מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

המבחן לסמכות עניינית לאחר חוק בתי המשפט המינהליים

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

זאת, בשל כך שסע' 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים התש"ס - 2000 קובע בסע' 5, כי בית המשפט לעניינים מנהליים ידון בין היתר בעתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה.
טוען המבקש כי המבחן הנו שווי הזכות החוזית שהנו בסמכות בית המשפט השלום.
לפיכך, ככול שיש למבקש טענות על היתנהלות הרשות בקשר להקצאת מיגרש זה, הדרך לכך הנה תקיפה ישירה באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ולכן לא מצאתי שנפלה כל שגגה בקביעת בית המשפט בנוגע לנושא זה של העידר סמכותו העניינית לתביעה האזרחית שבפניו.
לפיכך לא ברור מדוע הופנה בית המשפט להלכה זו. המבקש הפנה להחלטה של בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, בעת"מ 13699-01-20, (כב' השופט ביתן, 6.2.20) שם היתייחס בית המשפט לקשיים לכאורה בעתירה שהוגשה, אולם נקבע כי אלו ידונו בישיבה שנקבעה ליום 13.2.20, אולם שלושה ימים לאחר מכן ב"כ העותר, שהנו ב"כ המבקש כאן, הודיע כי הוא חוזר בו מהעתירה, ולכן לא ברור כיצד ניתן ללמוד מההחלטה האמורה לענייננו.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים, בתשובה ובתיק קמא, מצאתי שיש להורות על דחיית הבקשה כפי שיפורט להלן.
האגודה בתשובתה סברה שיש לדחות את הבקשה, ומצטרפת היא לנימוקים שהציגה הרשות לדחייה.
דיון כפי שהקדמתי דין הבקשה להידחות עיינתי בטענות הצדדים ולא מצאתי כל שגגה בקביעת מהות המחלוקת נשוא התובענה קמא, שהינה בקשת המבקש לסעד הצהרתי ולפיו על הרשות להקצות לו את מגרש 305.
לפיכך אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בעניינים מקומיים אריאל נפסק כדקלמן:

הנתבע 4 מוסיף וטוען כי על הליכי הפיקוח והאכיפה של סמכויותיו ביחס לעינייני תיכנון ובניה הוקנתה הסמכות לידון לבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר תיקון 117 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים שמסר את הסמכות לידון בהחלטות המפקד הצבאי והרשויות מכוחו לפי סעיף 38 לחוק התיכנון הירדני לבית המשפט לעניינים מינהליים.
דיון לאחר שבחנתי ושקלתי את עמדות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל נעדר סמכות עניינית לידון בתובענה.
סעיף 126 לצוו בדבר ניהול מועצות מקומיות מגדיר את תחומי השיפוט של בית המשפט לעניינים מקומיים באיזור, וכך נקבע בסעיף קטן (א) כי "על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, בית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לידון ב – (א) לפי הדין ותחיקת הבטחון בעניינים המפורטים בתוספת לתקנון כשנשוא הדיון מצוי בתחום הישובים." סעיף 1 של התוספת מעגן במסגרת העניינים המפורטים בתקנון גם את "חוק תיכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966 כפי שתוקן בצו בדבר חוק תיכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה ושומרון) (מס' 418), תשל"א-1971". לצד הוראות אלה נפסק בבג"צ 6355/16 חברת כלל גלגלי פירסום בע"מ נ' עריית מודיעין עילית (ניתן ביום 1.9.16) כי אבן הבוחן לקביעת סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מקומיים באיזור יהודה ושומרון היא "מבחן העניין". כב' השופט נ' הנדל מבהיר בפסק הדין כי לפי סעיף 126 לתקנון "מבחן הסמכות שנקבע הוא מבחן העניין" להבדיל ממבחן הסעד, הידוע כמבחן הרגיל לבחינת סמכותו העניינית של בית המשפט.
...
משכך אפוא אני סבור כי הסמכות לדון ולהכריע בטענות התובעים נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
לאור כל האמור הבקשה מתקבלת.
אני מורה על סילוק התובענה מחמת היעדר סמכות עניינית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, בשורה של פסקי דין נפסק, כי אין בעצם העובדה כי הסעד המבוקש בתובענה הנו סעד כספי, על מנת לקבוע את טיבה, וממילא את בית המשפט המוסמך לידון בה. ראה למשל, פסק הדין בעיניין ע"א 6607/19 משטרת ישראל נ' יעקובוב (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע: "אכן, הכלל לקביעת סמכות השיפוט העניינית בבתי משפט השלום והמחוזי הוא מבחן הסעד. ואולם, על אף מרכזיותו של מבחן זה, עצם נקיבה בסכום כספי כמטרת התביעה לא הופכת את סיווגה לעניין הסמכות העניינית לתביעה אזרחית ולכזו אשר דורשת הכרעה שיפוטית ביחס למעשה המינהלי הנדון בגדרה בדרך של תקיפה עקיפה בלבד. הפסיקה דנה במקרים בהם נכון יהיה לקבוע חריגים למבחן הסעד. במקרים אלו יש לברר את מהותה של התביעה – האם אזרחית היא או מנהלית? האם מדובר בתקיפה עקיפה לאמיתה או שמא למעשה מדובר בתקיפה ישירה "בתחפושת"? .
בפסק הדין שם, צוינו הדברים הבאים: "בחודש אוגוסט 2018 הגיש העותר המרצת פתיחה בבית משפט השלום באשדוד כנגד המשיבים והסוכנות היהודית, במסגרתה התבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי ביחס לזכויות הנטענות של העותר במשק 13. אלא שלאחר שבתגובת רמ"י להמרצת הפתיחה נטען, כי הסמכות העניינית הנה לבית משפט לעניינים מינהליים (נוכח האמור בסעיף 59.1 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים) נמחקה התובענה בפסק דין מיום 19.6.19 ומיד לאחריו הוגשה העתירה שבפניי". מהפסיקה שהובאה לעיל עולה, כי תובענות אשר עסקו בהחלטה הנוגעת להקצאה ראשונית של קרקע, במסגרתם התבקש סעד הצהרתי ו/או צו עשה, הנוגע לשאלה אם להקצות את הקרקע אם לאו, הופנו לבית משפט לעניינים מינהליים ונדונו שם. בעניינינו אין מחלוקת כי הקצאת המיגרש למשיבים אושרה על ידי המבקשת.
...
מאחר שהמחלוקת היא כספית בלבד ולא לגופה של החכירה לדורות, יש לדחות את הבקשה ולהשאיר את הדיון בבית משפט זה. דיון והכרעה סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, מגדיר את סמכותו של בית המשפט בכל הנוגע לדיון בעתירות מנהליות, בזו הלשון: "בית משפט לעניינים מנהליים ידון באלה-
לאחר שסקרתי את הדין והפסיקה בעניין הסמכות העניינית, ולאחר שבחנתי את מהות התביעה שלפניי, אני קובעת כי לבית משפט זה נתונה הסמכות לדון בתביעה דנן.
לאור כל האמור לעיל, ומאחר שמצאתי כי אין מהותה של התביעה דנן תקיפת החלטה בעניין הקצאה ראשונית של קרקע, ולפיכך אינה נכנסת בגדרה של עתירה מנהלית על פי החוק, ומאחר שהסעד המבוקש בה הינו סעד כספי, ומאחר שמהותה של התביעה היא אכן השבת כספים, ששולמו לכאורה ביתר על ידי המשיבים, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף וקובעת כי לבית משפט זה הסמכות לדון בתביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

התובעים לא מצאו אסמכתא בפסיקה ו/או בחוק לטענת המועצה לפיה יש להגיש קודם עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים, ורק לאחר מכן ניתן לתבוע את המועצה בבית המשפט האזרחי.
הכללים לבחינת הסמכות העניינית קובעים כי ראשית יש לבחון האם קיימת הוראת חוק ספציפית המקנה לבימ"ש או לבית דין כלשהוא סמכות עניינית ייחודית לידון בעיניין.
בית משפט לעניינים מנהליים מהוה ערכאת ערעור על החלטות המפורטות בתוספת השנייה לחוק בתי המשפט המנהליים, ובין היתר: החלטות על ועדת ערר בעיניין היטל ביוב לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב), החלטות ועדת ערר בעיניין חיוב בתשלום ארנונה כללית לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית).
הנה כי כן, מדובר לטעמי, בתביעה כספית/נזיקית רגילה במסגרתה עותרים התובעים לקבל פיצויים בגין הפסדים שנגרמו להם כתוצאה מאי קבלת שירותים מוניציפאליים מהמועצה שלכאורה חלים עליה עפ"י דין, ומכאן שלאור נוסח כתב התביעה, מהותה ושוויה (הסעד המבוקש), הסמכות העניינית מסורה לבית משפט השלום.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הקיים בתיק ביהמ"ש, נחה דעתי לדחות את הבקשה.
סיכום אשר על כן אני מחליט לדחות את הבקשה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים באמצעות ב"כ הוצאות הליך זה בסך 1,500 ₪ לתשלום תוך 30 יום.
אני קובע קדם משפט ליום 27.10.16 שעה 11:30.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר בחינת טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להיתקבל.
פרט 10 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים) מחריג מענייני התיכנון והבנייה שמצויים בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, את עינייני התיכנון והבנייה לפי פרק י' לחוק שכותרתו: "פקוח, אכיפה ועונשין". לא יכול להיות חולק כי צוי ההריסה נושא העתירה הנוכחית, מקורם בגזרי דין חלוטים שניתנו מכוח פרק י' הנ"ל לחוק התיכנון והבנייה.
ממילא, הסעדים שהתבקשו בכתב העתירה שבכותרת אינם בסמכותו העניינית של בית משפט זה (ראו והשוו: עת"מ 63761-11-20 קארשי אורגינל בע"מ נ' היחידה הארצית לאכיפה דיני התיכנון והבניה (2.12.2020)).
...
באותו פסק דין קבע כב' השופט רובין כי בסמכותו לדון בסעד שהתבקש באותה פרשה להימנע מביצועם של צווי הריסה מנהליים ביחס למבנים בגבולות תכנית מס' 12062 שאותה עת נעשה ניסיון לקדמה ביישוב וולג'ה. לגוף הדברים, כב' השופט רובין פסק כי אין מקום להיעתר לסעד האמור ודחה אותו.
מסקנה זו מתחזקת ביתר שאת בנסיבות המקרה דנן, בשים לב לכך שטענות רבות מאלה שמועלות במסגרת כתב העתירה הנוכחית באשר לקשיים התכנוניים ולמאמצים שמושקעים לצורך קידום תכנית להסדרת הבינוי ביישוב, הועלו מפי ב"כ העותרים במסגרת הטיעונים לעונש שהשמיע מטעם מרשיו בבית המשפט לעניינים מקומיים בשנת 2020.
אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים שפורטו, דין העתירה שבכותרת ועמה הבקשה לצו ביניים להימחק על הסף, מחמת העדר סמכות עניינית.
משזו המסקנה אליה הגעתי, אין צורך להיזקק לטענה נוספת שהעלו המשיבות בדבר קיומו של סעד חלופי לעותרים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו