בו ביום הגיש אלמוני בקשה למתן ארכה לצורך הגשת כתב היתנגדות מתוקן.
בע"א 4440/91 טורנר נ' טורנר פ"ד מז(2), 436 (1993), ובהתייחס לשאלה מתי יפעיל בית המשפט את שיקול הדעת כדי לשים מחסום לדיון מחודש, שב בית המשפט העליון להילכת לשינסקי הנ"ל בקובעו כך:
"התשובה לשאלה, מתי יפעיל בית המשפט את שיקול הדעת כדי לשים מחסום לדיון מחודש, תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. אולם כעקרון ניתן לומר, כי על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, למהותה, לטיבה ולמשקלה הלכאורי של העובדה או של הטענה החדשה, וכן לגורמים עליהם עמד השופט בך בע"א 516/80 לשינסקי נ' הנאמן על נכסי החייב מנפרד לשינסקי [פורסם בנבו] [1]. בעמוד 346 (שהתייחס אמנם לנוסחו הקודם של הסעיף), דהיינו:
ראו לענין זה דברי אלמוני בדיון מיום 3.1.22 (בעמ' 45 בשורות 8-21):
"ש: מאשר. תאמר לי בבקשה, אחרי שניתן צו קיום הצוואה על ידי בית המשפט, אתה הגשת בקשה לביטול צו קיום הצוואה וטענת, אחת הטענות שלך היא שיש בידיך תמלילים של הקלטות של שיחות שניהלת עם המנוחה
זאת אומרת שבין 2017 לבין מועד מתן צו קיום הצוואה בהודעה שלך שאתה רוצה להיתנגד לצוואה, ההקלטות האלה היו בידך, נכון?
ת: כן, נכון.
...
בית המשפט קמא מציין בפסק דינו כי בבואנו ליישם את הוראת סעיף 72 לחוק יש לשקול גם שני שיקולים נוספים, קשורים ורלבנטים והם אלה:
מה טיבה, מהותה ומשקלה הלכאורי של העובדה החדשה שמצדיקה לטענת המבקשים את ביטול צו הירושה?
האם השהיית הגשת הבקשה מקשה על אחד הצדדים המעוניינים בעזבון בהבאת חומר ראיות לפני בית המשפט לביסוס טענותיו, כמתחייב על פי הלכת לשינסקי?
סבורני כי יישום הוראת סעיף 72 ייעשה לרוב בשני שלבים; הראשון, בחינת טיבה, מהותה ומשקלה הלכאורי של העובדה החדשה.
מהו הסברו של המבקש לאיחור וסבירותו של ההסבר- הסברו של אלמוני הובא בסעיף 113 לסיכומיו:
לעניין זה טענו הנתבעים 1-6 בסעיף 55 לסיכומיהם כי:
גם אני סבורה כי ההסבר שניתן על ידי אלמוני אינו מניח את הדעת.
לפיכך, התובענה לביטול צו קיום צוואה נדחית.
סוף דבר:
על כן, הנני מורה כדלקמן:
התובענה לביטול צו קיום הצוואה- נדחית.
לאור התוצאה, הנני מחייבת את אלמוני בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסך של 15,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק, אשר ישולמו תוך 60 יום וממועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד לתשלום המלא בפועל.
