מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרעת דין: חבלה ברכב, החזקת סכין, הפרעה לשוטר ושימוש בכוח למניעת מעצר

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט ג' קרא: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת חגית מאק-קלמנוביץ) בת"פ 25294-06-16 בגדריו הורשע המערער בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413 לחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, תוך שימוש בנשק קר, עבירה לפי סעיף 334 יחד עם סעיף 335 לחוק, החזקת סכין , עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ועבירה של אי ציות לרמזור, עבירה לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
"[הטעמים לכלל אי-ההתערבות] הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בשאלות מקצועיות ובעדויות מומחים שהגישו את חוות דעתם לבית המשפט ונחקרו במשך שעות, ולעתים אף ימים, על דוכן העדים לגבי עמדתם. לבית המשפט מתאפשרת היסתכלות על דרך בחינת החומר המקצועי, וכן היתרשמות ישירה מהמומחים, התייחסותם להיבטים השונים של הסוגיה שבפניהם, אופן בדיקתם והדרך שבה גיבשו מסקנותיהם. לפיכך, מקום שבו בחרה הערכאה הדיונית לבכר חוות דעת מומחה אחת על פני האחרת, בשאלות מקצועיות או בשאלות שברפואה, תמנע בדרך-כלל ערכאת העירעור מלהתערב בהכרעתה" (שם, פסקה 25).
גם טענה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא שקבע שאילו העריכו הרופאים הבודקים חרף המחלוקת שנוצרה עם השוטרים שליוו את המערער לבדיקה, כי יש צורך ממשי בהמשך המצאותו של המערער במסגרת פסיכיאטרית והמערער ובא כוחו היה נחושים להמשיך בהליך הבדיקה, היתה נימצאת המסגרת המתאימה לבצעה.
הכרעת הדין רצופה בקביעות עובדתיות של סיכון חיי אדם של השוטרים שהשתתפו במרדף ובניסיון מעצרו של המערער.
...
למסקנה זו הגיע בית המשפט חרף קביעתו "שעצם קיומו של המרדף ועיקרי העובדות שתוארו על-ידי השוטרים בנוגע להתנהלות המרדף אינם שנויים במחלוקת. כך שהעדר תיעוד מצולם אינו משנה מהותית את תמונת הראיות ואינו פוגע בהגנת הנאשם" לטענותיו האחרות של המערער בדבר נסיבות הימצאותו של רכב הבילוש, נסיבות הירי לעבר רכבו של המערער וחוקיותו, הרשעתו בעבירה של החזקת סכין, הרשעתו בעבירה של גרימת נזק לרכב לא מצאתי להתייחס משקביעותיו של בית המשפט קמא בעניינים אלה מקובלת עלי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הפסיכיאטרית המחוזית: לבקשת בא כוחו הופנה הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית, לאחר שניתנה הכרעת הדין ולאחר שהתקיימו טיעונים לעונש (פרוטוקול שני מיום 8.7.19 – עמוד 55) [במאמר מוסגר: בדיון מוקדם יותר מאותו היום הודיע ב"כ הנאשם כי איננו חולק על כשירותו של הנאשם לעמוד לדין ובדבר אחריותו למעשים בהם הורשע – פרו' עמוד 51 שורות 15-14].
הנאשם הורשע על פי הודאתו בבצוע עבירות של חבלה במזיד ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת סכין שלא למטרה כשרה ושימוש בכוח למנוע מעצר.
...
לאחר שנתתי דעתי לשיקולים המנויים בסעיפים 40ג(א) ו- 40ט לחוק העונשין, לאור הממצאים עליהם עמדתי לעיל ולאחר שבחנתי את מדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי לקבוע מתחם ענישה שנע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד מאסר לתקופה בת 10 חודשים.
אין בידי לקבל את עתירת ב"כ הנאשם לחרוג לקולא ממתחם הענישה, משלא מצאתי כל נימוק המצדיק זאת.
אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

מבוא בהכרעת דין מיום 11.11.19 הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, ובעבירה של שימוש בכוח למנוע מעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], תשכ"ט – 1969.
...
עם זאת, בסופו של דבר, הנאשם גרם לנזקים לרכוש בלבד.
לאור הודאתו של הנאשם והפעלתם של שני מאסרים על תנאי, המאסרים על תנאי יופעלו בחופף זה לזה, חלקם בחופף, חלקם במצטבר למאסר המוטל בתיק זה. סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 14.8.19 עד היום; יופעלו המאסרים על תנאי מת"פ 25313-08-17 לתקופה של 3 חודשים ומת"פ 7694-12-17 (עת/2 – עת/3) לתקופה של 9 חודשים, בחופף זה לזה, חלקם בחופף וחלקם במצטבר למאסר בתיק זה, כך שסך הכל יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 13 חודשים, בניכוי ימי מעצרו כאמור לעיל; מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מיום שחרורו לא יעבור כל עבירה מהסוג בה הורשע; קנס בסכום של 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בהכרעת דין שניתנה על ידי ביום 4.12.14, לאחר שמיעת מלוא הראיות, הרשעתי את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, כדלקמן: חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין; שבוש הליכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
ראיות לעונש: ראיות המאשימה לעונש הוגש גיליון פלילי של הנאשם (סומן ע/1) ממנו עולה כי לנאשם 2 הרשעות קודמות: - הרשעה מיום 14.10.07 בעבירות של הפרעת לשוטר במילוי תפקידו; החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית; החזקת נכס חשוב כגנוב.
- הרשעה מיום 23.12.04, בעבירה של ניסיון לגניבת רכב, בגינה נגזרו על הנאשם מאסר על תנאי והתחייבות להמנע מעבירה.
באת כוח המאשימה פירטה את הנסיבות הקשורות לבצוע העבירה, בהדגישה את התיכנון המוקדם שקדם לבצוע, עת הזמין הנאשם את המתלונן להגיע סמוך לביתו והצטייד בסכין במטרה לפגוע בו; את חלקו של הנאשם בבצוע העבירה, את האכזריות שבתקיפה ובהותרת המתלונן כשהוא מתבוסס בדמו, לא לפני שהנאשם נטל ממנו את מכשיר הטלפון שלו ובכך, למעשה, מנע ממנו להזעיק עזרה; את האכזריות ואת האלימות מצד הנאשם, דוקא כלפי המתלונן שהוא בן דודו וחברו, האמור להתארס עם אחותו.
בעיניינו של נאשם 2, אשר הודה כאמור בחלק מעובדות כתב האישום, התבסס בית המשפט בעת גזירת הדין, בין היתר, על תסקיר שירות המבחן וכן הביא בחשבון את העובדה שמדובר בהסתבכותו הראשונה בפלילים ואת העובדה שהנאשם היה נתון במעצר תקופה של כחודש ימים ולאחר מכן במשך 3 חודשים נוספים היה במעצר בית והשית עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות ועונשים נלווים.
...
בהחלטתי בישיבת יום 25.12.14, בה נשמעו טיעונים לעונש, לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, דחיתי את בקשת הסנגור להגשת תסקיר בנוגע לנאשם וכן תסקיר קורבן, מהנימוקים המפורטים בהחלטתי, שם. בטרם אפנה לטיעוני הצדדים ולגזירת הדין אציין, כי לאחר שעיינתי, בלשכתי, בטיעוני המאשימה לעונש, ראיתי שמעבר לאזכורים של העובדה שהנאשם פעל לשיבוש הליכי המשפט, לא נמצא בה טיעון המתייחס לפרמטרים הנבחנים, בנוגע לעבירה זו (הערכים המוגנים, נסיבות העבירה, מדיניות הענישה, קביעת מתחם מאוחד או נפרד וכו').
אחר סקירה זו, אפנה למקרה שלפניי: לאחר ששקלתי את המידה הרבה בה נפגעו הערכים החברתיים המוגנים ואת כל האמור לעיל, לרבות הרקע למעשה ונסיבותיו; האכזריות בה נהג הנאשם; את הנזקים החמורים שנגרמו למתלונן; את הנזק החמור שעלול היה להיגרם ובשים לב למדיניות הענישה, אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן, על נסיבותיו, נע בין 4 ל- 7 שנות מאסר בפועל ועונשים נלווים.
התוצאה: סופו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: בגין העבירות של חבלה חמורה בכוונה מחמירה ונשיאת סכין - מאסר בפועל למשך חמש שנים וחצי שנים.
בשים לב לכך שהמעשה הראשון של שיבוש הליכי משפט (נטילת הטלפון הנייד של המתלונן), נעשה בזירה בה בוצעה העבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תוך כדי ביצועה, ובשים לב לכך ששאר המעשים נעשו בפרק זמן לא ארוך, סמוך לאחר עבירת החבלה, אני מורה כי 4 חודשים מתוך עונש המאסר בן 12 החודשים אשר בס"ק ב' לעיל, ירוצו בחופף לעונש המאסר שנגזר על הנאשם בס"ק א' לעיל והשאר - 8 חודשים, ירוצו במצטבר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

ב"כ המאשימה: הגענו להסדר טיעון, לפיו הנאשם יבקש לחזור בו מכפירתו, כתב האישום יתוקן על פי הנוסח שגובש בין ב"כ הצדדים, הנאשם יודה, יורשע ולעונש יעתרו הצדדים במשותף למאסר על תנאי על עבירות איומים, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והתנגדות למעצר.
<#3#> הכרעת דין אני מתירה לנאשם לחזור בו מכפירתו ומתירה תקונו של כתב האישום.
אני מרשיעה את הנאשם על סמך הודייתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של: איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); העלבת עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין; שימוש בכח או באיומים למנוע מעצר – עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי [מעצר וחיפוש] [נוסח משולב] תשכ"ט-1969.
בעוד השוטר עובד יושב בניידת ומחזיק בידו את דו"ח התנועה אותו מתעתד לרשום לרכב, הגיע למקום הנאשם יחד עם אחרים, פתח את דלת הנהג של הניידת, הכניס את ראשו ופלג גופו העליון פנימה, ואמר לשוטר עובד: "מה הבעיה?". בנסיבות הללו יצאו שני השוטרים מהניידת, ניגשו לנאשם, ביקשו ממנו להיתרחק ואמרו לו כי דו"ח התנועה יגיע לבעל הרכב.
בטיעוניה לעונש הפניתה ב"כ המאשימה לגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם ממנו עולה כי לחובת הנאשם 7 הרשעות קודמות בעבירות אלימות במשפחה, אלימות, החזקת סכין, חבלה במזיד ברכב ואיומים.
...
אני מרשיעה את הנאשם על סמך הודייתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של: איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); העלבת עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין; שימוש בכח או באיומים למנוע מעצר – עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי [מעצר וחיפוש] [נוסח משולב] תשכ"ט-1969.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו