ברע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ, נפסק כדלקמן:
"אין בסיס לטענה לפיה כל אימת שמתנהל הליך פלילי לצד הליך אזרחי באותו עניין, יש לעכב את ההליך האזרחי עד לסיום ההליך הפלילי. הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות, מה עוד, שאין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי. מערכת המשפט צריכה לשאוף לכך שמשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם וכי לא יתפתח נוהג של דחיות מיותרות ללא צורך. התופעה של קיום משפטים אזרחיים ופליליים באותו ענין נפוצה למדי. ואין זה ראוי שמשפטים אזרחיים יישארו תלויים ועומדים עד אשר יסתיימו הליכים פליליים באותו עניין. לעיתים יכול העיכוב להימשך שנים גם כאשר מדובר בערכאה ראשונה, קל וחומר אם יש להמתין עד לסיום העירעור בערכאה האחרונה".
באותו מקרה הוסיף בית המשפט העליון, כי חרף הכלל האמור, הרי ש: "השיקולים הנ"ל נסוגים אם ניצבת מולם זכות של מתדיין העלולה להפגע". מכאן כי פגיעה אפשרית בזכותו של אחד הצדדים, כתוצאה מהמשך ניהול ההליך האזרחי במקביל להליך הפלילי, יכולה להצדיק עיכוב ההליך האזרחי.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתצהירי גילוי המסמכים שהוגשו מטעמם, להלן החלטתי.
איני מוצא כל מקום להיעתר לסעד המבוקש ע"י הנתבעת לפיו יינתן צו "המאפשר לנתבעת לעשות כל שימוש במסמכים שברשותה ולהביא עדויותיהם של עדים ככל שתבקש, וכי אין בכל עבירה של שיבוש הליכים כהגדרתה בסעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז-1977". בחינת המסמכים ומשמעות חשיפתם תיבחן ע"י הנתבעת ובאי כוחה וככל שהנתבעת תבקש להעיד עדים מטעמה היא תוכל להגיש בקשה מתאימה למותב שישב לדין.
ככל שמדובר בדוחות הכנסה של הנתבעת, הרי שהבקשה נדחית.