הכרעת דין: החזקת וסחר בסמים, עבירות קודמות

דיון והכרעה מקובלת עלי עמדת הצדדים לפיה ניתן (אף אם הדבר לא מובן מאליו) לראות בכל העבירות שעבר הנאשם בשני התיקים ככאלו המגבשות "ארוע" פלילי אחד, וכפועל יוצא יש לקבוע בעיניינו של הנאשם מיתחם עונש הולם אחד.

בנוסף, דובר בנאשם שנעדר כל עבר פלילי והתנהל באופן נורמאטיבי במישורי חייו השונים; ת"פ (מחוזי-ירושלים) 17384-09-17 מדינת ישראל נ' אבו טיר (פורסם בנבו, 25.10.2021) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר, החזקת סכין, החזקת סם לשימוש עצמי, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח עונש של 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

בנוסף, יש לזכור כי גם בחלוף חודשים ארוכים מאז הוכרע הדין ואשר בהם שולב הנאשם בטיפול, סבר שירות המבחן כי הנאשם עודנו נמצא בתחילת הדרך הטיפולית וכי לו צפויה עוד דרך ארוכה.

לנוכח עברו הפלילי (נדון לאחרונה לשנת מאסר בפועל בשל מספר מקרים של סחר בסמים) והתעבורתי (הכולל 29 רישומים), לנוכח הצורך לתת ביטוי לשיקולי הרתעת היחיד (בשל נסיבות ביצוע העבירות המלמדות על כך שגורמי אכיפת החוק אינם מותירים עליו רושם ממשי ובשל היתרשמות שירות המבחן מכך שעונשים קודמים שהוטלו עליו לא היוו גורם מרתיע ושלו דפוס נגררות אחר חברה שולית) ולנוכח הצורך לתת ביטוי לשיקול הרתעת והרבים במקרה זה (בשל נפוצות התופעה של מרדפים), נכון היה למקם את עונשו של הנאשם במרכז מיתחם העונש ההולם שנקבע.

...

לעניין שיקול הדעת של בית המשפט שלא להיעתר לבקשת דחייה של שירות המבחן לצורך מיצוי הליך שיקומי, בין היתר נוכח מערך השיקולים השונה של בית המשפט לעומת אלו של שירות המבחן ראו : ע"פ 5936/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.1.2015), פסקה 9; ע"פ 1170/15 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.1.2016), פסקה 18.

בעניין זה ראו למשל רע"פ 5655/13 עמרם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.11.2014), פסקה 4: "על כל אלה יש להוסיף כי בפני המבקש לא ניצבות שתי דרכים בלבד – דרך השיקום והחזרה לחיים נורמטיביים ודרך המאסר והפשע. דרך נוספת, שהיא דרך המלך בנסיבות מצערות כגון אלה שלפנינו, היא הדרך של המשך שיקומו תוך ריצוי מאסרו, באמצעות התוכניות הטיפוליות השונות המוצעות בבית הסוהר. מתסקיר שירות המבחן עולה כי המבקש החל להבין את הפסול שבמעשיו ומבקש לתקן את דרכיו, ויש לקוות כי דרך שלישית זו – היא הדרך הישרה שיבור לו המבקש. בכל מקרה, על המבקש להבין שלמעשים פליליים יש השלכות, ושהעונש שנגזר עליו מידתי והולם";  וכן רע"פ 8594/04 בן שבת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.01.2005), פסקה 5: "הגמילה מסמים מחוץ לכתלי הכלא היא פריבילגיה מיוחדת העומדת לנאשם בנסיבות יוצאות דופן, שאינן מתקיימות כאן. במקרה זה, חומרת המעשים והמסוכנות העולה מהם ומן העבר הפלילי הקודם מצדיקים את ישיבתו של המבקש בכלא וריצוי עונש המאסר שגזר עליו, תוך הגנה על הציבור מפני פגיעתו הרעה. אם יבקש באופן אמיתי להיגמל מהתמכרותו, יש להניח שייפתחו בפניו שערי הגמילה גם בין כתלי הכלא". לסיכום שאלת החריגה ממתחם העונש ההולם אומר זאת.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר הקשורים בתיקים שבכותרת בלבד.

...

נאשם זה גם הורשע בבצוע העבירה של גידול, יצור והכנת סמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, החזקת כלים להכנת סם מסוכן וקשירת קשר לבצוע פשע (העבירות מיום 17.6.20, וגז"ד מיום 20.10.20).

לאחר הרשעתו בבימ"ש קמא, ביקש לצרף את התיק הנוסף על מנת לצאת לדרך חדשה, אולם העונש שהוטל עליו חריג ויסכל את רצונו לעלות על דרך הישר; המערער שאדי נעדר הרשעות קודמות למעט שני התיקים שנידונו בבימ"ש קמא; הוא עשה שינוי מהותי בחייו, התחתן ופתח עסק ושליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח, במיוחד נוכח חלקו בבצוע העבירה ביחס לשאר המעורבים, תימנע את המשך שקומו.

באשר לטענת השהוי ב"כ המשיבה הדגישה, כי הכרעת הדין ניתנה כעבור שלוש שנים ממועד ביצוע העבירה, התיק היתנהל בקצב משביע רצון במיוחד נוכח מורכבותו, מספרם הרב של העדים וגם הנאשמים.

...

א' אלון, שופטת התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאנו מחליטים פה אחד לקבל חלקית את ערעורם של מוחמד ושל שאדי בע"פ 32661-08-21, כדלקמן:   אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל של מוחמד על 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס. אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל של שאדי על 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס.   שאר רכיבי הענישה וההוראות בגזר הדין ביחס למערערים יעמדו על כנם ללא שינוי.

  באשר לע"פ 33066-08-21 אנו מקבלים את ערעורו של המאם, ומעמידים את עונש המאסר בפועל שעליו לרצות על 9 חודשים, אותם ירצה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות שירות.

  אנו מורים להמאם להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות, יחידת ברקאי, סמוך לבית הסוהר מגידו ביום 9.5.2022 שעה 08:00 בבוקר, לקליטה והצבה.

על פי הכרעת הדין, ביום 22.4.18, היה הנאשם עצור במשמורת שב"ס. בעודו בתא מעצר שבו עצורים נוספים, החזיק הנאשם בכיס מכנסיו סכין מאולתרת באורך 3.5 ס"מ (להלן: "הסכין").

עניינן של אלה בעבירות סחר סם, החזקת סם, קשירת קשר לפשע, ניסיון שבוש מהלכי משפט, הפרעות לשוטר, איומים, ניסיון תקיפה והיעדר מן השרות.

עוד ציינה את גילו הצעיר יחסית של הנאשם; שקומו העצמי; היות העבירות מושא הרשעותיו הקודמות ישנות, בהנתן כי בוצעו בשנים 2013 ועד 2017 (- כך צוין בשגגה, שכן עבירות בוצעו גם בשנת 2018); העידר ביצוע עבירות נוספות וחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה.

...

בעפ"ג (מחוזי מרכז) 38348-03-21 סחאר נ' מדינת ישראל (מיום 9.5.21) נדחה ערעורו של נאשם, אשר נדון ל- 10 חודשי מאסר בפועל, בגין החזקת להב של סכין "יפני", בתוככי הכלא.

לפיכך אני קובע כי מתחם העונש במקרה דנן, נע בין 4 ל- 12 חודשי מאסר.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 7 חודשים, לריצוי מאחורי סורג ובריח.

ואלו עובדות הכרעת הדין: על פי האישום השני, פעמים ספורות במועדים לא ידועים בשנים האחרונות, מכר הנאשם לאדם אחר כמויות קטנות של הירואין בעבור 100 ש"ח למנת סם. על פי האישום השלישי, ביום 18.10.21 בסמוך לשעה 22:50 החזיק הנאשם 59 גרם הרואין בתוך שקית פיתות.

ר' למשל ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל: "נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להישתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה. 'עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי – קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים". ר' גם ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל: "הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד". בקביעת מיתחם העונש, יש לבטא את סוג הסם אותו החזיק הנאשם וכמותו – ומדובר בכמות נכבדה – 59 גרם, של הרואין, המהוה סם קשה אשר פגיעתו בצרכנים רעה וחמורה, ועל כן יש להשית בגין החזקתו והסחר בו עונשים מכבידים ומרתיעים.

...