הכשרת צוואה למרות חוות דעת גרפולוגית סותרת

כן טוענת כי חסר תעוד רפואי ביחס למצבו הנפשי של המנוח – המומחית נישאלה האם הונח בפניה תעוד רפואי אובייקטיבי קודם למרץ 2015 המצביע על ירידה תפקודית והשיבה בשלילה והוסיפה שזו עיקר הבעיה בתיק זה. אילו לא היו מובאות בפניה חוות הדעת מטעם שני הצדדים, ובהיעדר חומר אובייקטיבי המעיד על ירידה קוגניטיבית, הייתה המומחית מגיעה למסקנה שלא הוכח שהמנוח היה בלתי כשיר ועל כן המסקנה הייתה שהצוואה תקפה.

הנתבעת מציינת שחזרה בה מהבקשה למינוי גרפולוג, לאור הקביעה בחוות דעת 26 המומחית מטעם בית המשפט, ד"ר איילה שיינקמן, שהמנוח לא היה כשיר בשנים 2013-2014 ועל כן מתייתר הצורך בדיון בטענת הזיוף.

הנתבעת טוענת שעו"ד ש', למרות שנחשף לכלל הראיות בחר לא להתפטר מייצוג ואף בחר יחד עם התובעת להעיד כעד לצוואה מבלי להעיד את העדה הנוספת לצוואה, דבר שמוביל למסקנה שגם אם עדותו קבילה, אין לייחס לה משקל שכן כשנשאל בחקירה הנגדית מדוע לא העניק ייעוץ משפטי לערוך צוואה נוטריונית והשיב שמדובר בצוואה בעדים וזו הייתה בקשתו של המנוח.

" (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 10-15 אולם מאחר וחוות דעתה של המומחית היא רטרוספקטיבית ומסקנותיה משוערות בלבד יש לבחון את העדויות הנוספות שהוצגו על מנת לבדוק אם יש בהן בכדי לאשש את מסקנתה של המומחית או שמא לסתור אותה.

את עדותם והתרשמותם זו לא ניתן לקבל, משום שהכשרתם המקצועית אינה מאפשרת להם לאבחן כשירותו של אדם.

...

הנתבעת טוענת שעו"ד ש', למרות שנחשף לכלל הראיות בחר לא להתפטר מייצוג ואף בחר יחד עם התובעת להעיד כעד לצוואה מבלי להעיד את העדה הנוספת לצוואה, דבר שמוביל למסקנה שגם אם עדותו קבילה, אין לייחס לה משקל שכן כשנשאל בחקירה הנגדית מדוע לא העניק ייעוץ משפטי לערוך צוואה נוטריונית והשיב שמדובר בצוואה בעדים וזו הייתה בקשתו של המנוח.

במצב דברים זה, ובבחינת הנסיבות כולן, מצבו הרפואי, הסכמי ההלוואה עליהם חתם כשנה קודם לכן, מעורבות התובעת בענייניו הכספיים של המנוח, הנתק בינו ובין משפחתו הראשונה שבא לידי ביטוי חריף בתקופה שבסמוך לעריכת הצוואה (הגשת תביעת הגירושין כנגד אשתו הראשונה ותביעות הפינוי כנגד ילדיו) נוכחות התובעת בזמן עריכת הצוואה בחדר הסמוך, ומעורבות עמוקה של אחד מנושיו של המנוח – א' ע' - בעת עריכת הצוואה וחתימתה, מובילים כולם למסקנה שהמנוח היה נתון להשפעה בלתי הוגנת שהובילה אותו לחתום על צוואה בה הוא מנשל את כל משפחתו הראשונה מכל רכושו.

" אשר על כן אני קובעת כי גם לו לא עלה מצבו של המנוח לכדי אי יכולתו להבין טיבה של צוואה, עדיין יש לפסול את צוואה בגין השפעה בלתי הוגנת בהתאם למפורט לעיל.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני קובעת כי צוואת המנוח מיום 09.10.13 בטלה.

בית המשפט דחה את מסקנת הגרפולוגית מטעם המבקשת לפיה מבצע התיקון בתאריך היה השייח' עלי חוסיין ז"ל, וקבע כי חוות דעתה של הגרפולוגית לא עסקה בשאלה מתי בוצע תיקון התאריך.

בית המשפט הסיק מנסיבות העניין כי התיקון בתאריך לא נעשה במועד החתמת המנוחה על הצוואה, ודחה את עדותן של המבקשת, אחותה אניסה אסעד חביש ואחייניתה זראפאת נג'יב בהקשר זה. בית המשפט שוכנע למעלה מכל ספק שתאריך החתימה על הצוואה השנייה אינו התאריך הנכון לא רק מבחינת השנה, אלא גם מבחינת החודש והיום, כי הצוואה נחתמה במקור ביום 10.9.1980 וכי התאריך זויף על מנת להכשיר צוואה זו לאור הליך קיום הצוואה הראשונה.

המבקשים טוענים עוד כי שתי הערכאות לא התחשבו די הצורך בעדויות הברורות ממקור ראשון של מי שהיו עדים לתיקון הצוואה השנייה, וידעו מתי ובידי מי נעשה תיקון התאריך בצוואה זו. לדברי המבקשים, המשיבות לא הביאו עדי ראייה ואין בחוות הדעת שהגישו כדי לסתור את דברי עדי הראייה מטעמם.

נדמה, כי הבקשה במקרה דנא אינה מעלה שאלה כאמור, למרות ניסיון המבקשים לטעון כי בקשתם מעלה שאלה עקרונית המחייבת הכרעה מהותית.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

קביעות אלו הובילו למסקנת בית המשפט לפיה תאריך החתימה על הצוואה השנייה זויף ולכן יש לדחות את הבקשה לקיום צוואה זו ולקבל את ההתנגדות.

הבקשה נדחית אפוא.

חוות דעתה של המומחית גב' אורה כבירי (גרפולוגית) - הוגשה מטעם הנתבעים גב' כבירי השוותה בחוות דעתה את חתימותיהם של הנתבע 1 והמנוח בייפוי הכח המקורי השמור בגנזך המדינה בירושלים לחתימותיהם במסמכים שונים.

כן הצביעה התובעת על סתירות רבות בין תצהירו של סלאח לבין עדותו: בתצהיר נכתב כי סלאח עיבד את האדמה יחד עם בני משפחתו אך בעדותו טען כי מעולם לא עסק בחקלאות; למרות האמור בתצהירו הודה סלאח כי הוא אינו בעלים של אדמה באיזור "סנג'ק"; כן הודה כי מעולם לא טיפל באדמות שהיו בבעלותו.

לטענתה, גב' כבירי היא גרפולוגית במקצועה וגרפולוגיה אינה מומחיות בהשוואת כתבי יד. "גרפולוג מטבע הדברים עוסק דרך כלל לניתוח תכונות אופי של כתב יד (יש שיאמרו כי מדובר במקצוע כימעט מיסטי ובודאי אין מדובר במדע ...)". התובעת טענה שכל הכשרתה של גב' כבירי בתחום השוואת כתבי יד הנה הישתלמות בת 3 ימים בלבד באגודת הגרפולוגיה בארה"ב. התובעת הציגה שורה ארוכה של פסקי דין של בתי משפט שונים (המוצגים ת/3 - ת/12) שבהם נדחתה ונסתרה מומחיותה של גב' כבירי.

הנתבע 1 הפנה לפסה"ד שניתן בע.א 7303/01 אדמון עסאף נגד מינהל מקרקעי ישראל, פד"י נ"ז (2) 847 וטען כי שם נקבע כי חזקת התקינות הנה חזקה לכאורה בלבד וכי "יש להביא ראיות על כך כגון חוות דעת מומחה". הנתבע 1 טען כי הוכיח שתי נקודות כבדות משקל לסתירת החזקה האמורה: יפוי הכח מעלה תמיהות רבות תמוהה אותן ניתן לראות גם בעין רגילה שכן ייפוי הכח נושא שני תאריכים שונים ללא כל הסבר מניח את הדעת; יפוי הכח אינו עומד בדרישות המינימאליות הנדרשות מפוי כח בלתי חוזר - שמות הצדדים ביפוי הכח אינם מודפסים והם רשומים בכתב יד; החתימה על הדף הראשון אינה של הבעלים; אין חתימה של הבעלים על הדף השני.

סבורני שגם צוואותיהם של הנתבעים 1 ו - 2 שהוגשו לבית המשפט מלמדות על כך שהקרקע הנדונה נמכרה למדינה ולא היתה שייכת עוד לנתבעים: למרות שכל אחד מהמצווים היתייחס בצוואתו לנכסי מקרקעין שבבעלותו, איש מהנתבעים 1 ו - 2 לא היתייחס בצוואתו לחלקה הנדונה.

...

אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: אני מצהיר כי מדינת ישראל הינה בעלת הזכות להירשם כבעלים בשלמות של המקרקעין הידועים כחלקה 168 בגוש 11492 בישוב יקנעם, אותם רכשה עפ"י הסכם מיום 1.7.1968 וייפוי כח בלתי חוזר מיום 8.8.1968 מהמנוח יוסף חוסין עלי נצר אל דין ז"ל, ת.ז. 020190427, ממר סאלח חוסיין נצר אל דין ת.ז. 020190682 וממר נצר אל דין חוסיין עלי נצר אל דין ז"ל ת.ז. 020190427.

אני מורה לרשם המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין בחיפה לרשום את חלקה 168 בגוש 11492 שביוקנעם, בשלמות, כחלקה בבעלות מדינת ישראל.

אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית כחוק ובתוספת מע"מ כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ביום 13.12.06 מכרה הנתבעת את זכויותיה בקרקע, הרשומות על שמה בהתאם לצוו קיום צוואה מאותו תאריך, לגב' ג'נאן פראג' (להלן: ג'נאן).

כמו כן, לגרפולוגית אין כל הכשרה בהשוואת כתב יד ולכן אין לקבל את חוות דעתה.

לטענת הנתבע 2, בפני בית המשפט הובאו ראיות בדבר זיוף חתימתה של הנתבעת וראיות אלו לא נסתרו על ידי התובע - לא על ידי הגשת חוות דעת נגדית מטעמו ולא בחקירה נגדית של המומחית, דבר שמהוה נדבך נוסף באשר למסקנות שמביאות לדחיית תביעתו.

בפרק המסקנות כתבה הגרפולוגית: "למרות העובדה שהמסמך שבמחלוקת הנו צלום בלבד, הרי בהשוואה שערכתי בין החתימה שבמחלוקת, המיוחסת לגב' ביסאן עליא, במוצג א', לבין החתימות של הגב' ביסאן עליא שקיבלתי להשוואה במוצגים 1-5, מצאתי הבדלים וניגודםי רבים ומשמעותיים. לכן, לאור האמור לעיל ועל פי מיטב שיקול דעתי המקצועית, הגעתי למסקנה כי קיימת סבירות גבוהה מאוד שהחתימה שבמחלוקת, במוצג א', במקום המיועד לחתימת הקונים, על גבי הסכם המכירה מתאריך ה-19.10.11, המיוחסת לגב' ביסאם עליא, לא נחתמה על ידה" (נ/8, עמ' 6).

עינינו הרואות, כי הוכחת אמתות חתימה או אי-אמתותה, יכולה להעשות בראיות מסוגים שונים, החל מראיות ישירות על מעמד החתימה; ראיות על נסיבות החתימה; ראיות מדעיות, כגון חוות דעת גרפולוגית; השוואה ויזואלית בין החתימות; הגיון ושכל ישר; וראיות נסיבתיות, לרבות היתנהגות הצדדים לפני ואחרי החתימה (ראו גם ע"א 7303/01 עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נז(2) 847 (2003)).

...

סוף דבר על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את התובענה, ודוחה את התובענה שכנגד.

בהתאם לכך, אני קובע כי הזכויות הרשומות על שם הנתבעת, שרכשה במכר חוזר, בשטח של 913 מ"ר במקרקעין הידועים כחלקה 13 בגוש 18750 מאדמות כפר ג'ת הגלילית, הינן קניינו של התובע, והוא זכאי שהם יירשמו על שמו.

כמו כן אני קובע שזכויות התובע במקרקעין עדיפות על זכויות הנתבע 2 ומורה על מחיקת הערת האזהרה לטובת הנתבע 2 שנרשמה על זכויות הנתבעת במקרקעין.

למרות שזו קרסה לחלוטין בעקבות חוות הדעת של הגרפולוגית המומחית מיום 24.6.19 הגרפולוגית הסבירה בהרחבה על פני 12 עמודים מדוע המוצג נ/ 1 וכן מסמכים אחרים שהועברו לבדיקה , נכתבו בכתב ידה של התובעת.

במצב דברים שכזה ונוכח הטענה שלא נסתרה לפיה המשרד נתן לתובעת ולנתבעת שירותים משפטיים קודמים בעניינים שונים, אך טבעי כי התובעת תבחר לערוך את צוואתה באמצעות עו"ד י' .

בעמ"ש (ת"א) 12174-10-11 , פסק דין מיום 26.1.14 , ס' 25 של פסק הדין , קבע כב' השופט חגי ברנר כי לעו"ד שנשכר לצורך ביצוע פעולה ספציפית יש נטייה טבעית להכשיר בדיעבד את הפעולה המשפטית שביצע עבור לקוחותיו .

מיסמכי המתנה במקרה דנן חותרים תחת ראציונל חשוב זה שכן הם מתיימרים להגביל את זכותה הבסיסית של התובעת לשנות את צוואתה משנת 2013 כך שדירתה , שהיא כל הדיעות רכושה העקרי , תעבור לכל חמשת ילדיה החיים ולא רק לנתבעת .

...

עם זאת במקרה שלפני הפעלת כל מבחני העזר על נסיבות העניין ובחינת כל הראיות והעדויות מוליכים למסקנה לפיה התובעת לא חתמה על מסמכי המתנה בשל השפעה בלתי הוגנת מטעם הנתבעת , אלא משום שזה היה רצונה באותה עת .

סיכום אשר על כן אני מקבל את הסעד העיקרי שנתבקש בתביעה וקובע כי עסקת המתנה מיום 11.9.16 בטלה ומבוטלת .

לכן אני דוחה את התביעה בעניין זה .