הכרעת בורר במחלוקת כספית בין מועצה קבלנית

בית משפט השלום בעכו ת"א 68499-03-18 ג. א. מהנדסי הצפון בע"מ נ' מועצה מקומית מג'ד אל-כרום ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופט ג'מיל נאסר, שופט בכיר תובעת ג. א. מהנדסי הצפון בע"מ חברות 511141608 נתבעים .1 מועצה מקומית מג'ד אל-כרום .2 מועצה מקומית דיר אל-אסד .3 מועצה מקומית בענה .4 מדינת ישראל .5 מי הגליל - תאגיד המים והביוב האיזורי בע"מ 6. החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי (התביעה נגדה נמחקה) החלטה

זאת ועוד, עיכוב הליכים לצורך העברת חלק מהמחלוקת בפני בורר כדרישת המדינה, בשלב דיוני זה, יש בו כדי לגרום לפיצול הדיון תוך פגיעה מובהקת בנוחות, יעילות הדיון, וחשש מפני הכרעות סותרות, שכן משמעו שסוגיית קביעת חליפיו של המזמין תוכרע ע"י ביהמ"ש, תוך מחיקת שמה של המדינה מכתב התביעה, וכי יתר העניינים יתנהלו בפני הבורר.

במקרה דנן, המחלוקת הכספית שהתגלעה בנוגע לזכאות התובעת לתשלום דמי הפקדון שנוכו מהחשבונות שאושרו לה, אינה בין התובעת לבין עריית אלשאג'ור (שפורקה ואינה קיימת עוד), אלא בינה לבין מי מהנתבעות אשר אין חולק כי אינן צד פורמלי להסכם הבוררות הנ"ל. המדינה אינה מצביעה על מקור משפטי מכוחו ניתן לקבוע כי מי מהנתבעות בא בנעלי המזמינה המקורית בכל הקשור לנטילת התחייבות חוזית לבירור חילוקי דיעות בכל הקשור לעבודות הבצוע שבמסגרת החוזה, בפני ראש המילת"ב ו/או בפני בורר.

לאמור לעיל יש להוסיף ולציין כי לפי סעיף 2.77 (5) להסכם הבוררות, רק במקרה שהקבלן או המזמינה לא משלימים עם החלטת המילת"ב, הם יהיו רשאים, ועפ"י דרישת אחד מהם יהיו חייבים, להעביר את חילוקי הדיעות להכרעתו של בורר דן יחיד.

...

די באמור לעיל, כדי להוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך לבחון האם עלה בידי המבקשת להוכיח כי מתקיימים כל התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 5(א) לחוק הבוררות, וכי לא מתקיים טעם מיוחד המצדיק לדחות את הבקשה (חרף התקיימות אותם תנאים).

סוף דבר אני מורה על דחיית הבקשה לעיכוב הליכים.

המדינה תשלם לתובעת הוצאות הליך זה בסך 2,500 ₪ תוך 30 יום תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. במכלול הנסיבות, אני נעתר לבקשה החלופית של המדינה לתקן את כתב הגנתה.

במסגרת הדיון בבית משפט המחוזי הוסכם על מחיקת התביעה, העברת הסיכסוך הכספי להכרעת בורר (כבוד השופט בדימוס בנימין ארבל).

לצד הכלל הזה הוכרו בפסיקה שני חריגים: האחד חריג המירמה והשני חריג הנסיבות המיוחדות (ראה: רע"א 713/05 קרית שדה התעופה בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל ואח' [פורסם בנבו]; רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ, פ"ד מח(1) 450, 455; רע"א 1765/00 י. מושקוביץ חברה קבלנית לבניין (1988) בע"מ נ' תשורה ייזום ובניין בע"מ, פ"ד נה(2) 447, 452).

המועצה מאידך הייתה מוכנה לפנות לבירור המחלוקת הכספית הנוגעת לחשבון מס' 3 בהליך בוררות אולם רק לאחר סיום הפרויקט, כאשר לא הבנתי מדוע לא לעשות כן בזמן אמת.

...

לכן אם תתקבל הטענה שהמועצה הפרה את ההסכם (ובשלב זה יש סיכוי שהטענה תתקבל) על ידי עיכוב תשלומים לכאורה, המסקנה מכך שהפסקת העבודה על ידי חלמי הייתה מוצדקת לכאורה לרבות אי היענות לדרישה לתקן את הליקויים שהיו ידועים אז. באשר למאזן הנוחות, ובשים לב לכך שקבעתי שעילת התביעה היא עילה טובה, הרי במסגרת מקבילית הכוחות בין תנאי הסעד הזמני (עילת תביעה טובה ומנגד מאזן נוחות), אני סבור שהוא נוטה לכיוון חברת חלמי.

התוצאה בשים לב לאמור לעיל, אני סבור שיש להותיר את הצו הארעי שניתן על כנו בכפוף לתנאים כדלקמן: יש להגדיל את סכום ההפקדה עליה הוריתי במקום 20,000 ₪ סכום ההפקדה יהיה 50,000 ₪ ולכן על המבקשת להשלים את סכום ההפקדה בתוך 7 ימים מהיום, אחרת הצו יפקע.

על ערבות זו להיות בתוקף עד גמר הליכי הבוררות בפני הבורר ולכן על חברת חלמי להאריכה ככל שיידרש לצורך כך ולכן היא תפעל להארכתה 30 יום לפני מועד פקיעתה וככל שהליכי הבוררות לא יסתיימו עד אז. מאחר והבקשה התקבלה, אני מחייב את המועצה בהוצאות חברת חלמי בסך של 4,000 ₪.

נקדים אחרית לראשית ונציין כבר כאן, כי בכל הנוגע למחלוקת הראשונה שעניינה ביצוע הדרכה תקופתית בסימולטור, מקובלת עלינו עמדת המשיבה שלפיה דרישת החברה להפנות להדרכה בסימולטור גם עובדים קיימים, מוסמכים ומוכשרים לתפקידם הנה דרישה חדשה אשר לא הייתה נהוגה בנמל עד לכניסת הסימולטור החדש ואשר לא ניתן לראות בה "עניין שכבר סוכם על ידי הצדדים". על כן, ככל שהחברה מעוניינת להחיל את השינוי, שינוי שיש בו השפעה לרעה על הישתכרות העובדים מפרמיה, עליה לפעול בהתאם להסכם ההתייעלות ולפנות להכרעה במועצת הייצור וככל שאין הסכמה במועצת הייצור, לפנות להכרעת בורר כקבוע בהסכם.

[35: סק"כ 18/08 היתאחדות הקבלנים והבונים בישראל בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פסקה 16 לפסק הדין, (פורסם בנבו, 15.11.09).

בנסיבות המתוארות שוכנענו, כי היתנהגות הצדדים במהלך כל שנות קיום ההסכם מלמדת, כי בעת החתימה על ההסכם, הצדדים לא התכוונו לכך שההדרכות אותן הם התחייבו לבצע ואשר בגינן הם קיבלו (מראש) תמורות כספיות במועד החתימה על ההסכם, יכללו הדרכות לצורך אימון או רענון לעובדים שכבר הוכשרו לתפקידם.

...

עם זאת, מקובלת עלינו עמדת המבקשת שלפיה ההחלטה לעניין קביעת זהות וכמות המדריכים בסימולטור נתונה לפררוגטיבה הניהולית של החברה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: "ימי הריענון" אינם בגדר פעולת הדרכה שהוסדרה במסגרת הסכם ההתייעלות (העובדים לא קיבלו מראש תמורה עבור ביצוע ימי ריענון אלה).

אשר על כן, בקשת המשיבה בבקשת הצד שכנגד ליתן צו למינוי בורר מכח הוראות סעיף 3, פרק ו' לתקנון מועצת הייצור, נספח ה להסכם ההתייעלות שידון בשאלת הפרמיה המגיעה לעובדי הסקטור בגין ההדרכה שעברו על מנוף ה- ZPMC, פרי ההסכמה במסגרת הדיון בסעד הזמני- נדחית.

במסמך נקבע כי החברה תסיים "את כל העבודות בלי יוצא מן הכלל (בהתאם להסכם מיום 10.10.10 ונספחיו) עד סוף חודש 10/18 למעט עבודות בשצ"פ שיסתיימו תוך 90 יום מיום אישורה של התכנית במועצה". עוד נקבע כי "מוסכם בין הצדדים כי התשלומים המפורטים במסמך באבני הדרך [מיסמך מיום 11.6.2018] הם כל התשלומים שישלמו לקבלן ולא יהיו עוד דרישות נוספות בעתיד לעניין הכספים למעט נושא המחלוקת בעיניין היטלי הביוב לרבות עצם החוקיות ודרישתן מהחברה במסגרת התוספת השלישית ועלויות הפיקוח של הפרויקט שיוכרע ע"י בורר חצוני שיקבע בין הצדדים". הצדדים הסכימו על מינויו של מר משה עובד כבורר "המקובל על הצדדים לפיתרון חילוקי הדיעות". ביום 26.8.2019 נחתמה בין הצדדים "תוספת למסמך הבנות מיום 27.8.2018" (להלן – תוספת למסמך ההבנות), היא העומדת בלב ההליך דנן, ולשונה כלהלן: "1. ...

ביום 3.12.2019 פנו הצדדים ליו"ר איגוד המהנדסים בבקשה למינוי בורר, וביום 16.3.2020 ביקשו לקבל רשימה של שלושה בוררים מוצעים "שהנם, ככל שניתן, בעלי ידע הנדסי בתחום התשתיות וכן בעלי ידע משפטי". הצדדים הודיעו כי יבחרו בתוך שבעה ימים בורר מתוך הרשימה, ובקשו כי "ככל שבתוך 7 ימים לא תיתקבל הודעת הצדדים בדבר זהות הבורר המוסכם עליהם, הבורר יקבע על ידך מתוך הרשימה כאמור והחלטתך בדבר זהות הבורר תהיה סופית ומחייבת את הצדדים". בחודש יוני 2020 נחתמה בין המועצה לחברה תוספת רביעית להסכם, ולפיה "החברה תבצע ותשלים את עבודות הפיתוח בהקף ובתכולה כמפורט בתוכניות הפיתוח המאושרות שצורפו לתוספת השלישית, לרבות תיקונים לעבודות פיתוח שכבר בוצעו, אך למעט ביצוע עבודות הגינון והשצ"פים (אשר ידונו ויתבררו מול הקבלן במסגרת הסכם הבוררות) אשר יקודמו על ידי המועצה". עוד נקבע בתוספת הרביעית מנגנון של פיצוי כספי "במקרה בו החברה לא תסיים את ביצוע כלל עבודות הפיתוח בהתאם להסכמים ולהוראות תוספת זו עד מועד ההשלמה", כך ש"בגין כל יום עיכוב בהשלמת העבודות יופחת סך של 1,000 ₪ מהתמורה המגיעה לקבלן, וזאת מבלי לגרוע מכל סעד אחר העומד למועצה ו/או למי מהצדדים בשל האיחור בהשלמת העבודות ובכלל זאת הזכות לפצוי על מלוא הנזקים הנגרמים כתוצאה מכך ו/או הזכות לביטול ההסכמים ו/או התוספת".

...

אשר על כן, הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים המבקשים, חברת נאור גוילי הנדסה בניה ונכסים בע"מ (להלן: "החברה") ומר נאור גוילי (להלן: "גוילי"), הם חברה קבלנית המבצעת עבודות בנייה ומנהלה.

כתימוכין בטענה כי בין הצדדים הסכם בוררות תקף הפנו המבקשים בתשובתם לבקשת ביטול העיקול לתניית בוררות שבסעיף 15 להסכם לשירותי בניה בפרויקט צורים ב' בין החברה והמשיב מיום 9.6.20 (להלן: "הסכם צורים ב"), אשר זו לשונה: "כל סכסוך ומחלוקת בין הצדדים יובא באופן בלעדי להכרעת רשת בתי הדין 'ארץ חמדה'. חתימה על הסכם זה תיחשב כחתימה על כתב הבוררות" (המבקשים הפנו לתניית בוררות דומה בהסכם נוסף שצורף לתגובתם לבקשה לביטול העיקול, אך מאחר שלטענתם מדובר בהסכם מזוייף, איני מוצאת להרחיב אודות תניה זו).

המבקשים הפנו בסיכומיהם לפסק הדין ברע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל-מונד, מז(5) 094 (1993) (להלן: "עניין עזרא").

ברם בנגוד לגירסה זו, במסגרת הבקשה לעיון טענו המבקשים, כי הליך הבוררות רלוואנטי למחלוקת מושא ההליך בבית משפט השלום, ואף הלינו על כך שהמשיב לא גילה את דבר הליך הבוררות במסגרת ההליך בשלום, ובלשונם: "בחודש ינואר 2022 כשנה וחצי לאחר שהמבקשים החלו לבנות את הבניינים 3 ו 4 בפרויקט צורים ב' בהר ברכה, היתגלע בין צדדים סיכסוך כספי. על פי הסכם צורים ב' שהוצג בפני כב' ביהמ"ש קיים סעיף בוררות ... הצדדים הסמיכו את מר יואל צור לשמש כבורר בעיניינם" (סעיפים 11 – 15 לבקשה), וכן: "באם המשיבה היתה מתארת בפני כב' ביהמ"ש את תוצאות בוררות אצל מר יואל צור, הרי שהראיות לכאורה בתיק זה היו מעידות כי למשיבה חוב של 4,620,000 ₪ כלפי המבקשים, ושגם אם נקזז מסך זה את הסך 820,000 ₪ מתוך הפקדון שלכאורה מגיעים לה, אזי עדיין היא, המשיבה, חבה למבקשים הסך 3,800,000 ₪ כולל מע"מ" (סעיף 23 לבקשה).

...

גם דין טענת המבקשים כי יש לראות בעדותו של המשיב על הליך הבוררות ותוצאותיו משום עדות שמועה – להידחות.

הצגת הדברים החלקית בבקשה להטלת עיקולים, תוך השמטת הגרסה שמסרו המבקשים בדבר הליך הבוררות ותוצאותיו במסגרת הבקשה לעיון מחדש ואי התייחסות להפרת הוראות צו המניעה שהושת עליהם מובילה אף היא למסקנה כי מתן הסעד אינו צודק וראוי בנסיבות העניין.

סוף דבר מהטעמים שפורטו, אני מורה על ביטול צו העיקול הזמני.