הלנת שכר בתום לב על ידי המעביד

סעיף 18 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע כי בית הדין רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטל אותו במקרים הבאים: · אם השתכנע שההלנה הייתה בתום לב ומתוך טעות בלתי נשלטת על ידי המעביד.

...

אי לכך, איננו מקבלים את טענות הנתבעת כי התובע עזב בפתאומיות את עבודתו והתפטר לאלתר ללא הודעה מוקדמת ובשל כך נגרם לה נזק כלכלי רב- על כן טענת הקיזוז נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: 15,446 ש"ח– בגין שכר עבודה.

עוד תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל.

המעביד העכשוי ישופה על ידי המעביד הקודם בשיעור שכרו הכולל של עובד ההוראה לימי מחלה (כפי שצוינו באישור, כולל התוספות הסוציאליות).

העובד טען ששכרו הולן בידי המועצה שלא כדין ובחוסר תום לב מובהק, תוך העלאת טענות מופרכות ולוקות בטעויות עובדתיות ומשפטיות.

לא מצאנו לחייב את המועצה בתשלום הלנת שכר, וזאת משום שהחובה לשלם דמי מחלה מוטלת על המעסיק.

...

אשר לשאלה אם התמלאו התנאים הקבועים בתקנון לגרירת ימי המחלה בנסיבות המקרה כאן, אנו מקבלים את עמדת העובד.

לא מצאנו לחייב את המועצה בתשלום הלנת שכר, וזאת משום שהחובה לשלם דמי מחלה מוטלת על המעסיק.

סוף דבר המכללה תשלם לתובע דמי מחלה, תוך 30 ימים, בהתאם לתחשיביה.

לא מצאנו לחייב את המועצה בתשלום הוצאות ושכ"ט המכללה, שכן כמפורט לעיל, חובת המכללה לשלם את דמי המחלה היא חובה עצמאית ואין במחדלי המועצה כדי להצדיק את אי ביצוע התשלום כלפי התובע.

במסגרת תביעתו עתר התובע לתשלומים שונים מכוח יחסי העבודה בין הצדדים: פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן - חוק הודעה לעובד); פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 (להלן - חוק הגנת השכר); שכר יסוד; שעות נוספות ושבת; פדיון ימי חופשה; דמי חגים; דמי הבראה; החזר נסיעות; הפקדות לקופת גמל ופיצויים; קרן הישתלמות; דמי הודעה מוקדמת; פצויי פיטורים ופצוי בגין פיטורים שלא כדין, וכן הלנת שכר.

מעבר להפרת הוראת הדין, מחדל זה הוביל את הצדדים למחלוקת המונחת לפתחנו בדבר זהות המעסיק בתקופה זו. דבר אשר היה ניתן למנוע בנקל על ידי מתן תלושים על כן, אנו סבורים כי יש להעניק לתובע פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר בחודשים שבמחלוקת.

בית הדין הארצי עמד בפסיקתו על חשיבות מתן ההודעה לעובד על ידי המעסיקים ופסק כדלקמן: "החוק אינו מסתפק בהטלת חובה כללית ומפרט את העניינים שיש לכלול בהודעה כאמור, את צורת ההודעה, וכן חובה להודיע על שינויים, ככל שיחולו, בתנאי העבודה. ב. הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה עניין טכני, אלא מהוה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה. בין תכליותיה – ליידע את העובד באופן שקוף ומלא על כל תנאי עבודתו; לייתר אי הבנות או סימני שאלה ביחס לתנאי העבודה; ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי העבודה המוסכמים. ג. הפרתו של חוק הודעה לעובד מהוה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק. כך, וכדוגמא, הפרת החוק עשויה להעביר את הנטל למעסיק, ככל שקיימת מחלוקת על תנאי העבודה. בנוסף, עצם הפרת החוק אפשר שתגרום לנזק לא ממוני שהעובד זכאי לפצוי בגינו – מבלי שמוטלת עליו חובה להוכיח נזק ממוני או קונקריטי לצורך כך." [ע"ע 154/10 (ארצי) קלרה שניידר – ניצנים אבטחה בע"מ [פורסם בנבו] (3.5.11)].

...

לאחר בחינת טענות הצדדים וחומר הראיות מצאנו כי דין תביעתו של התובע בגין רכיב זה להתקבל.

לטענת הנתבעת 2, התובע קיבל את שכרו במועד על פי הדין על כן, התובע אינו זכאי לפיצוי בגין רכיב זה. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעניין זה, מסקנתנו הינה כי דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.

משהתובע לא העלה כל טענה בעניין במסגרת כתב התביעה, אין אנו נדרשים לדון בה בשלב זה ומורים על דחיית התביעה בגין רכיב זה. סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

ברקע חקיקת חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – "חוק הגנת השכר") נאמר - " 'המחוקק הושפע ממוסר התשלומים הירוד הן במיגזר העיסקי והן במיגזר הצבורי, ומן העובדה שמעבידים רבים ניצלו את כוחם על ידי הלנת שכר עבודה ופיצויי פיטורים. לפיכך נקבע מנגנון של פצויי הלנה, המיועד לשרש את תופעת השכר המולן ופיצויי הפיטורים המולנים. פיצוי הלנה בא להרתיע מעביד מלהלין שכר פצויי פיטורים או תשלום הנוגע לקופת גמל.' (סטיב אדלר 'פצויי הלנה: חוק ופסיקה' שנתון משפט העבודה ו' (1996) 5)..." עינינו הרואות - המחוקק ביקש ליצור הרתעה משמעותית מפני הלנת שכר.

גם בע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' מדינת ישראל נ' רשות המסים (פורסם נבו, 16.1.2018) נפסק: "הכלל המנחה בעיניין טענות קזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להשמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד." בע"ע (ארצי) 1260/00 אברהם מרקוביץ נ' אקורד הנדסה בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2002) הוחרגה אפשרות של הסכם עם עובד: "עם זאת, במקרים מסוימים רשאי המעסיק לערוך חשבון מדויק עם העובד על תשלומי יתר, ועצם תשלום סכום לעובד אינו קביעה מוחלטת של זכאות או בדבר נכונות הסכום. אולם, כאשר אין הסכם מפורש בעיניין, ההיתחשבנות של המעסיק עם העובד חייבת להתבצע תוך זמן סביר ובתום לב." דהיינו - טענת קזוז אשר נטענת על ידי מעסיק צריכה להיות מגובה בהסכם קזוז, להעשות תוך זמן סביר ובתום לב. בעניינינו, לא מיתקיים ולו סייג אחד המאפשר לנתבע לטעון לקזוז תשלום עודף לתובע.

...

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים כדלקמן: פיצויי פיטורים - 19,992 ₪ פנסיה – 14,400 ₪ משכורת אוקטובר 2019 – 6,000 ₪ תוספת ותק – 840 ₪ דמי כלכלה – 4,000 ₪ מענק שנתי – 9,000 ₪ פדיון חופשה – 9,000 ₪ דמי הבראה – 8,731 ₪ פיצויי הלנה – 5,000 ₪ הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 יום ממועד פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

טענות הנתבע לקיזוז הודעה מוקדמת וסכומים ששולמו ביתר – נדחות.

משהתקבלה תביעת התובע ברובה הגדול, הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט בסך של 6,000 ₪.

מדוע בחר המחוקק באמצעי קיצוני כגון פצויי הלנה להבטחת תשלום ע"י מעבידים? "המחוקק הושפע ממוסר התשלומים הירוד, הן במגזר העסקי והן במיגזר הציבורי, ומן העובדה שמעבידים רבים ניצלו את כוחם על ידי הלנת שכר עבודה ופיצויי פיטורים. לפיכך, נקבע מנגנון של פצויי הלנה המיועד לשרש את תופעת השכר המולן ופיצויי הפיטורים המולנים. פיצוי הלנה בא להרתיע מעביד מלהלין שכר, פצויי פיטורים או תשלום הנובע לקופת גמל" (שם, בעמ' 21-20).

אין בה כמובן כדי לפטור את הנתבעת מתשלום זכויות קוגנטיות הנלוות לקיומם של יחסי עובד ומעביד, ברם מקום בו עלינו לשקול את האפשרות להפחית פצויי הלנת שכר, אנו סבורים כי לאור תכלית חוק הגנת השכר, ובשים לקביעותינו לעיל – יש הצדקה במקרה זה להפחית את פצויי הלנת השכר, עקב קיומה של טעות כנה בתום לב מצד המעביד.

...

סוף דבר-43.

אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כמפורט להלן, בגין תקופת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים: שכר עבודה כולל בגין מלוא תקופת עבודתו בסך של58,379 ₪ נטו.

לאור היקף התביעה כפי שהתקבלה למעשה, אנו מורים כי הנתבעת תישא בהוצאות התובע בגין הליך זה בסך כולל של 2,000 ₪ בלבד, לתשלום תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מירבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפעל.