בפני תביעה שהוגשה ביום 28.6.22 לסילוק ידה של הנתבעת מהמקרקעין, לרבות המבנים המצויים בהם, הידועים כגוש 10223 חלקות 10-11 (להלן: "המקרקעין"), לאחר שהושלמו והוסדרו הליכי הפקעה ביחס אליהם, במסגרתם הועברו המקרקעין לבעלות התובעת ונרשמו על שמה בלישכת רישום המקרקעין.
נסיבות המקרה
אין מחלוקת בין הצדדים כי הליכי הפקעת המקרקעין הסתיימו וכי המקרקעין נרשמו בלישכת רישום המקרקעין על שם התובעת.
למרות זאת, הנתבעת מסרבת למסור לתובעת את החזקה במקרקעין שהופקעו ומכאן התביעה.
בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת בהליך אשר לפני מעלה הנתבעת טענות שהן רובן ככולן מכוונות כנגד חוקיות הליך ההפקעה שהושלם ואף מעלה טענות חמורות לפיהן, לשיטתה, פסקי הדין בהליך בזק ובהליך דואר ישראל, שניתנו בבית המשפט לעניינים מינהליים, ואף פסק הדין של בית המשפט העליון, הושגו "במירמה", תוך הטעיית בית המשפט על ידי התובעת ותוך שהתובעת מבצעת "קנונייה" "ביחד עם מוסדות התיכנון".
עוד נטען בכתב ההגנה כי לתובעת אין מעמד חוקי לתפיסת החזקה במקרקעין "שכן היא אינה מוסד תיכנון, אלא לועדה המקומית לתיכנון ובנייה בלבד".
על אף ריבוי הטיעון בכתב ההגנה ואף בבקשה לסילוק על הסף שהגישה הנתבעת, שתי הטענות שלעיל הן טענות ההגנה היחידות שמעלה הנתבעת בפני התביעה.
...
לאור כל האמור והמפורט לעיל, אני מוצאת כי בנסיבות העניין מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות מתן פסק דין כבר בשלב קדם המשפט, משמצאתי כי כתב ההגנה איננו מגלה הגנה כלל.
משכך ובהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט לפי סעיף 63(ב)(16) לתקנות, אני נעתרת לסעדים המתבקשים בתביעה, ומורה כדלקמן:
ניתן בזה צו לסילוק ידה של הנתבעת מהמקרקעין הידועים כגוש 10223 חלקות 10-11, לרבות מהמבנים המצויים בהם, בתוך 60 יום מהיום.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ההליך בסך של 4,000 ₪.
