לפיכך מצאתי לחשב את דמי המזונות, שבהתאם לבע"מ 919/15 חלים על שני ההורים והנם מדין צדקה לאחר גיל 6, בהתבסס על הקביעות הבאות:
יחס ההישתכרות: 40% האם 60% האב
יחס זמני השהות: 57% האם 43% האב
יחס הוצאות שאינן תלויות שהות בהכרח: 65% האם 35% האב
אשר לאופן חישוב המזונות בהתבסס על כל הנ"ל מצאתי להביא מפסק דינו של בית המשפט המחוזי (מרכז) בעמ"ש 31135-07-20 ש. נ' ש ניתן ביום 22.2.21 ופורסם במאגרים, כדלקמן:
"כאן חיובם של ההורים הוא מכוח דיני הצדקה, היינו ביחס ליכולתם הכלכלית (בע"מ 919/15). גם כאן אנו נעשה שימוש בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא הן לעניין צרכי הקטינים והן לעניין יחסי ההכנסות בניהם. ואם כן, כיוון ששעור צרכי מזונותיו של כל קטין הועמד על 2,400 ₪ אמור כל אחד מההורים לשאת במחצית סך זה, היינו 1,200 ₪ כל אחד, בפועל נקבע כי המשיבה נושאת ב 70% מסך זה כך שעל המערער להוסיף ולשלם לידה סך של 480 ₪ בגין כל קטין המהוים 20% מסך המזונות הנדרשים לקטינה על מנת להשלים את חלקו למחצית מצרכיה (20%*2,400 ₪( . בכל הקשור לחלקו של המערער במדור הקטינים. הבהרנו כי בהתייחס לדרך חישוב חיוב המדור שנקבעה בעיניין עמ"ש 65692-11-19 ס. נ' ס. (2020) הרי שעלות מדור שני הקטינים מגיעה לסך 2,100 ₪ . את הוצאות המדור יש לחלק ביחס לזמני השהות שכן כלל ההוצאות לעניין המדור הן הוצאות שהייה המכוסות ע"י ההורה אצלו שוהים הקטינים, ומכיוון שיחס זמני השהות שנקבע הוא ,60:40 הרי שהמערער צריך להוסיף ולהשלים לחלקה של המשיבה 10% מהוצאות המדור ובסה"כ 210 ₪ לשני הקטינים יחדיו (105 ₪ לכל קטין), ממילא סך חיובו של המבקש במזונות כל קטין לאחר גיל 6 עולה כדי 585 ₪ לחודש לכל קטין (480 ₪ + ₪ 105)"
לנוכח האמור, לאחר שנלקחו בחשבון יחס ההכנסות בין ההורים ויחס זמני השהות וחלקו של כל אחד מההורים בהישתתפות בצרכי הקטינים תלויי השהות בעת שהם שוהים עמו ובהתאם לקביעתי מעלה, על האב לשלם לאם כמזונות כל אחד מהקטינים (לאחר גיל 6) סך של 450 ₪.
האיש טוען לסעד הצהרתי הקובע כי מגיעות לו 50% מזכויות האשה בדירה ב"XXX" שנרכשה על ידי האשה ואחיה עוד טרם הנישואין וזאת מכוח שתוף ספציפי בדירה זו. כן טוען הוא שלצורך צימצום המשכנתא ששולמה על דירה זו, הלוו הוריו לצדדים סך של 330,000 ₪ אשר בהם השתמשו הצדדים לקטנת חוב המשכנתא בגין הדירה ועל הצדדים להחזיר להוריו הלוואה זו.
האיש טוען כי האשה הבריחה חלק מזכויותיה בדירה בxxx בכך שהעבירה חלק מהזכויות לאימה.
בין השיקולים והסימנים ניתן למנות את הסימנים הבאים: מועד קבלת הירושה (לפני הנישואין או במהלכם); מספר השנים בהן התגוררו בני הזוג בדירה; קיומה של זיקה כלכלית, מתוך נכסי המאמץ המשותף ובמהלך חיי הנישואין, בנוגע לדירה, שיש בה כדי ללמד על תרומה משמעותית של בן הזוג הבלתי רשום בה דוגמאת החזרי מישכון/משכנתא, תוספת בניה מהותית להרחבתה או שפוץ מאסיבי שנערך בה; היתנהלות ספציפית של בני הזוג, שיש בה כדי ללמד, מפורשות או מכללא על דרך של היתנהגות, על כוונת השתוף; אורך ואורח חיי הנישואין; אוירה כללית של שתוף ושל מאמץ משותף ; היתנהלותו והתנהגותו של בן הזוג הבלתי רשום ונקודת המבט שלו במהלך החיים המשותפים להבדיל מעת פרוץ המשבר, נקודת מבטו של בן הזוג הרשום; שווי הנכס הרלוואנטי ביחס למסת נכסי בני הזוג וכיו"ב.
כאמור, רשימה זו אינה רשימה סגורה.
טענות האיש להלוואות והחזר כספים להוריו וטענות לעניין הברחת רכוש על ידי האשה
טענות האיש לעניין אופי הכספים שהועברו לו או לבני הזוג שניהם על ידי הוריו דינן להתברר בהליך הנוסף התלוי בין אביו של האיש לצדדים.
...
לנוכח כל האמור נקבע כי חלקה של האישה בזכויות בדירה בxxx יאוזן בין הצדדים בחלקים שווים.
הצדדים במסגרת כתבי טענותיהם הסכימו לפירוק שיתוף בדירה בYYY, משכך ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף בדירה זו ואני ממנה את ב"כ הצדדים ככונסים לצורך מכירתה לכל המרבה במחיר.
לא מצאתי לקבל טענה זו של האישה והיא נדחית.
נדחית טענת האיש לדמי שימוש בדירה בYYY
לא מצאתי להיעתר לתביעת האיש לדמי שימוש ראויים.
סוף דבר לעניין התביעה הרכושית
מועד הקרע נקבע ליום zz ואני ממנה בזאת את המומחה xxx כאקטואר לצורך עריכת חוות דעת במסגרתה יאוזנו, בהתאם להוראות פסק הדין, כלל זכויות ונכסי הצדדים מכל סוג ומין ללא קשר לאופן רישומם (למעט שתי הדירות) בחלקים שווים.
ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמות בעניין שיעור חלקה של האישה (ובהתאמה האיש) בדירה בxxx, ולא יוגש על הליך כמפורט לעיל הליך בתוך 6 חודשים אני קובעת כי חלקו של האיש הוא מחצית מחלקה הרשום של האישה כיום ובהתאם לכך ייערך פירוק השיתוף כמפורט לעיל.
