הכרה בתואר אקדמי לצורך קידום בשכר

מקובלת עלינו עמדת המדינה כי מטרת הנוהל היא להגשים את תכלית מתן הטבת השכר, ולוודא כי הכרה בלימודים האקדמיים לצרכי שכר תנתן לאותם תארים אקדמיים אשר מעלים את הרמה המקצועית של המועסקים במקצועות הבריאות ואשר תורמים לשפור עבודתם בתפקידם בפועל[footnoteRef:18].

] מכוח חוק יסודות התקציב והפסיקה שהובאה לעיל, לא ניתן איפוא להעתר לסעד הנתבע בדבר מתן צו להכרה בתואר אותו רכשה התובעת לצורך קידומה בסולמות השכר.

...

" כאמור פסיקת פיצויים בשווי תוספות השכר שנמנעו מהתובעת, תהווה עקיפה של הוראות חוק יסודות התקציב ואין להסכים לה. עם זאת אנו סבורים כי בנסיבות העניין, בשים לב כי התובעת הוציאה כספים מכיסה על תואר שלא הקנה לה תוספת שכר על יסוד מצג שווא שהציגו לה גורמים בעירייה ובשים לב לנזק שנגרם לה עת הופחת שכרה וקוזזו ממנה כספים ששולמו לה ביתר מבלי ליתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה כנדרש, יש לפצותה על כך. לאור האמור- החלטנו להעמיד את הפיצוי לטובת התובעת בגין התנהלות העירייה על סך של 45,000 ₪.

] נוכח האמור, גם תביעתה של התובעת לתוספת כוננות נדחית.

במישור היחסים שבין התובעת למדינה לא מצאנו לפסוק הוצאות, שכן מחד גיסא אמנם לא היה מקום לצירופה כנתבעת ולא הייתה לתובעת ממילא עילת תביעה נגדה במישרין, אך מאידך גיסא נוכחותה בהליך הייתה דרושה.

והתובעת אינה כזו אלא עובדת כבר כימעט שש שנים תקופת זמן משמעותית ללא הפסקות; כך התובעת אף קודמה לתפקיד מנהלת מוקד בזכות הצטיינותה - מה שמבהיר לטענתה בצורה חד משמעית כי היא עובדת קבועה ויציבה שמתוכננת להשאר שנים בערייה.

בהקשר לכך נטען כי בהתאם לעידכון האחרון של משרד הפנים לתפקיד מנהל מוקד ערוני מתאריך 26.11.15, דרישות הסף הנן: "בעל תואר אקדמי, שנרכש במוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, או שקבל הכרה מהמחלקה להארכת תארים אקדמיים בחוץ לארץ." אשר לטענות ביחס להבטחות מנהליות שניתנו לכאורה לתובעת מגורמים בערייה להכיר בה כעובדת ערייה ושראו בה לכאורה כמנהלת מוקד - מכחישה הערייה הטענות.

התובעת טוענת בכתב תביעתה כי היא בפועל שימשה למעשה כעובדת ערייה, בין היתר, נוכח העובדה ששמשה שנים ארוכות בתפקיד מנהלת מוקד אותו ביצעה בצורה מצוינת, דבר המבהיר לגירסתה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי היא עובדת קבועה ויציבה שמתוכננת להשאר לאורך שנים בערייה כלשונה; וציינה כי כל הגורמים שיעבדה עימם התייחסו אליה כמנהלת המוקד לאור הצלחתה ומשך הזמן שכיהנה בו; וכן גרסה כי הגדרתה כעובדת קבלן פוגעת בה הן מבחינה תדמיתית, ממזערת את שמה הטוב והן מבחינה כלכלית היות והיא מקבלת שכר נמוך לטענתה שאינו הולם את תפקידה.

...

" על רקע האמור, מונחת התביעה להלן להכרעתנו.

סוף דבר: התביעה נדחית.

בשל נסיבותיו המיוחדות של תיק זה, לא מצאנו לנכון להשית הוצאות על התובעת.

התובעת באה בידיים נקיות להליך ולא מצאנו רבב בהתנהלותה ועל כן מצאנו שלא לחייבה בהוצאות.

כל זאת במטרה להגשים את תכלית מתן הטבת השכר, ולוודא כי ההכרה בלימודים האקדמיים לצרכי מתן שכר תנתן לאותם תארים אקדמיים שמעלים את הרמה המקצועית של המועסקים במקצועות הבריאות ושתורמים לשפור עבודתם בתפקידם בפועל (סעיף 9 לתצהירו).

כך למשל, סוגיה דומה הוכרעה על ידי כב' השופטת לאה גליקסמן בתיק עב' 3660/05 ענבל אברג'יל – משרד הבריאות (30.7.07), שקבעה כי התואר אותו למדו האחיות מוכר לצורך שיבוץ בסולם השכר האקדמי בדרוג האחיות לצרכי שכר וקידום מקצועי.

...

לחלופין טענה המדינה כי אם בית הדין יקבע כי דין התביעות או חלקן להתקבל הרי שיש להתחשב בהתיישנות ולקבוע כי ההכרה תהיה עד 7 שנים למפרע ולא החל ממועד סיום לימודיהם של התובעים.

לסיכום התביעות של גב' קידר וגב' קרסיק מתקבלות.

אשר ליתר התובעים – התביעות נדחות.

בשים לב לנסיבות האישיות של התובעים שתביעותיהם הוגשו בתום לב אף אם נדחו בסופו של דבר, ובהתחשב בכך שהתובעים טענו כי המדינה לא השיבה לפניותיהם במשך תקופה ארוכה – אין צו להוצאות.

(ב) תואר אקדמי שנלמד במוסד הפועל בישראל שהוא שלוחה, או סניף ברישיון של מוסד להשכלה גבוהה הפועל בארץ אחרת (להלן - 'תואר משלוחה', או 'שלוחה' לפי העניין) לא יוכר עוד לצורך קבלה לעבודה, דרוג העובד ודרגתו, שכר ותנאי עבודה, וכן לא ניתן יהיה להתבסס על תואר כאמור לצורך עמידה בתנאי הסף לקבלה לעבודה או לקידום בתפקיד ו/או לצורך עמידה במיכרז, ככל שתנאי סף כאמור דורש תואר אקדמי.

הכרה בהשכלה אקדמית לצורך עמידה בדרישות השכלה: א) עמידה בדרישות של השכלה אקדמית במקצוע מסוים תחשב בהתאם לאמור להלן: מועמד שהחל לימודיו עד שנת התשע"ה (כולל).

...

מכל מקום, מצאנו שממילא אין בשינוי הנוסח של הנוהל, בעניינים הרלוונטיים העולים בהליך דנן, כדי להעלות או להוריד, אך ראוי היה לצרף להודעת הערעור את אותו הנוסח שהוגש בבית הדין האזורי.

בשים לב לכל האמור עד כה, דין בקשתו של המערער לפסוק לו סעד כספי - להידחות.

בשים לב לתוצאה שאליה הגענו ולכלל בדבר העדר התערבות ערכאת הערעור בהוצאות משפט שנפסקו על ידי הערכאה הדיונית, לא מצאנו להתערב בפסיקת בית הדין האזורי בעניין זה. סוף דבר הערעור נדחה על כל ראשיו.

אשר להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בערכאת הערעור - בהינתן מכלול הנסיבות, לרבות סכום ההוצאות שנפסק בבית הדין האזורי, העובדה כי המדינה והמשיב חלקו אותו באופן שווה ולתוצאה שאליה הגענו - המערער ישלם למדינה, על הצד הנמוך, סכום של 8,000 ₪; ולמשיב סכום של 24,000 ₪.

על פי אישור של תחום כח אדם בהוראה במשרד החינוך, התובע הנו בעל תואר מוסמך עקב הכרה בתואר אקדמי MA שקבל אישור שקילות החל מ-1.9.2000, והחל מ-1.9.2017, התובע זכאי ל"כפל תואר" עקב השלמת תעודת הוראה במוסד להשכלה גבוהה בישראל.

התובע העיד שהוא קיבל הערכות חיוביות בלבד לאוך שנות עבודתו, והיה מוכר כמורה אהוב שידע לקדם את תלמידיו להישגים טובים.

הנתבעת העלתה טענת היתיישנות בכתב הגנתה, ומטעם זה יש לדחות את התביעה לשכר בגין ימי עבודה שבוצעו לפני 15.8.14, כך שהתביעה, שהועמדה על ערך 300 ימי עבודה, אינה יכולה להידון לגופה אלא לגבי 95 הימים שלאחר 15.8.14.

...

בית הדין סבור שדין תביעה זו להידחות, מן הטעם שהיא לא הוכחה.

התוצאה התביעה מתקבלת אך ברכיב של פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי לא ממוני בסך 40,000 ₪.