מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרעה בשאלת זהות הנבדק בבדיקת ינשוף

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכך נאמר: "בזאת ראינו להתערב ולשנות מפסיקת בית משפט קמא, משום שהמדידה המדוייקת יותר, כאמור, היא מדידת האינפרא-אדום. המכשיר מודד פעמיים מדידת אינפרא-אדום, ולוקח בחשבון את התוצאה הנמוכה מבין השתיים; לטובת הנהג הנבדק. המדידה האלקטרו-כימית נועדה, כאמור, לבקרה בלבד, ואין הצדקה להפוך את מנגנון הבקרה לעיקר. הוא לא נועד אלא כדי למנוע טעויות גסות (בזיהוי החומר); לא כדי ליתן תוצאות מדוייקות (לגבי שיעורו)." (ההדגשה הוספה) הלכה מנחה זו לא שונתה והיא עומדת על מכונה.
נוכח מסקנה זו מתייתר הצורך להכריע בשאלה אם תקנה 169 ז (ב) לת"ת המחייבת "מקדם שונות" עד 10% בין תוצאות הבדיקה רלוואנטית למכשיר הינשוף.
...
לסיכום, הגם שאינני מקבל כהסבר סביר את ההסבר שנתן השוטר עוז סייג לפער הזמנים האמור, לא שוכנעתי כי הנאשמת ניצלה פער זמנים זה לצורך שתייה ועישון באופן המזהם את בדיקת הנשיפה שנערכה לה כך שלא ניתן לסמוך על תוצאותיה.
ואכן, המדינה "הרימה את הכפפה" והיא נוהגת לייחס לטובת נאשמים, כמו במקרה זה, את הערך הנמוך ביותר מבין 4 ערכי בדיקת הנשיפה, גם אם מדובר בערך שהפיק חיישן EC. עם זאת, מכך שהמדינה מסתמכת על תוצאת חיישן ה- EC לטובת הנאשם, לא נובעת מסקנה כי חיישן ה-EC הפך את עורו ושינה את "מעמדו" ממנגנון בקרה למנגנון השווה במידת הדיוק לזה של חיישן ה-IR. כל קביעה אחרת, הנסמכת על השימוש שעושה המדינה בתוצאות חיישן ב-EC בהליך הפלילי על מנת לגזור מעמד זהה בין מידת הדיוק של חיישן ה-EC לזו של חיישן ה- IR חוטאת לטעמי לאמור בעניין זה בהלכת עוזרי.
נוכח מסקנה זו מתייתר הצורך להכריע בשאלה אם תקנה 169 ז (ב) לת"ת המחייבת "מקדם שונות" עד 10% בין תוצאות הבדיקה רלוונטית למכשיר הינשוף.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי טופס ההזמנה לדין וכתב האישום סרב הנאשם לבצע בדיקות מאפיינים לצורך גילוי שיכרות, סרב לבצע בדיקת נשיפון ואף בדיקת ינשוף בנימוק כי הוא רוצה עו"ד. בדוח הפעולה שערך ציין חי כי ניתן לנאשם זמן סביר של כחצי שעה למצוא עו"ד. בדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשיכרות שמולא על ידי חי ציין השוטר כי " לציין שבקש עורך דין שיגיע למקום בשעה 05.40 ניתן לו זמן סביר של כחצי שעה. לא היה לו מס' טלפון של העורך דין – אני צריך לחפש = וסרב לשתף פעולה". הנאשם, כעולה מטופס תיחקור חשוד, סרב לענות על שאלות.
דיון והכרעה ההכרעה בשאלה אם הסרוב להבדק בשל רצון להיוועץ בעו"ד הוא מוצדק דורשת מצידה הכרעה במספר שאלות משנה.
לגבי האפשרות כי השוטר חי היתנכל לנאשם והדבר היוה בסיס לארוע כאמור, גרסת הנאשם כפי שנמסרה לעדי התביעה לעיל היא כי חי מתנכל לנאשם על רקע העובדה כי הנאשם קיים יחסי מין עם חברתו של חי. חי בעדותו בבית המשפט הכחיש מכל וכל דברים אלה וטען כי בעת ניהול המרדף אחר הנאשם חבש הנאשם קסדה וכלל לא ניתן היה לזהותו אלא לאחר עצירת האופנוע.
...
מן המקובץ לעיל עולה תמונה עגומה בכל הנוגע לאמינות הנאשם ברובד העובדתי של הטענה לפיה נמנעה ממנו זכות ההיוועצות בעו"ד עובר לביצוע בדיקות השכרות.
" בית המשפט העליון מסביר עוד כי אחד הטעמים לפחות למסקנה האמורה כי "החובה המוטלת על השוטר להסביר את מטרת הבדיקה ואת משמעות הסירוב לעשות כן יש בה כדי להקטין משמעותית פגיעה זו (= פגיעה בזכות ההיוועצות, ד.ס.].
גרסת הנאשם לגבי המניעה בה נתקבל מלממש זכותו ולהיוועץ ולו טלפונית עם עו"ד איננה מקובלת עלי לא בהיבט של אמינות הטענה ולא בהיבט העובדתי כפי שפירטתי לעיל.

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2014 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה פל"א 529-11-13 מדינת ישראל נ' סיבהט(עציר) תיק חצוני: בפני כב' השופט אלי אנושי מאשימה מדינת ישראל נאשם מלקו סיבהט (עציר) הכרעת דין
בהתאם לעובדות האישום הראשון, בתאריך 28.03.11, נשפט הנאשם בבית המשפט לתעבורה פ"ת ונידון בין היתר בנוכחותו לפסילה בפועל של 18 חודשים, בתאריך 01.11.13 בשעה 01:40 נהג הנאשם באופנוע ברחובות, בכניסה לאולם "שמיים כחולים, הנאשם נהג בפסילה ביודעין, כאשר כפועל יוצא גם נהג ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. וכן נהג הנאשם בשיכרות כאשר בבדיקת ינשוף נמצא כי רכוז האלכוהול בדגימת ליטר אוויר נשוף של הנאשם הייתה 530 מ"ג. הנאשם כפר הן בעצם הנהיגה והן בשיכרות.
לשאלה כיצד זיהה את הנאשם, והרי שמו של הנאשם מופיע בת/10 כנהג שעצר, טען העד כי כלל לא זיהה אותו ולמעשה המתין עימו "שניה"(כך בדיוק) וחזר למקום העמידה ליד האולם (עמ' 14 ש' 18 וש' 24).
...
דיון: כאמור לאחר שמיעת עדי התביעה, עיון בראיות המאשימה, שמיעת גרסת הנאשם ושיקול כלל הראיות שהובאו לפני בית המשפט מצאתי לנכון לזכות את הנאשם מחמת הספק.
לאור כל האמור קם ספק רב בנושא האם נהג הנאשם האופנוע דבר שהכחיש הנאשם מתחקור החשוד ועד לעדותו בפני.
ואולם תפקיד המאשימה להוכיח את אשמת הנאשם ואין זה תפקיד הנאשם להוכיח את חפותו, וכן חיזוק גרסת התביעה עדין אינו מעמיד את גרסת המאשימה איתן על רגליה, לאור הסתירות האמורות בה. לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מעבירות המיוחסות לו בכתב האישום הראשון וזאת מחמת הספק.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

<#7#> הכרעת דין הנני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן.
מכל המסמכים האלה ניתן ללמוד כי הכשלים הראייתיים מהותיים ביותר ונוגעים באופן ישיר לשאלת זהות הנבדק או זהות הפלטים לצורך העניין.
כן אני מפנה לדין וחשבון על בדיקת שיכרות באמצעות ינשוף, וטענת הנאשם היא כי לא הוא חתום על הטופס וגם לא קיבל עותק לידיו.
...
אני סבור, שמדובר בכשלים מהותיים ביותר אשר מצדיקים פסילה ברף הנמוך גם בהתחשב בעברו התעבורתי ואבקש לציין שהעבירה של נהיגה בשכרות הינה משנת 2007 ואני סביר שאין מקום להביאהּ בחשבון בכל הנוגע לענישה בתוך המתחם.
לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, הכשלים הראייתיים המהותיים הקיימים בתיק אני סבור כי יש לאמץ את הסדר הטיעון ברף הנמוך, גם בהתחשב בעובדה שהנאשם הורשע בעברו בעבירה של נהיגה בשכרות, זאת לאור מהות הכשלים כפי שפורטו לעיל וגובו במסמכים.
לאור כל האמור לעיל, הנני גוזר על הנאשם כדלקמן: - אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך  1500  ש"ח או   15  ימי מאסר.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

שגה, איפוא, בית המשפט קמא עת קבע בהכרעת דינו כי מאחר שהמערער לא הורשע על בסיס סרוב להבדק, שאלת החתימה על סעיף 8 בת/8 אינה רלוואנטית, שכן המדובר בעיניין אמינותו של המערער אל מול אמינות תרשומות השוטרים.
בית משפט קמא נזקק בהכריעו את דינו של המערער, גם לראיות המלמדות על כך שמפיו של המערער נדף ריח חזק של אלכוהול עת עוכב על ידי השוטרים, לכך שבבדיקת נשיפון נמצאה אינדיקאציה לשכרותו ולכך שכשל בשניים מתוך שלושת מבחני הבצוע שנערכו לו. באשר לאופן ביצוע בדיקות המערער במכשיר הינשוף, מצא בית משפט קמא כי הללו בוצעו כהלכה ובהתאם להנחיות.
בהקשר זה יש לציין כי מלבד דו"ח האכיפה של השוטר שעיכב את המערער- הוא ת/8 הרווי פרטים מזהים של המערער כאמור, אף ת/7- שכותרתו "תיחקור חשוד" ונערך על ידי אותו השוטר- נושא את שם המערער, מספר תעודת הזהות שלו ואת תוצאת בדיקת הינשוף שנערכה לו (340 מקרוגרם אלכוהול) ואף כולל פרטים אודות מקום הבילוי, סוג המשקה ששתה, מספר הרכב, המיקום בו עוכב על ידי המישטרה, הדרישה לעריכת בדיקת דם והסירוב לחתום.
...
בית המשפט קמא שוכנע כי כל תרשומות השוטרים מתייחסות למערער, כי לא נפלה כל טעות בזיהוי, וכי אין בספק שהתעורר באשר לחתימה על סעיף 8 ל-ת/8 כדי להפריך מסקנה זו. בית משפט קמא ציין בהכרעת דינו כי המערער הצטייד בקבלה מהמסעדה בה שהה כדי להוכיח את טענתו לפיה שתה משקה תפוזים מוגז, להבדיל ממשקה אלכוהולי, אלא שבכך אין ראייה כי המערער לא שתה משקה אלכוהולי קודם לכן או אף לאחר מכן, בפרט נוכח העובדה שמועד הפקת החשבונית היה בשעה 1:52 ועד שעת עצירת רכבו על ידי השוטרים בשעה 2:55 חלפה כשעה.
בדיקות אלו נמצאו תקינות ומשכך המסקנה היא שבדיקת הינשוף היתה תקינה.
צדק, אפוא בית משפט קמא שקבע כי הוכח מעל לכל ספק סביר כי המערער הוא הנהג שנשף למכשיר הינשוף ולו יש לייחס את תוצאת הנשיפה, ולפיכך יש בסיס להרשעתו בעבירה שיוחסה לו. לאור האמור, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו