ברקע חקיקת חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – "חוק הגנת השכר") נאמר -
" 'המחוקק הושפע ממוסר התשלומים הירוד הן במיגזר העיסקי והן במיגזר הצבורי, ומן העובדה שמעבידים רבים ניצלו את כוחם על ידי הלנת שכר עבודה ופיצויי פיטורים. לפיכך נקבע מנגנון של פצויי הלנה, המיועד לשרש את תופעת השכר המולן ופיצויי הפיטורים המולנים. פיצוי הלנה בא להרתיע מעביד מלהלין שכר פצויי פיטורים או תשלום הנוגע לקופת גמל.' (סטיב אדלר 'פצויי הלנה: חוק ופסיקה' שנתון משפט העבודה ו' (1996) 5)..."
עינינו הרואות - המחוקק ביקש ליצור הרתעה משמעותית מפני הלנת שכר.
גם בע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' מדינת ישראל נ' רשות המסים (פורסם נבו, 16.1.2018) נפסק:
"הכלל המנחה בעיניין טענות קזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להשמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד."
בע"ע (ארצי) 1260/00 אברהם מרקוביץ נ' אקורד הנדסה בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2002) הוחרגה אפשרות של הסכם עם עובד:
"עם זאת, במקרים מסוימים רשאי המעסיק לערוך חשבון מדויק עם העובד על תשלומי יתר, ועצם תשלום סכום לעובד אינו קביעה מוחלטת של זכאות או בדבר נכונות הסכום. אולם, כאשר אין הסכם מפורש בעיניין, ההיתחשבנות של המעסיק עם העובד חייבת להתבצע תוך זמן סביר ובתום לב."
דהיינו - טענת קזוז אשר נטענת על ידי מעסיק צריכה להיות מגובה בהסכם קזוז, להעשות תוך זמן סביר ובתום לב. בעניינינו, לא מיתקיים ולו סייג אחד המאפשר לנתבע לטעון לקזוז תשלום עודף לתובע.
...
סוף דבר
הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים כדלקמן:
פיצויי פיטורים - 19,992 ₪
פנסיה – 14,400 ₪
משכורת אוקטובר 2019 – 6,000 ₪
תוספת ותק – 840 ₪
דמי כלכלה – 4,000 ₪
מענק שנתי – 9,000 ₪
פדיון חופשה – 9,000 ₪
דמי הבראה – 8,731 ₪
פיצויי הלנה – 5,000 ₪
הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 יום ממועד פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.
טענות הנתבע לקיזוז הודעה מוקדמת וסכומים ששולמו ביתר – נדחות.
משהתקבלה תביעת התובע ברובה הגדול, הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט בסך של 6,000 ₪.