כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרעת דין: סחיטה באיומים, איומים והיזק בזדון

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בע"פ 4906/09איאד אלנברי נ' מדינת ישראל נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל כאשר מדובר בנאשם בעל עבר פלילי עשיר בנוסף לעבירת הסחיטה באיומים אותו נאשם הורשע גם בעבירה של חבלה במזיד לרכב ועבירה של היזק בזדון לנכס כאשר נסיבות המקרה מצביעות כי לנאשם היתה נגיעה אישית לפרשה והוא היה יוזם העבירות.
לעניין התמשכות ההליכים עקב כך שהנאשם לא הודה במעשיו, טען ב"כ הנאשם, כי מאחר והמאשימה היתעקשה להאשים את הנאשם בעבירה של סחיטה בכוח ולא שינתה את האישום לאישום פחות חמור, כפי שקבע בית המשפט בהכרעת הדין, הנאשם לא יכול היה לקחת אחריות על המעשים שיוחסו לו. ב"כ הנאשם ציין את התסקיר החיובי שהיתקבל משירות המבחן בעיניינו של הנאשם.
...
לסיכום טען ב"כ הנאשם כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולגזור על הנאשם עונש של עבודות שירות.
לאור הנסיבות האמורות אני קובע כי מתחם הענישה נע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ל- 24 חודשי מאסר בפועל.
(עוד לעניין זה ראו: סנג'רו בועז, מי מעוניין במאסרים מרובים וממושכים יותר? על הצעת חוק העונשין (תיקון: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה(תשס"ה- 2005), עלי משפט (התשס"ו) עמ' 247, 257-260) לאחר ששקלתי את הנסיבות לחומרא ולקולא החלטתי להעמיד את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של המתחם ולהטיל עליו את העונשים הבאים כדלהלן: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, תקופת מעצרו של הנאשם לא תנוכה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה 4 בפברואר 2013 ת"פ 5017-12 מדינת ישראל נ' עבאהרי(עציר) בפני כב' השופט אברהם אליקים המאשימה מדינת ישראל הנאשם סמיר עבאהרי (עציר) ת.ז. 023492853 הכרעת דין
מבוא החלטתי לזכות את הנאשם מכל העבירות המיוחסות לו. לנאשם מיוחסות עבירות חמורות, שתי עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע-עבירה לפי סעיף 368ב(א) סיפה לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן-החוק), שתי עבירות שוד, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק, ניסיון שוד- עבירה לפי סעיפים 402(ב)+403 סיפה לחוק, סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 סיפה לחוק, עבירה של היזק בזדון-עבירה לפי סעיף 452 לחוק ואיומים-עבירה לפי 192 לחוק.
...
זה השלב להבהיר כי למשטרה היו מחדלי חקירה שונים ובטרם אתייחס אליהם אזכיר את המסגרת הנורמטיבית כפי שנקבעה למשל בפסק דינו של השופט א' דנציגר מיום 21.1.2013: "גם בהתחשב בהלכה לפיה אין המאשימה מחויבת להציג לבית המשפט את "הראיה המקסימלית" כל עוד הניחה תשתית ראייתית מספקת להרשעה, סבורני כי על המשטרה לתפוס ראיות רבות ואיכותיות ככל שניתן על מנת שתונח לפני בית המשפט תשתית ראייתית מקיפה ממנה ניתן יהיה ללמוד על התמונה העובדתית לאשורה.
התיקון נעשה בשנת תשנ"ד, שנתיים לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת תשנ"ב. התפתחות משפטית זו מבססת את המסקנה שהכלל נגזר מכבוד האדם וחירותו.
בל נשכח, וליתר דיוק אין לשכוח, כי הספק הסביר נועד למקרה בו לאחר סיום הליך שמיעת הראיות ותהליך קביעת העובדות – המסקנה אינה ברורה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט י' טירקל: בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו הרשיע את המערער בעבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח שהביאה לידי מעשה, איומים והיזק בזדון.
כפי שנקבע בהכרעת הדין נהג המערער לבוא ל"מכון עיסוי", המספק שירותי מין ללקוחותיו, לאיים על עובדות המכון, להישתולל במקום ולגרום נזק לרכוש על מנת לזכות בשרותי מין ללא תמורה.
...
אין בידינו לקבל את הטענות.
הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

הבקשה ונימוקיה בבקשה שלפניי עותרת המבקשת לקבל לעיונה את מלוא חומר החקירה בתיק הפרקליטות שהתנהל נגד המתלונן בבית המשפט המחוזי בחיפה, שבמסגרתו הורשע בעבירות של הצתה, סחיטה באיומים, היזק בזדון לרכוש, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ואיומים, ודינו נגזר ביום 30.10.22.
על כל אלו ניתן ללמוד מכתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעיניינו של גנאים, ולא מצאתי כי יש בחומר הגולמי כדי להוסיף על כך דבר שיש בו כדי לסייע בהגנת המתלוננת, ודאי לא דבר שיצדיק את הפגיעה בפרטיות המתלונן ובני משפחתו הטמונה בחשיפה שכזו.
...
לאור כל האמור לעיל, הבקשה לעיון בחומר החקירה בתיק הפרקליטות - נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2008 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום באר שבע תפ 2202/07 פרקליטות מחוז דרום אלטורי אחמד הכרעת דין
בתיק זה הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו את העבירות של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן:"החוק"), תקיפת קטין לפי סעיף 382 (ב) (2) בצירוף סעיף 379 לחוק, 2 עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק, היזק במזיד לפי סעיף 452 לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק.
מכל האמור לעיל מצאתי כי ככל שמדובר באישום השני התמלאו יסודותיה של עבירת האיומים באישום זה. מצאתי כי המאשימה הוכיחה מכל לכל ספק סביר את העבירות של איומים והיזק בזדון באישום הראשון ואת העבירה של איומים באישום השני, ואני מרשיעה את הנאשם בעבירות אלה.
...
כמו כן מדובר באיומים שהופנו כלפי המתלוננת ונקלטו על ידי אנשי המשטרה והמטרה היתה להביא את אנשי המשטרה למסקנה כי טוב יעשו אם ירגיעו את הנאשם ובכך יגנו על האנטרס של המתלוננת.
בנסיבות הללו אפשר להגיע למסקנה כי הנאשם צפה "בהסתברות גבוהה" את האפשרות שדבריו יפחידו גם את השוטרים, ואין נפקא מינה אם בפועל השוטרים לא חשו פחד.
מכל האמור לעיל מצאתי כי ככל שמדובר באישום השני התמלאו יסודותיה של עבירת האיומים באישום זה. מצאתי כי המאשימה הוכיחה מכל לכל ספק סביר את העבירות של איומים והיזק בזדון באישום הראשון ואת העבירה של איומים באישום השני, ואני מרשיעה את הנאשם בעבירות אלה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו