הכרעת דין: הרשעת נאשם בסחר בסמים, סיוע לסחר וקשירת קשר

כתב האישום המתוקן: הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני האישומים המפורטים בכתב האישום, בעבירות של: אישום מס' 1 - סיוע למסחר, הספקה סמים מסוכנים – עבירה לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973; קשירת קשר לעשות פשע – עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

דיון והכרעה עונשית: ריבוי עבירות (סעיף 40יג לחוק העונשין): סעיף 40יג (ב) לחוק העונשין קובע, כי משהרשיע בית המשפט את הנאשם במס' עבירות המהוות מס' אירועים, עליו לקבוע מיתחם עונש הולם לכל ארוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל ארוע או עונש כולל לכל האירועים.

...

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין): בהינתן מכלול זה, בשים לב לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיי הנאשם, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלה, נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע, ובכלל זה, העובדה שסייע לביצוע עבירת הסחר והספקת הסם באישום הראשון, והחזיק בסם מסוכן, שלא לצריכה עצמית, באישום השני; בהינתן סוג הסם המסוכן בו סייע לסחור באישום הראשון, משקלו, התחכום שליווה את ביצוע העבירה, אופי המסחר, זמינותו וקלות ביצועו, באמצעות המרשתת, וכן סוג הסם המסוכן ומשקלו באישום השני; בהינתן מכלול הנסיבות והנתונים שאינם קשורים לביצוע העבירות שפורטו לעיל, תוך דגש לכך שמדובר במי שהוא נעדר עבר פלילי, וכן לאור תסקיר שירות המבחן, אבחנתו והמלצותיו; הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר, כולל, על שני האישומים, שימוקם בקצה המדרג העליון, של עונש מאסר, שניתן לרצותו בעבודות שירות, כעונש מוחשי מרתיע וממשי.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בחברה קדישא ברח' גושן 76 קריית מוצקין.

יצוין, כי במסגרת הכרעת הדין זוכה נאשם 4 משורה של עבירות נוספות שיוחסו לו (מנהל באירגון פשיעה, סיוע לרצח, ועבירות של סחר בסמים), כפי שפורט באישומים 1, 4, 7 ו-11, זאת משהגענו למסקנה שאשמתו לא הוכחה די הצורך, או שנותר ספק באשמתו.

אשר להרשעות הקודמות של נאשם 4 : נאשם 4 הורשע בארה"ב בשנת 2012 בבצוע עבירות של סחר בסמים וקשירת קשר שבגינם נדון למאסר של 97 חודשים ולקנס כספי.

...

במקרה שלנו, על רקע הפסיקה שצורפה על ידי המאשימה ולאור נסיבות ביצוע העבירה כפי שפורט לעיל, אנו קובעים כי מתחם העונש ההולם נע בן 30 חודשי מאסר ל- 5 שנות מאסר.

סופו של דבר אנו גוזרים על נאשם 4 את העונשים הבאים: מאסר בפועל של 41 חודשים ו-17 ימים בניכוי התקופה שבה שהה נאשם במעצר בתיק זה (1262 ימים).

התוצאה היא שהנאשם סיים את ריצוי עונשו.

גזירת דינו של נאשם 10 שמעון סבח 5.1 כללי נאשם 10 הורשע במסגרת הכרעת הדין כדלקמן: באישום 3 בעבירות של ניסיון רצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין; קשירת קשר לבצע פשע לפי סעיף 449(א) לחוק העונשין; חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329א(1)+(3) (שלוש עבירות) לחוק העונשין ; וחבלה של ממש לפי ס' 380 לחוק; הכל במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 3 לחוק המאבק ה. באישום 4 בעבירות של סיוע לרצח במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 300(א)(2) + 31 לחוק העונשין (3 עבירות); סיוע לחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א) +31 לחוק העונשין; סיוע לגרם חבלה חמורה לפי סעיף 333 +31 לחוק העונשין; סיוע לפציעה שלא כדין לפי סעיף 334 +31 לחוק העונשין; וסיוע גרם חבלה של ממש לפי סעיף 380+31 לחוק; והכל במסגרת ארגון פשיעה לפי לסעיף 3 לחוק המאבק 5.2 ראיות לעונש מטעם המאשימה א. גיליון הרשעות קודמות הכולל 12 רישומים קודמים שראשיתם בשנת 1984 בגין ביצוע עבירות רכוש למיניהן, עבירות סמים ועבירות אלימות.

גזירת דינו של נאשם 17 – יעקב בן שטרית 10.1 כללי הנאשם 17 הורשע במסגרת הכרעת הדין כדלקמן: באישום 11 בעבירות של יצוא, יבוא, מסחר והספקה במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצרוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה באישום 12 בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין בצרוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

...

בדומה, יש לדחות את בקשת הסנגור הנסמכת על סעיף 11 לחוק העונשין, לנכות את התקופה שבה שהה הנאשם במעצר בבלגיה בגין מעורבותו בעבירות שבוצעו שם. סעיף 11 לחוק העונשין קובע: "נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה". את הדגש בענייננו יש לשים על התיבה "בשל אותה עבירה". אין חולק כי הנאשם היה עצור בבלגיה בגין עבירה שעניינה סם מסוכן מסוג חשיש (שאין בינה לבין אישום 11) וכן בגין עבירה של "חברות בארגון פשיעה" (עבירה שקיימת על פי החוק בבלגיה).

10.7 לסיכום עונשו של נאשם 17 לאור כל האמור לעיל ולעונשים שיש לגזור על הנאשם בהתאם למתחמי הענישה שנקבעו ומיקומו בתוכם, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, אנו גוזרים על נאשם 17, יעקב בן שטרית, מאסר בפועל למשך 10 שנים.

סוף דבר לסיום, אנו מבקשים להביע את תנחומינו לבני משפחות הקורבנות.

רקע נאשם 1 יוסף מזרחי (להלן: "הנאשם") הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בהכרעת דין מפורטת מיום 27.11.22 בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 בצרוף סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה"), עבירת קשירת קשר לסחר בנשק, לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") בצרוף סעיף 144(ב2) לחוק, שתי עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א) לחוק, בצרוף סעיף 13 וסעיף 19א לפקודה, עבירת סחר בנשק, לפי סעיף 144(ב2) לחוק ועבירת נשיאת נשק ותחמושת, לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק.

הענישה הנוהגת ביחס לעבירות הסמים בגינן הורשע הנאשם, משתנה ממקרה למקרה והיא תלויה בסוג הסם, בכמות שנמכרה, בגובה התמורה שהתקבלה בעדו, מחלקו של הנאשם במסכת העבריינית הכוללת, בהישנות המקרים ובנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן: בע"פ 1965/20 כרים בדוואי נ' מדינת ישראל (11.6.20), נדון עניינו של מי שהורשע על פי הודאתו, בעבירת סיוע לסחר בסם מסוכן ובעבירת סחר בסם מסוכן, בשל שתי עיסקאות למכירת סמים לסוכן משטרתי, האחת סיוע למכירת 39.62 גר' קוקאין תמורת 15,200 ₪, והשנייה מכירת 29.98 גר' קוקאין תמורת 11,400 ₪.

...

רבות נאמר על חומרתן של עבירות הסמים, בהן נדחות הנסיבות האישיות מפני האינטרס הציבורי, וכי על בית המשפט להילחם בתופעה הקשה של נגע הסמים, ולהרתיע את היחיד והרבים מפני עבירות אלה, כך למשל בע"פ 1987/15 דרורי נ' מדינת ישראל (17.8.15): "על חומרתן של עבירות סחר והפצה של סמים מסוכנים ועל הצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה עמד בית משפט זה לא אחת, תוך הדגשה שבעבירות אלה יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים". כך גם הדברים שנאמרו מפי בית המשפט העליון בע"פ 4522/18 מדינת ישראל נגד אסאבן (1.11.18) בהתייחסו לעבירות סחר בסמים לחומרתן ולנזקיהן, יפים לעניינינו: "בית משפט זה עמד פעמים רבות על חומרתן של עבירות הסמים, ובפרט עבירת הסחר בסמים. חומרה זו נובעת, בין היתר, מנזקיהם הקשים של הסמים – במיוחד כך לגבי סמים המוגדרים 'קשים' – הן למשתמשים, הן לסביבתם (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ [פורסם בנבו] (15.2.2016) (להלן: עניין שץ); ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ' גומז-קרדוסו, פ"ד נא(3) 769 (1997)). לפיכך נפסק לא אחת כי עבירות אלו מחייבות מענה החלטי על דרך של ענישה מחמירה ומרתיעה (ראו ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 (8.3.2017); ע"פ 5953/13 מדינת ישראל נ' דוידי, [פורסם בנבו] פסקה 17 (6.7.2014) (להלן: עניין דוידי)). כבר צוין כי הענישה בעבירות סמים מאופיינת בשונות רבה, נוכח "האינדיבידואליות בענישה והייחודיות של המקרים השונים" (ע"פ 3931/13 באום נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 13 (10.6.2014) (להלן: עניין באום)) במסגרת זו יש ליחס משקל גם לסוג הסם ולכמותו".

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, את נסיבות ביצוען, את חלקו של הנאשם בעבירות, וכן נתתי דעתי למדיניות הענישה הנהוגה, ולמגמת ההחמרה הנוספת מהעת האחרונה בפסקי הדין של בית המשפט העליון, כאמור, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם, נע בין 4 לבין 8 שנות מאסר בפועל.

 בהתחשב בכל השיקולים המנויים לעיל, לחומרה ולקולה, הנני גוזרת על הנאשם עונש ברף הבינוני כדלקמן: א.   5.5 שנות מאסר מיום מעצרו.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן כא/1, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, אולם בסמוך ועובר ליום 30.03.22, קשר הנאשם קשר לעשות פשע, יחד עם אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחר"), בכך שקשרו קשר לסחור בסמים מסוכנים (להלן: "הקשר").

מכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן: · גיליון רישום פלילי של הנאשם (ת/1) – לחובת הנאשם, הרשעה קודמת בעבירת סיוע לסחר בסמים, בגינה, נגזרו על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל; מאסר מותנה; התחייבות להמנע מעבירה; פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה; · גיליון רישום תעבורתי של הנאשם (ת/2) – לחובת הנאשם, הרשעות תעבורה רבות, בעבירות כגון קפוח זכות; נהיגה בחוסר זהירות; נהיגה ללא חגורת בטיחות; אי ציות לתמרורים; נסיעה במהירות מופרזת, לרבות מעל 40 קמ"ש מהמהירות המותרת; נהיגה ללא רשיון רכב; ועוד.

דיון והכרעה העבירה שעבר הנאשם חמורות.

...