הליך גזירת דין לאחר הרשעה בהסדר טיעון בעבירת ניסיון הצתה

רקע הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעקבות הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירת ניסיון הצתה לפי סעיף 448 (א) רישא בצרוף סעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירת חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין.

בת"פ 15597-06-15 מדינת ישראל נ' מאהר מיסק (7.11.16), הנאשם הורשע בעבירת הצתה, לאחר שהצית רכב, באמצעות בנזין ומצת.

עוד יצוין בהקשר זה, כפי שנפסק ברע"פ 2258/13 אליהו מאירוב נ' מדינת ישראל (ניתן 30.4.13 שם בפיסקה 13),"כי על אף חשיבות המלצותיו של שירות המבחן, גזירת הדין נעשית בידי הערכאה השיפוטית ומכאן שעמדת שירות המבחן, אינה אלא אחד השיקולים העומדים בפני בית המשפט בבואו לגזור את דינו של הנאשם – לעיתים יאמץ בית המשפט את המלצת שירות המבחן במלואה, לעיתים יאמץ אותה בחלקה ולעיתים ידחה אותה מכל וכל. כל עניין ונסיבותיו הוא, וכל מקרה ייבחן לגופו, תוך מתן משקל ראוי להמלצת שירות המבחן". העונש המתאים בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מיתחם העונש ההולם, יש להיתחשב בנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה (סעיף 40 יא' לחוק העונשין).

לא מצאתי לפסוק פיצוי למתלוננים (אשר לא צירפו קבלות או חוות דעת שמאית לתצהיר נפגע עבירה) בשים לב לניזקי הגוף שנגרמו לנאשם, וכן בשים לב שפתוחה לפניהם הדרך לנקוט בהליך אחר מתאים לצורך קבלת פצויי.

...

ראו למשל הדוגמאות שלהלן: בע"פ 907/14 רחמים נ' מדינת ישראל (18.11.14) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירת הצתה.

לאחר שבחנתי, את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירות ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה, כי מתחם העונש ההולם את העבירה שלפני, נע בין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 20 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.

בנסיבות העניין ובשים לב לשיקולים לחומרה ולקולה, כפי שפורטו לעיל, אני סבורה, כי יש למקם את העונש המתאים לנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם, בשים לב לתקיפתו ולפציעתו של הנאשם לאחר האירוע, שאלמלא כן היה מקום למקמו ברף הבינוני תחתון של המתחם בהתחשב בעברו הפלילי ובצורך בהרתעת הרבים.

רקע הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, לאחר שחזר בו מכפירתו, בעבירת מעשה טירור של ניסיון הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), בצרוף סעיפים 25 ו- 29 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו- 2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור"), בעבירת היתפרעות לפי סעיף 152 לחוק, ובעבירת ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) בצרוף (2) בצרוף (3) בצרוף סעיף 25 לחוק.

מדובר בנאשם ללא הרשעות קודמות, שבית משפט השלום גזר דינו למאסר של שלושה חודשים ויום, מאסר על תנאי וקנס, לאחר שקבע מיתחם עונש הולם הנע בין שלושה לחמישה-עשר חודשי מאסר.

אשר להמלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן ועונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, לא מצאתי לקבלה, נוכח חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, ובנוסף, הנאשם כלל לא עבר הליך שקומי-טפולי, אלא נמצא בראשית הדרך ולא נטל אחריות על מעשיו לפני שירות המבחן, על אף שנשלח לקבלת תסקיר משלים, לאחר שלקח האחריות למעשיו בבית המשפט בשנית.

...

אשר להתייחסותו לעבירה, הוא שב על עמדתו כמתואר בתסקיר הקודם, אשר שלל את המיוחס לו. לאור כל האמור, סבר שירות המבחן כי בשלה העת לסיום ההליך המשפטי בעניינו.

סוף דבר, באיזון בין מכלול השיקולים, מצאתי לגזור על הנאשם עונש המצוי ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, כדלהלן: 14 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 3806-10-20 מדינת ישראל נ' בן חכמת קשקוש בפני כבוד השופטת הבכירה, מיכל ברנט בעיניין: מדינת ישראל המאשימה חסן בן חכמת קשקוש הנאשם גזר דין

כללי הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של סיוע להצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ביחד עם סעיף 31 לחוק.

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש ב"כ המאשימה טענה שההסדר הנו על רקע הליך גישור, תולדה של קשיים ראייתיים, אך הגם שמדובר בעבירת סיוע, הסיוע הוא ברף גבוה שבלעדיו לא הייתה מתממשת העבירה.

הנאשם חבר לאחר לצורך הצתת האופנוע של קורבן העבירה, אשר חנה בחניון תת קרקעי בבניין מגוריו.

ת"פ 25539-06-14 מדינת ישראל נ' סאלח אבו רקיה (14.7.2015) – הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת ניסיון הצתה.

לנוכח כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; 7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך שלוש שנים מסיום ריצוי עונשו לא יעבור הנאשם עבירת אלימות שהיא פשע או עבירת הצתה.

...

הערעור נדחה.

לאחר שעמדתי על הערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש הראוי בענייננו הוא 24-12 חודשי מאסר בפועל.

לנוכח כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; 7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך שלוש שנים מסיום ריצוי עונשו לא יעבור הנאשם עבירת אלימות שהיא פשע או עבירת הצתה.

לפי המתואר, בכתב האישום המתוקן, במסגרת האישום הראשון, ביום 10.5.21, על רקע הפרות סדר שהתרחשו בארץ בעיצומו של מבצע "שומר חומות" ובעיר לוד בפרט ולאחר שנודע לנאשם ולמוחמד חסונה בן דודו (להלן: "מוחמד") על מותו של מוסא חסונה, קרוב מישפחה, הכינו הנאשם ומוחמד חסונה, ביום 11.5.21, שישה בקבוקי תבערה במטרה להדליקם ולהשליכם לעבר רכבים בבעלות יהודית זאת נוכח תחושות תיסכול ונקמה על מותו של מוסא.

נקבע מיתחם הנע בין 14-36 חודשי מאסר, על הנאשם נגזרו 17 חודשי מאסר; בת"פ (מח-י-ם) 37387-04-18 מדינת ישראל נ' דחל אללה (18.2.2019) נדון עניינו של נאשם שהיה מעורב בהכנת בקבוקי תבערה וידויים לעבר בית חולים, והורשע בשתי עבירות של ייצור נשק, נשיאת נשק ושתי עבירות של ניסיון הצתה,.

הצדדים עתרו במשותף למאסר קצר בן 6 חודשים ויום, כשהרקע להסדר, כמפורט בגזר הדין, הם קשיים ראייתיים ניכרים שהתגלעו בתיק.

עוד ביקשה ההגנה לגזור גזירה שווה מעונשו של מוחמד חסונה שהורשע בשלושה אישומים חמורים בעבירות הצתה, ייצור בקבוקי תבערה ונשיאת נשק ונדון, במסגרת הסדר טיעון, למאסר בן 36 חודשים (ת"פ 63100-07-21).

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 4.6.23 עד שעה 10:00 בבימ"ר "הדרים". לצורך הבטחת התייצבותו למאסר תעמודנה הערבויות שהופקדו בהליך המעצר וצו עיכוב יציאה מהארץ.

...

ערעורו נדחה; בת"פ (מח-י-ם) 64303-01-22 מדינת ישראל נ' חמאדה (28.9.2022) נדון נאשם בגין עבירות של ייצור בקבוק תבערה , ניסיון הצתה וחבלה במזיד ברכב למאסר בן 30 חודשים.

לאחר שבחנתי את כלל השיקולים, לא מצאתי מקום לסטות ממתחם הענישה לקולא מטעמי שיקום.

אני גוזרת, איפוא, על הנאשם את העונשים הבאים: 25 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו 8.7.21-1.12.21.

ההליך הנאשם הורשע ביום 30.1.23 לאחר שמיעת הראיות בעבירות הבאות: באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירה של המתה באחריות מופחתת לפי סעיף 301ב(ב)(2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") זאת תחת העבירה של רצח בכוונה תחילה שיוחסה לנאשם בכתב האישום, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין כנוסחו באותה עת. באישום השני הורשע הנאשם בעבירות הבאות: ניסיון רצח – עבירה לפי סעיף 305 לחוק העונשין, תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 בנסיבות סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, הצתה - עבירה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, וכן בעבירת נשק (החזקה, נשיאה והובלה)- עבירה לפי סעיף 144(א) ו-(ב) רישא לחוק הנ"ל. באישום השלישי הורשע הנאשם בעבירת הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין; וכן בעבירת נשק (החזקה, נשיאה והובלה) – עבירה לפי סעיף 144(א)ו-(ב) רישא לחוק העונשין.

המאשימה הגישה פסיקה אף לעניין עבירת ההצתה: בע"פ 7496/12 חגי זיתוני נ' מדינת ישראל (24.6.2013) – המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירת הצתה, היזק לרכוש, והדחה בחקירה לאחר שהמערער הורה לאחר להשליך בקבוקי תבערה לעבר רכב של קבלן עפר תמורת כסף וסם.

פסק הדין אינו רלוואנטי לענייננו שעה שמדובר על הרשעה ברצח, ניסיון לרצח וכן דקירה של שני אנשים נוספים ובענישה מוסכמת במסגרת הסדר טיעון, וצוין אף בגזר הדין עצמו כי בית המשפט מצא שזהו מקרה מיוחד שאין להסיק ממנו לגבי מקרים אחרים.

...

עוד קבענו, כי אנו דוחים את טענת הנאשם שהוא לא התכוון לרצוח את המנוח, שכן מהראיות עלה שהנאשם גרם למותו של המנוח בכוונה ולאחר תכנון מראש, והיה לו אף מניע לביצוע המעשים ולפגיעה במנוח.

על כן גם אם בסופו של דבר לא ראינו לנכון לחרוג בגזירת העונש ממתחם העונש ההולם, הרי גם עניין זה מחייב השתת עונש מאסר ארוך ביותר ועונשי מאסר מצטברים אשר ירחיקו את הנאשם מהציבור ויהוו עונש הולם על מכלול המעשים הקשים שביצע, במכלול הנסיבות המורכבות והייחודיות של מקרה זה. טרם נעילה רואים אנו לנכון לומר כי במהלך ההליך נחשף בפנינו הצער הרב של משפחת המנוח על מותו הבלתי מוסבר בנסיבות כה קשות להכלה.

אשר על כן ולאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין, ואת מכלול השיקולים לקולא ולחומרא שפורטו לעיל אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 35 שנים בניכוי ימי מעצרו.

אשר לרכיב הפיצוי מצאנו כי במקרה זה, נוכח הנזק הרב אשר נגרם למנוח ומשפחתו וכן לל' ובנותיו של הנאשם, וכאשר מצבו הכלכלי של הנאשם אינו מהווה שיקול לאומדן הפיצוי ואף לא הובאה ראיה במקרה זה למצב כלכלי קשה, על הנאשם לפצות את משפחת המנוח בסך של 258,000₪; ואת ל' ובנותיו בסך של 150,000 ₪.