שגה, איפוא, בית המשפט קמא עת קבע בהכרעת דינו כי מאחר שהמערער לא הורשע על בסיס סרוב להבדק, שאלת החתימה על סעיף 8 בת/8 אינה רלוואנטית, שכן המדובר בעיניין אמינותו של המערער אל מול אמינות תרשומות השוטרים.
בית משפט קמא נזקק בהכריעו את דינו של המערער, גם לראיות המלמדות על כך שמפיו של המערער נדף ריח חזק של אלכוהול עת עוכב על ידי השוטרים, לכך שבבדיקת נשיפון נמצאה אינדיקאציה לשכרותו ולכך שכשל בשניים מתוך שלושת מבחני הבצוע שנערכו לו.
באשר לאופן ביצוע בדיקות המערער במכשיר הינשוף, מצא בית משפט קמא כי הללו בוצעו כהלכה ובהתאם להנחיות.
בהקשר זה יש לציין כי מלבד דו"ח האכיפה של השוטר שעיכב את המערער- הוא ת/8 הרווי פרטים מזהים של המערער כאמור, אף ת/7- שכותרתו "תיחקור חשוד" ונערך על ידי אותו השוטר- נושא את שם המערער, מספר תעודת הזהות שלו ואת תוצאת בדיקת הינשוף שנערכה לו (340 מקרוגרם אלכוהול) ואף כולל פרטים אודות מקום הבילוי, סוג המשקה ששתה, מספר הרכב, המיקום בו עוכב על ידי המישטרה, הדרישה לעריכת בדיקת דם והסירוב לחתום.
...
בית המשפט קמא שוכנע כי כל תרשומות השוטרים מתייחסות למערער, כי לא נפלה כל טעות בזיהוי, וכי אין בספק שהתעורר באשר לחתימה על סעיף 8 ל-ת/8 כדי להפריך מסקנה זו.
בית משפט קמא ציין בהכרעת דינו כי המערער הצטייד בקבלה מהמסעדה בה שהה כדי להוכיח את טענתו לפיה שתה משקה תפוזים מוגז, להבדיל ממשקה אלכוהולי, אלא שבכך אין ראייה כי המערער לא שתה משקה אלכוהולי קודם לכן או אף לאחר מכן, בפרט נוכח העובדה שמועד הפקת החשבונית היה בשעה 1:52 ועד שעת עצירת רכבו על ידי השוטרים בשעה 2:55 חלפה כשעה.
בדיקות אלו נמצאו תקינות ומשכך המסקנה היא שבדיקת הינשוף היתה תקינה.
צדק, אפוא בית משפט קמא שקבע כי הוכח מעל לכל ספק סביר כי המערער הוא הנהג שנשף למכשיר הינשוף ולו יש לייחס את תוצאת הנשיפה, ולפיכך יש בסיס להרשעתו בעבירה שיוחסה לו.
לאור האמור, הערעור נדחה.
