הכרעת דין בעבירת העסקת שב"ח - הרשעה אחת וזיכוי משתיים

דיון והכרעה קביעת מיתחם העונש ההולם כאמור בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, קביעת מיתחם העונש ההולם תיעשה בהתאם לעיקרון ההלימה (הוא העקרון המנחה בענישה), תוך היתחשבות בנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצועה, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת.

אשר למדיניות הענישה הנוהגת, בהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון, נודעת לעבירת הסעת שוהים בלתי חוקים (בדומה לעבירות ההעסקה וההלנה), חומרה יתרה בהשוואה לעבירת הכניסה שלא כדין.

ואכן, סקירת הפסיקה הנוהגת, מעלה כי במקרים בהם דובר בנאשמים שהורשעו בעבירה אחת של הסעת שוהה בלתי חוקי, בדרך כלל, המיתחם נע על פני מינעד רחב, החל ממאסר מותנה ועד לעונשי מאסר בפועל, בין אם לריצוי מאחורי סורג ובריח ובין אם לריצוי בעבודות שירות.

במסגרת זו נתתי דעתי לכך שמדובר בנאשם צעיר יליד שנת 1996, אשר בעת ביצוע העבירה היה בן 23 בלבד, ואין חולק כי הוא משתייך לקבוצת "הבגירים צעירים". ברי, כי יש לבחון כל מקרה לגופו ו"בגיר צעיר" איננו ביטוי קסם, ואין זה אומר כי נאשם המשתייך לקבוצת הגיל האמורה צריך לזכות באופן אוטומאטי להקלה בעונשו.

הינה כי כן, ובאיזון הראוי בין מכלול האינטרסים ושיקולי הענישה, ומבלי להיתעלם מחומרת מעשיו של הנאשם ועברו הפלילי, מצד אחד; ונסיבותיו האישיות של הנאשם ולהמלצותיו של שירות המבחן וליתר הנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה, מצד שני –מצאתי כי ניתן בזו הפעם להשית על הנאשם ענישה המצויה ברף התחתון של המיתחם אשר נקבע על־ידי (מה גם, שאף המאשימה סברה כי יש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המיתחם).

...

ברי, כי אין בדברים אלו כדי לשנות מהמסקנה כי על הנאשם היה מוטל הנטל לוודא את הדברים לאשורם בכוחות עצמו ולא להיתלות בדבריו של האחראי על הנוסעים.

לאור כל האמור, ונוכח התרשמות שירות המבחן כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ובעל שאיפות לנהל אורח חיים נורמטיבי גם בעתיד, המליץ השירות להטיל על הנאשם ענישה שיקומית חינוכית (כפי שפורטה בראשית הדברים), אשר יהיה בה גם כדי להרתיע את הנאשם מלשוב ולהסתבך בפלילים.

לאור כל המקובץ לעיל, גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: צו של"צ בהיקף של 120 שעות.

בפנינו ערעור על הכרעת הדין של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט א' קפלן) מיום 14.11.21 ב-ת"פ 27495-09-19, לפיה הורשע המערער, יליד 1979, בעבירות הבאות: 1) הסעת תושב זר השוהה שלא כדין – לפי סעיף 12א(ג)(1) של חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

באשר למקרה הקונקרטי זקף בית משפט קמא לזכות המערער את העובדה שהודה והביע חרטה, וכן את העובדה שזו הרשעתו הראשונה.

נכתב, שם, בפיסקה 11: "...סבורני כי לא ניתן לסיים את ההליך בעיניינו של המבקש ללא הרשעה. זאת, לנוכח חומרת העבירה שעניינה הסעת שוהה שלא כדין, חומרה שעליה עמד, לא אחת, בית משפט זה בפסיקתו (ראו, למשל, ע"פ 6545/16 אסקאפי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 (21.2.2017))". עוד ובנוסף היתייחס בית-המשפט העליון בעיניין חסן גם לתנאי השני הנידרש לצורך המנעות מהרשעה, דהיינו, שההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ונקבע, שגם תנאי זה אינו מיתקיים באותו מקרה: "...אשר לתנאי האחר, ספק בעיניי אם הוא מיתקיים בעיניינו של המבקש. גם אם הרשעתו בדין של המבקש עשויה להגביל את התפתחותו המקצועית בתחום הוראת הנהיגה, ולמנוע ממנו קבלה למישרה של עובד סוצאלי, אין בכך, לטעמי, משום פגיעה חמורה בתעסוקתו העתידית של המבקש. כפי שהובהר, לא תשלל מהמבקש יכולתו להמשיך לעבוד בתחום הוראת הנהיגה, בהתאם לאמור ברישיונו, כמו גם בתחום השיפוצים. לפיכך, נראה בעיניי, כי הותרת הרשעתו של המבקש על כנה, לא תיגרום לו נזק קשה ומשמעותי המצדיק המנעות מהרשעתו בדין... ". לעניין חומרת העבירה של הסעת שב"חים היתייחס בית-המשפט העליון גם ב-ע"פ 6545/16 בהאא אסקאפי נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (21.2.17): ".... "חוק הכניסה לישראל קובע מדרג חומרה שלפיו העבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים (כמו גם העסקתם והלנתם) הנה חמורה מעבירת השהייה הבלתי חוקית כשלעצמה, ובפסיקה הושם דגש על החומרה והאשם הדבק בתושבי ישראל המסיעים שוהים בלתי חוקיים למען בצע כסף, ועל ידי כך יוצרים אף סיכון בטחוני... ". בעניינינו, לא זו בלבד שהמערער ביצע עבירה של הסעת שב"ח, לפי סעיף 12א(ג) (1) של חוק הכניסה לישראל, (שעונשה המירבי עד שנתיים מאסר) אלא בנוסף לכך גם העסיק את השב"ח ביום 24.11.18 בחנות שהייתה בהקמה, והדבר מהוה עבירה נוספת לפי סעיף 12ב2(א) של חוק הכניסה לישראל.

...

לסיכום הדברים: לא שוכנענו כי נפל פגם במסקנה אליה הגיע בית משפט קמא.

בנוסף, גם לא שוכנענו שתיגרם עקב ההרשעה פגיעה חמורה בשיקומו של המערער, הואיל ולמרות מכתב הפיטורים, לא תהא מניעה מהעסקתו בתחום האלקטרוניקה והחשמל אצל מעסיקים אחרים שבאפשרותם להעסיק עובד גם אם לחובתו הרשעה קודמת.

התוצאה מכל האמור לעיל היא שאנו דוחים את הערעור.

מאידך, מציין נקודות לזכותו, כך שהנו נעדר עבר פלילי ושהודה במיוחס לו בכתב האישום המקורי וחסך זמן שפוטי יקר.

דיון והכרעה הערכים המוגנים ונסיבות ביצוע העבירה – חוק הכניסה לישראל מגן על ערכים חשובים ומהותיים לחיי האזרחים, עניינם שלום הציבור וביטחונו, שכן אי ציות להוראות החוק יכול שיביאו למימוש סיכון פוטנציאלי של הוצאה לפועל ובצוע מעשי טירור ופיגועים וייתכן שאותו אחד, גם מבלי שהתכוון לכך, יסייע לפוגעים בעקיפין.

בעפ"ג 34361-11-17 מור מרדכי ליאני נ' מדינת ישראל (11.2.18) - המערער הורשע בהעסקת שני שוהים בלתי חוקיים, באולם אירועים שאותו ניהל באותה תקופה בהיות הבעלים בחו"ל. הנאשם נידון ל-3 חודשי מאסר על תנאי; 140 שעות של"צ; והתחייבות בסך 2,000 ₪.

רע"פ 323/17 אמג'ד יאסין נ' מדינת ישראל (11.1.17) – נאשם שהורשע בשני כתבי אישום בגין עבירות של הסעת שב"ח בשכר (פעם שני שוהים שהיו מוסתרים מהעין ובפעם השנייה שלושה שוהים).

...

מכל האמור, אני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה במדרג הבינוני נמוך.

בשקלול כל הנסיבות שפורטו לעיל, העובדה שהנאשם תר אחר שוהים זרים במטרה להעסיקם ואף הסיע אותם ממקומם ואפילו מדובר באזור המצוי בתחומי ישראל, מאידך שזמן העסקתם היה קצר, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 6 חודשי מאסר.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר, שאותם יוכל לרצות באופן של עבודות שירות, על פי המלצת הממונה.

...

...