הכרעת דין: החזקת חומר תועבה פדופילי באתרי אינטרנט

לפי הכרעת הדין, במשך מספר חודשים לפני יום 8.2.11, החזיק המשיב בביתו, במחשב נייח ובכרטיס הזכרון של הטלפון הנייד 7 קבצים של סרטונים בעלי תוכן פדופילי וכ-700 תמונות המכילות חומר פדופילי.

שהייה עם קטינים בני מישפחה, תיעשה בנוכחות בגיר נוסף; איסור החזקת כל חומר שנועד לעוררות מינית, ובכלל זה איסור שימוש או החזקת מחשב, פלאפון חכם או כל מדיה אינטרנטית בה קיימת גישה לאתרים פורנוגראפיים.

המשיב הורשע אמנם בבצוע עבירה של החזקת חומר תועבה, שהיא עבירת מין קלה, יחסית, אולם נסיבות ביצוע העבירה כללו החזקה של 7 קבצים של סרטונים בעלי תוכן פדופילי וכ-700 תמונות המכילות חומר פדופילי.

...

עוד הוסיף, כי גם התקופה המבוקשת אינה סבירה, ובפרט הואיל ובית המשפט לא נעתר בבקשה הראשונה להורות על צו פיקוח למשך 30 חודשים כבקשתה דאז של המבקשת.

כן אני קובעת סמכותו של קצין הפיקוח, כמבוקש בבקשת המדינה, לפי סעיף 18(א) לחוק ההגנה על הציבור.

חוות הדעת קבעה כי רמת המסוכנות המינית לבצוע עבירות מין כלפי קטינים מחוץ לאינטרנט היא נמוכה, אך ביחס לעבירות של החזקה והפצת חומר תועבה בהן הורשע הנאשם, רמת הסיכון הוערכה כבינונית.

דיון והכרעה הנאשם החזיק במחשבו והפיץ לאחרים כמות עצומה של 16,000 קבצי וידאו ותמונות בעלי תוכן פדופילי-סדיסטי מובהק ובוטה.

אותו מערער הורשע בבית משפט השלום בעבירות של פירסום חומר תועבה והחזקת חומר תועבה, בגין החזקת חומרים פדופיליים רבים (מעל 4,000 תמונות) במחשבו ושתוף בקבצים בהם תמונות של קטינים וקטינות, בעירום מלא או חלקי, בעלות תוכן פדופילי.

לא ראיתי מקום משמעותי להבחנה שערכה ההגנה בין "אנשים" ל-"משתמשים". אמנם במסגרת הסדר הטיעון הוסכם, ועל בסיס זה הורשע הנאשם, כי הנאשם לא יצר קשר עם "אנשים" אלא עם "משתמשים" לא ידועים, אך בכל זאת מדובר בלא פחות מ-361 משתמשים שונים עימם הוחלפו קבצים, והגם שייתכן כי מספר האנשים האמתיים שיצרו קשר עם הנאשם מצומצם יותר – אין בכך כדי להפחית משמעותית מהקף ההפצה של חומרי התועבה, ואין בכך כדי להוביל לקביעת ההגנה כי יתכן שמדובר באנשים בודדים בלבד, שכן ההגנה לא הוכיחה קיומה של "תופעה" (ראו סעיף 12 לטיעוניה בכתב) במסגרתה באתרי שימוש קבצים נוהגים אנשים להשתמש במספר רב של "יוזרים". בבואי לקבוע את מיתחם העונש ההולם את מעשיי הנאשם, אתן דעתי לעיקרון היסוד לפיו על העונש להלום את המעשה, לערכים החברתיים החשובים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם והם: כבוד הילדים ופרטיותם, וכן שלומם הפיסי והנפשי, לרמת הענישה (שבמקרה זה להשקפתי טרם נתגבשה) ולנסיבות הקשורות לבצוע העבירה – הקף התכנים הפדופילים שנמצאו במחשבו של הנאשם, האופן בו אוחסנו, התוכן הנורא שהתגלה בהם והאקטיביות שגילה הנאשם בהפצתם ובשיח שניהל עם משתמשים אחרים.

...

בהתחשב בכל האמור אני קובע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 8 חודשים ל-18 חודשי מאסר בפועל וזאת כעונש עיקרי.

כל אלה הביאוני למסקנה כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם שקבעתי.

לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים ונתתי דעתי לכלל השיקולים לחומרה ולקולה החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 9 חודשים.

ביום 16.7.04 הרשיע בית המשפט המחוזי את המשיב, על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, לפי סעיף 203א(א) לחוק; בסרסרות לזנות, לפי סעיף 199 לחוק; בעבירות עושק, לפי סעיף 431 לחוק; בניסיון לסחר בבני אדם, לפי סעיפים 203א(א) ו-25 לחוק; וכן בעבירה של החזקת פירסום תועבה ובו דמותו של קטין, לפי סעיף 214(ב3) לחוק.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי בדצמבר 2000 הקים המשיב אתר אינטרנט המפרסם פרטי נשים להזמנה לקיום יחסי מין עבור אתנן.

על-פי עובדות האישום הרביעי, נתפס אצל המשיב עם מעצרו, ביום 11.5.03, חומר תועבה הכולל, בין היתר, אלפי תמונות של קטינים בהם מבוצעים מעשי תועבה, אותן הוריד המשיב מרשת האנטרנט.

לאחר שניתנה הכרעת הדין הורה בית המשפט המחוזי על הכנת תסקיר מטעם שירות המבחן בעיניינו של המשיב, ולאחר שהוגש התסקיר נשמעו טיעוני הצדדים לעונש.

לבסוף, ציינה באת-כוח המדינה את הכמות העצומה של תמונות פדופיליות אשר נתפסו בחזקת המשיב.

...

בנסיבות אלה, מצא בית המשפט קמא כי יש לתת משקל ראוי לשיקומו של המשיב.

בתום הדיון החלטנו כי באי-כוח הצדדים יגישו תצהירים ובהם יפרטו את העובדות שהיו ברקע הסדר הטיעון ואת אופן מעורבותו של בית המשפט קמא בעריכתו.

לאחר שעיינו בערעור ושמענו את טענות הצדדים החלטנו, אם כי לא בלב קל, לדחותו.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בית משפט השלום תל אביב - יפו תפ 5174/06 מדינת ישראל מיל ולדימיר הכרעת דין

בגין אלו יוחסה לנאשם עבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, על פי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) הקובע כלהלן: "המחזיק ברשותו פירסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו-מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, "מחזיק"-למעט המחזיק באקראי ובתום לב." כתב האישום הוגש בהסכמת פרקליטת מחוז ת"א, כדרישת סעיף 214 (ב3) לחוק. יש להוסיף כי מטיעוני המאשימה מתברר כי התיק בעניינו של הנאשם נפתח נוכח פניה של ה-F.B.I האמריקאי, למשטרת ישראל, באמצעות האינטרפול וזאת בעקבות מבצע של ה-F.B.I, שמטרתו היתה לפגוע בפדופיליה האינטרנטית ובמהלך אותה חקירה נתגלה כי מספר גולשים ובהם הנאשם, נכנסו לאתרים פדופיליים וזוהו והחיפוש שנערך בדירתו של הנאשם ובמחשבו הוא שהביא לגילוי כמויות אלו של התכנים הפדופיליים, שהחזיק ברשותו.

אין לומר על כן כי החזקת כמות כה גדולה של תכנים פדופיליים אינה מהווה פתח נוסף להמשך הפצתו של חומר תועבה זה ברבים ויש לחזור ולציין את היקף הפגיעה בקטינים הנובע מכך, ואין מדובר בחשש בעלמא כלל ועיקר.

...

ראוי לקבוע אפוא כי אל מול הזכויות המוגנות, נשוא חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עומדים אותם אינטרסים וזכויות מוגנות של קטינים, לאמור, מניעת הפגיעה בגופם ופרטיותם של קטינים ועל מנת שאינטרסים קריטיים אלו יהיו מוגנים ככל האפשר וככל הניתן, באה אותה הגבלה ספציפית נשוא סעיף 214(ב3) לחוק האמורה לסייג את הזכויות המוגנות של הנאשם, בתנאים שנקבעו בסעיף, ושבהם מוחזק חומר פדופילי, שלא על דרך האקראי ושלא בתום לב. ראוי לציין עוד כי אין מדובר בסעיף חוק ייחודי, על פיו מופלל הצרכן או הלקוח, ומצויים חוקים נוספים בספר החוקים העוסקים בצרכנים, שהם נקודת הקצה של המהלך הפלילי וזאת על מנת להילחם בתופעה פסולה שרבה פגיעתה בציבור בכלל, לא כל שכן כשמדובר בקטינים חסרי ישע, ובאלו יש למנות בין השאר הוראת סעיף 226, 134 (ג) ו-144(ב) לחוק העונשין.

בסיכומם של דברים יש לקבוע אפוא כי האיסור הנוגע להחזקת פירסומי תועבה ובהם דמויות של קטינים על ידי אותם צרכנים, כדוגמת הנאשם, יש בו כדי לשרת תכלית ראויה, לאמור, הגנה על קטינים המנוצלים על ידי אחרים לתעשיית זנות ותועבה, הגנה על פרטיותם של קטינים אלו והגנה עתידית על קטינים אלה.

על כן ולאור האמור לעיל, נדחית הטענה כי סעיף 214(ב3) עומד בסתירה לפסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד אדם וחירותו, ואני מורה אפוא על הרשעת הנאשם בעבירה על פי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ניסיון להטרדה מינית של קטינה שטרם מלאו לה 15 שנים לפי סעיף 5(א) רישא בנסיבות סעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, ביחד עם סעיף 25 לחוק וכן בהחזקת חומר תועבה בדמותו של קטין עבירה לפי סעיף 214(ב3) לחוק.

העבירות נעברו בפלטפורמת שיחות של אתר האנטרנט וואלה "טוטאל צ'אט" (להלן: "הצ'אט").

באשר למיתחם הענישה הנוגע להחזקת דברי תועבה, הדגיש את הגיל הצעיר מאוד של הקטינים שהופיעו בתכנים הפדופיליים אשר הנאשם הורשע בהחזקתם, והפנה לפסיקה ממנה עולה כי מיתחם העונש ההולם בעבירות אלה נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר.

דיון והכרעה על פי מבחני הפסיקה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)) בנסיבותיו של התיק יש לקבוע שני מיתחמי עונש הולמים לעבירות בהן הורשע הנאשם, שכן כל אחד מהאישומים מהוה ארוע נפרד.

...

לאור האמור, ובעיקר נוכח הסטיות המיניות הסאדו מזוכיסטית וכן הפדופילית בה אובחן, ואשר חרף הטיפול הממושך שעבר מתקשה להכיר בקיומה של זו האחרונה, העובדה שהנאשם עדיין מתקשה בנטילת אחריות ממשית לביצוע העבירה ולשתף בתכנים רלוונטיים, ממזער מחומרת מעשיו, בשל עיוותי חשיבה והיותו של הנאשם חסר מודעות למצבי סיכון עבורו, ונוכח המפורט בהערכת המסוכנות בעניינו ומידת המסוכנות להישנות עבירות מין, לא מצאנו כי קיימות בעניינו של הנאשם אינדיקציות לשינוי עמוק וארוך טווח המצביעות על שיקום או סיכוי ממשי לשיקום.

חרף המוטיבציה הרבה וההתגייסות הראויה להערכה לטיפול, עדיין קיים חשש ממשי להישנות עבירות כלפי קטינות, ועל כן לא מצאנו לנכון לחרוג ממתחם העונש ההולם בעניינו.

בסופו של יום מצאנו לגזור את עונשו של הנאשם במתן עונש כולל לשני האירועים נושא כתב האישום, זאת תוך מיקום העונש בחלק התחתון של שני מתחמי הענישה שקבענו ושקלולם כדלקמן: מאסר בפועל למשך 12 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 09.11.20 עד 20.01.21.