלא להמתין להכרעה בהליך המקביל.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הנני מורה על מחיקת התביעה.

בסעיף 30 לכתב התביעה הנ"ל צוין כלהלן: " זה המקום לציין, כי למיטב זיכרונה של האשה, טרם הנישואין ובעת שהיא בהיריון, הבעל לקח אותה למשרד עו"ד בXXX ודרש ממנה לחתום על הסכם, כאשר היא מצדה נכפתה לחתום עליו ללא כל הבנה משפטית או אחרת ותוך לחץ ההיריון." ביום 19/9/2022 הגיש המבקש בקשה לסילוק על הסף והארכת מועד להגשת כתב ההגנה מטעמו, וזאת מחמת קיומו של הסכם ממון עליו חתמו הצדדים טרם נישואיהם כעולה מטענות המשיבה עצמה.

המבקש הפנה בין היתר לסעיף 19 להסכם בו נקבע כהאי לישנא: " הצדדים קובעים בזאת את בית הדין הרבני- XXX כבי"ד אשר לו תהיה סמכות השיפוט הבלעדית בכל הנוגע והנובע מקיום הקשר שבין הצדדים, ובכל הוראות הסכם זה. למעט בכל הקשור לעניין הילדים המשותפים אשר ענייניהם יידונו בביהמ"ש לעינייני מישפחה בXXX." המשיבה הגישה תגובתה המפורטת לבקשה זו, ובהחלטתי מיום 29/11/2022 נקבע כי טענות הצדדים יתבררו במועד הדיון הקבוע.

בקדם המשפט שהתקיים בפני ביום 1/12/2022 הצדדים הגיעו להסכמות אשר אושרו וקיבלו תוקף של החלטה, ובין היתר גובש מתוה דיוני לבירורה של בקשה מס' 39 הנ"ל, וכן הוסכם שבית המשפט יכריע בהחלטתו גם בסוגיית הסמכות העניינית, וכדלקמן: " ביהמ"ש יקבע מועד לדיון בבקשה מספר 39 בהתאם ליומנו. ככל שהצדדים יסכימו לכך ניתן יהיה להגיש בקשה משותפת לביטול הדיון. יובהר כי במסגרת הדיון תתברר גם סוגיית הסמכות וסוגיה זו תוכרע בכל מקרה ע"י ביהמ"ש ולא על ידי בית הדין הרבני.

...

סיכומי הצדדים בבקשה הוגשו כנדרש- ומכאן החלטתי זו. תמצית טענות הצדדים כנטען בבקשה שהגיש המבקש, יש להורות על פיצול הדיון לשני שלבים (כאשר לשיטתו בית המשפט יידרש לשלב השני רק במידת הצורך בכפוף לתוצאת השלב הראשון) וכלהלן: בשלב הראשון ידון בית המשפט בסוגיית תוקפו של הסכם הממון לרבות בשאלת הסמכות העניינית לדון בתביעה נוכח תניית השיפוט הקבועה בסעיף 19 להסכם.

בנסיבות אלה, ולאור קביעתי כי הסמכות העניינית לדון בתובענות שהוגשו ע"י המשיבה נתונה לבית המשפט זה ולא לבית הדין הרבני האזורי בXXX, בקשתו של המבקש לפיצול הדיון נדחית בזאת.

סוף דבר אשר על כן הנני מורה כדלקמן: הבקשה לפיצול הדיון נדחית.

אין בתניית השיפוט הקבועה בסעיף 19 להסכם כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט לדון ולהידרש לתובענה שהגישה המשיבה, ואני קובע כי הסמכות לדון בתביעה הרכושית שבכותרת נתונה לבית משפט זה ולא לבית הדין הרבני האזורי בXXX.

בית משפט לעינייני מישפחה בקריות תמ"ש 50424-10-22 בפני כבוד השופט ניר זיתוני בענין : הבן , אדם שמונה לו אפוטרופוס תובעים 1.האם 2. האב ע"י ב"כ עוה"ד מוניר ח'יר נתבע האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון משרדי ממשלה 570000605 ע"י ב"כ היועמ"ש עוה"ד גילי הורנשטיין פסק דין

בהחלטה מיום 19.1.23 הבהרתי כי בחלוף המועד להגשת כתב הגנה , לאחר ביצוע מסירה כדין , אשקול האם יש מקום לקבוע דיון בתביעה בנוכחות האשל"א .

...

במסגרת נימוקי ההחלטה ציינתי כי על פני הדברים אין לאפשר בחינה מחדש של החלטה שניתנה בתיק קשור ע"י הגשת תביעה נפרדת באותו ענין בתיק זה .

לאחר עיון בתיק ובתיק הקשור הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות מבלי לקיים דיון מהטעמים שיפורטו להלן .

על כן , אני דוחה את התביעה .

בית משפט לעינייני מישפחה באשדוד תלה"מ 67215-03-19 א' נ' א' בפני כב' השופטת עפרה גיא תובעת נ'.א' ע"י ב"כ עו"ד שרית ישר נתבע א'.א' ע"י ב"כ עו"ד אלי אביב בעיניין הקטינות: א. הקטינה ילידת שנת 2005. ב. הקטינה ילידת 2006. להלן: "הקטינות". פסק דין

, אשר שוויה הוערך ע"י מומחה שמונה ע"י בית המשפט ע"ס של 1,660,000 ₪ נכון למועד עריכת חוות הדעת, 21.02.22.

, שם הישתכר את הסך של 7,800 ₪ בחודש וכי נכון למועד הגשת כתב ההגנה הוא עובד כחווט בחברת .

בית המשפט בתוך עמו הוא יושב ומצאתי את הסכומים אשר פורטו בגין חלק מהוצאות הקטינות פורטו בהפרזה, בודאי אלה אשר פורטו בתצהיר עדות ראשית שהגישה התובעת ובמיוחד בהעדר כל הסבר מניח הדעת לפער בין הסכומים.

...

לסיום, התוצאה המעשית של בחינת צרכי הקטינות; בשים לב להכנסות הצדדים לרבות נכסיהם; הכנסתם הפנויה של הצדדים (כ- 7,200 ₪ לכל אחד מהם) העדרם המוחלט של מפגשים בין האב לבין הקטינות וכלל הפרמטרים שנקבעו לעיל; העובדה כי כל הנטל שבטיפול וגידול הקטינות רובץ על שכם התובעת בלבד; ביקורתו של המתאם ההורי בנוגע לאחריות שני הצדדים ביחס לחידוש הקשר בין האב לקטינות; גילאי הקטינות והדין החל על מזונותיהן; לאור המסקנה אליה הגעתי בדבר הכנסות הצדדים, הדומות בגובהן ומשנוכחתי כי הכנסות אלה מאפשרות לצדדים לתת את הצדקה ולאחר שלקחתי בחשבון את גובה קצבת הילדים של המל"ל וקצבת החינוך המשתלמת מידי שנה עבור הקטינות, ושעה שכלל צרכי הקטינות עומדים על סך כולל של 4,950 ₪ בחודש (סך של 2,474 ₪ לכל אחת מהן וראו סעיפים 11; 14 ו-19 לפסק-הדין), אני קובעת כי הנתבע ישלם עבור מזונות כל אחת מהקטינות את הסך של 1,240 ₪ בחודש ובסך כולל של 2,480 ₪ בחודש שכן במכלול השיקולים והדין החל על מזונות הקטינות, סך של כ- 50% ממזונות הקטינות יחול על התובעת.

ממועד זה ועד תום שירות החובה בצה"ל או שירות לאומי, ישלם הנתבע שליש סכום המזונות כערכם במועד הרלוונטי.

שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי הינו תנאי לחיוב המפורט בסעיף זה. ככל שהקטינות לא ישהו אצל התובעת שהות של קבע בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי, ישלם הנתבע סכום זה ישירות לידי הקטינות.