לאור מחלוקת בין הצדדים בשאלת סיווגה של התאונה, האם עסקינן בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – "חוק הפיצויים"), הוריתי על פיצול הדיון שכך תחילה תדון שאלת סיווגה של התאונה, ואחריותה של קרנית.
לשם כך, נרתם גליל הברזל ליעה הקדמי של המחפרון, כאשר במהלך נסיעה לאחור לאורך התעלה, תוך הנפת הגליל באויר, התנתק לפתע גליל הברזל מהכף ופגע בתובע.
כך, ברע"א 9284/09 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נ.צ.ע.מ פרוייקטים בע"מ, (15.9.10) הכיר בית המשפט כב'תאונת דרכים' במקרה בו מעקה המשמש להפרדה בין מסלולים נקשר בשרשרת לכף של מחפרון JCB ותוך כדי גרירתו של המעקה, נפגע אדם.
בתאור המחפרון נכתב, בין השאר, כי "בניגוד לכלי צמ"ה כבדים יותר, כגון: דחפורים ומחפרים, התלויים בסמיטריילרים להעברתם, המחפרון יכול להתנייד בכוחות עצמו גם בדרכי עפר וגם בכבישים עירוניים. הוא נע על גלגלים עטויי צמיגים, לא גורם נזק לכביש עליו הוא נוסע, ומסוגל לנסוע במהירות של כ-30 קמ"ש למרחקים גדולים".
בהמשך הערך, הדן ב"יעה אופני" נמצא מפרט טכני וביצועים של ארבעה מחפרונים, ובכללם מחפרון מסוג JCB מידגם מסויים, תוך ציון המהירות המאקסימאלית שלו שהנה 36.3 קמ"ש.
אך האם די "במראה עיניים" של המחפרון, כעולה מן התמונה נ/1 ובעדותו של התובע כי למחפרון גלגלים והוא "נסע רגיל", כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על התובע להוכיח כי מדובר ב"כלי רכב מנועי"? האם ניתן להעזר בהגדרת המחפרון באתר ויקפדיה, על הפרטים הכלולים בו לעניין מהירותו המאקסימאלית של המחפרון המסויים המוצג בו, כדי להוות ראיה מספקת להוכחת הכשירות הנורמאטיבית של המחפרון נשוא התביעה, לנוע בכבישים? וצודק ב"כ הנתבעת 1 בסיכומי התגובה בציינו, כי הכלי המצולם בתמונה נ/1, הנו אחד מהכלים ההנדסיים הנפוצים ביותר והמוכרים לכל נהג בכביש.
...
סוף דבר עסקינן ב'תאונת דרכים' כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
דין התביעה נגד הנתבעים 1-4 להידחות.
לאור המחלוקת שנפלה בין הנתבעים לגבי סיווג התאונה, הנני מורה כי בהוצאות הנתבעים 1-4 בסך 5,000 ₪ כל אחד, תישא הנתבעת 5.
