מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה מאוחרת ביחסי עובד-מעביד

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענתו, במקרה של הלוואה הנתנת לעובד על ידי המעסיק - שאין לגביה הסכם הלוואה בכתב – הזמן הסביר לפרעון החוב, ממנו מתחיל מרוץ ההתיישנות להספר, הוא לכל המאוחר מועד סיומם של יחסי עובד מעסיק.
עם זאת, מכיר הדין בקיומם של מקרים יוצאים מן הכלל בהם יורה על מחיקת התביעה או דחייתה כאשר ברור לו שלא יעלה בידי בעל הדין לקבל את הסעד המבוקש אף יוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב תביעתו (ע"ע 734/06 ג'הג'האה נ' מועצה מקומית ערערה, ניתן ביום 24.06.08).
...
לטענתו, התובעת טוענת ביחס לסכום שבמחלוקת, הניצב במרכזו של ההליך, טענות עובדתיות סותרות ויש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, העדר עילה, העדר יריבות, שיהוי, ויתור, חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט.
מקובלת עלינו עמדת התובעת לפיה קיימות מחלוקות עובדתיות שיש בהן כדי להשפיע על הכרעה בשאלת ההתיישנות בהליך.
כפי שהובא לעיל, לטעמנו, הכרעה בשאלת ההתיישנות בנסיבות שלפנינו מצריכה בירור עובדתי ומשפטי, וממילא קשורה וכרוכה בשאלה מרכזית אחרת העומדת להכרעה בפני המותב שישב בדין.
סוף דבר – מכלל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התביעה עניינה בהכרה בקיומם של יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים.
כל זאת, שעה שגם ירון יודע שהוא אינו מועסק בפועל על ידה, וראו תשובתו בחקירה מטעם המוסד לביטוח לאומי (עמ' 3, שורות 72-71): "מי היה המעסיק של עומר? הוא היה קבלן משנה שלי". מנגד, התובע אינו מועסק על ידי הנתבעת במסגרת מסודרת של יחסי עבודה.
העובדה שהנתבעת היא זו שהכתיבה באופן חד-צדדי את התמורה במערכת היחסים שבין הצדדים ואף טירחה להוסיף תשלום בגין מע"מ בשלב מאוחר יותר, אף היא אופיינית למערכת יחסי עובד-מעסיק, ולאו דוקא לקיומו של עסק עצמאי.
...
ודוק – הנתבעת אומנם טענה שהיא נוהגת מעת לעת להעביר קורס בטיחות גם לקבלנים שלה (הסיפא לסעיף 19 לכתב ההגנה), אך לא הובאו פרטים או ראיות לאותה הטענה, והיא נדחית על ידינו.
לסיכום – כלל הראיות והעדויות שהובאו לפנינו מעלים כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין התובע לבין הנתבעת.
לסיכום לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל, וניתן בזאת צו הצהרתי בדבר קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין התובע לבין הנתבעת, בתקופה שנידונה בכתב התביעה – בין יום 9.5.2018 ליום 20.6.2018.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בעיניין בן עמר נקבע כי "על מנת להגשים את תכלית החוק ולא לצמצם את תחולתו מעבר להנחייתו הברורה של המחוקק, מוצדקת הקביעה לפיה רק עובדת אשר עבדה באותו מקום עבודה, או אצל אותו מעסיק, פחות מששה חודשים עד מועד הודעת הפיטורים או עד מועד נתוק יחסי עובד - מעביד, לפי המאוחר (כאשר מטבע הדברים מועד נתוק יחסי העבודה הינו תמיד מאוחר יותר ממועד ההודעה או חופף לו) - תצא מתחולתו של סעיף 9(א) ולא יהא צורך במתן היתר לפיטוריה" (ההדגשות במקור).
בהקשר זה כבר נקבע כי "בהנתן כך שחובה זו ניתנת להגשמה בדרכים רבות הרי שבכפוף למרכיבי ליבה האמורים להתקיים בכל מקרה, ואותם נפרט להלן, ניתן להכיר בחופש הצדדים לעצב את מסגרת עריכת השימוע בנסיבות הענין ובילבד שתכליתו המהותית תוגשם ולא תסוכל. תפיסה זו מישתלבת בפסיקתו של בית דין זה, עת בחן את הדברים בדיעבד, וקבע כי אין צורך למלא אחר "כללי טקס צורניים" על מנת לקיים את חובת השימוע" (ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד - קנסטו בע"מ (28.2.17)).
...
בנסיבות אלה, אנו סבורים כי אין הצדקה לקבל את הערעור ולשנות מפסק דינו של בית הדין האזורי באופן שייפסק לזכות המערערת פיצוי כספי.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
עם זאת בהתחשב בפגמים שנפלו בהליך השימוע, החלטנו שלא ליתן צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, בשלבים מאוחרים יותר החלה להתגבש ההכרה בכוחה של ידיעת בעל הדין על ההחלטה שניתנה בעיניינו והתנהגותו לאורה - ליצירת השתק כלפי טענתו של אותו בעל הדין כי נפל פגם בהמצאה בשלב מאוחר יותר.
לצד זאת, משלא נשמעו טענותיו של המבקש לגופו של הליך, הגם שלא מצאתי בבקשתו טענות המכחישות את מערכת יחסי העובד-מעביד שבינו לבין המשיב, ועל אף שלא היה נוכח בתאונה כך שממילא איננו יכול לשפוך אור עובדתי על התרחשותה – ראוי כי יינתן לו יומו בבית המשפט על מנת שיוכל להציג טענותיו בשאלת האחריות לתאונה בנסיבות.
...
עוד אבקש לציין, כי במסגרת החלטתי שקלתי גם האם יש מקום להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום ההוצאות כאמור או שמא די להורות על תשלום ההוצאות ולא לקשור בין תשלומן לבין ביטול פסק הדין.
בנסיבות העניין, בשים לב לסכום התביעה (העומד על 10,529 ₪ בלבד) מצד אחד, וסכום ההוצאות שהושת על המבקש העומד על סך כולל של 5,200 ₪ מצד שני (העומד על כמחצית מסכום התביעה); בשים לב לטענות המבקש לגופו של עניין – אשר אמנם ראויות להישמע אך טבועה בהן בעייתיות מסוימת בנסיבות כפי שפורטו לעיל, אני סבורה כי ההחלטה המידתית ביותר בנסיבות תהיה התניית ביטול פסק הדין בתשלום ההוצאות.
המזכירות מתבקשת להמציא החלטתי זו לידי ב"כ כלל הצדדים גם באמצעות הפקס.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, בתביעה דומה מאוחרת שהגישה לנתבע בקשר ללידה שניה, הכיר בה הנתבע כעובדת אצל אותו המעסיק (בעלה של התובעת), אך בקשר ללידה הראשונה התבצר הנתבע בעמדתו ולא אישר את תביעתה.
"בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות" ואולם, כבר קבע בית הדין הארצי בעב"ל (ארצי) 535-09 עליזה בן אלישע נ' המוסד לביטוח לאומי (15.9.10) כך: "בעת שנבחנת השאלה בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד בין בני זוג, וכמו במקרה של העסקת בני מישפחה העונים על הגדרת "עובד" שבחוק, בהחלט יש ליתן משקל לשאלה האם, אילמלא עשה בן הזוג את העבודה, היא הייתה נעשית בידי עובד".
...
את יודעת כמה טלפונים אני מקבל ביום? את חושבת שאניח זוכר בדיוק מה היה שם? אני לא. אני בן אדם.
סוף דבר: לנוכח ריבוי הגרסאות מסקנתי כי אין לתת אמון בתובעת ובבעלה.
לאור האמור בנפרד ובמקובץ, התובעת אינה זכאית לדמי לידה עבור הלידה מיום 21.9.19, משלא לא הצליחה להוכיח כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בעסק של בעלה בתקופה זו. התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו