הכרה בתאונה בחו"ל כתאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי

לפנינו תביעה להכרה בארוע כ-"תאונת עבודה", לפי משמעו של המונח בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי).

על פי עדותו שלו – "העבודה שעשיתי, בדיוק אותה עבודה שבצעתי בחו"ל לטובת העסק הזה, הכנתי הצעות מחיר לקניינים מחו"ל, שרטטי הגופים השונים של מרכזי ייצור מזון בהתאם צורך במקומות שונים, עשיתי מצגות, תרגמתי מצגות, עשיתי עבודה מקיפה באנטרנט, גם בארץ וגם בחו"ל שבחנתי את כל האלטרנטיבות הקיימות בתחום. השקעתי בזה המון, השתתפתי בישיבות עם גורמים שונים מדי יום בנושא שיווק טכנולוגיה והייתי בישיבה עם אלו שהיו צריכים להשקיע והתחייבו להשקיע" (עמ' 2, ש' 39-45 להודעת התובע).

לא נעלם מענינו כי הנתבע לא העלה במכתב הדחייה או בכתב ההגנה טענה לגבי מעמדו של התובע כמבוטח, והסתפק בדחייה כללית לפי סעיף 79 לחוק, וטען כי לא הוכח כי אירע לתובע ארוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו.

...

גרסת התובע נמצאה בעינינו לא אמינה ואינה מקובלת עלינו לא ביחס למהות היחסים שלו עם החברה ומר ארביב ואף לא ביחס לנסיבות האירוע.

לפיכך, התביעה נדחית.

התובע ישלם את הוצאות הנתבע בסך 3,000 ₪.

התובע הגיש תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי מיום 22.12.20 שלא להכיר בהידבקות בנגיף הקורונה כפגיעה בעבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995.

בהודעה כתב: "בתאריך 26.3.2020 נחספתי לחולה קורונה (קבלתי הודעה על כך), עבדתי במשרד עד מאוחר כי הייתי בבידוד עקב חזרתי מחו"ל, לכן הצטבר לי מלא עבודה. חזרתי מרוסיה ביום 10.3.2020 ועד 24.3.2020 הייתי בבידוד. הייתי צריך אישור להתנדבות במישטרה וביום 25.3.2020 הייתי בקופת חולים. בתאריך 27.9.2020 הרגשתי לא טוב ובתאריך 29.3.2020 אובחנתי כחולה קורונה". ביום 22.12.20 נדחתה התביעה.

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מגדיר תאונת עבודה כך: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו" בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי נקבע: "תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חצוניים הנראים לעין, בין שארעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על ארוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". בהתאם להלכה הפסוקה, על עובד עצמאי לא חלה חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק לפיה תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה, רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה.

...

לדבריו, לא גבה תשלום עבור הפגישה ובסופו של דבר לא הוגשה תביעה.

התובע הציג מכתב מרופא המשפחה מיום 25.3.20 שבו נכתב: "זקוק לסיכום מצב רפואי לקראת התנדבות במשטרה.

סיכומו של דבר - התובע לא עמד בנטל המוגבר המוטל עליו להוכחת הקשר שבין הידבקותו בנגיף הקורונה לבין עיסוקו במשלח ידו.

התביעה נדחית.

התובעת הגישה לנתבע תביעה להכיר בארוע כב"תאונת עבודה" לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש] התשנ"ה – 1995, ותביעתה זו נדחתה.

הכרעה בפסק דינו של בית הדין הארצי בעב"ל 25713-02-21 שמואל אברמסון – המוסד לביטוח לאומי (15.8.21) נפסק כי: "בתביעה להכרה בארוע מסוים כתאונת עבודה נערכת בחינה דו שלבית. תנאי מקדים למינוי מומחה רפואי הוא הוכחת ארוע תאונתי: "בהעדר ארוע תאונתי מוגדר וברור, לא ניתן להכיר בליקוי ממנו סובל המערער כתאונה בעבודה, ולא נתקיים בנסיבות העניין הדרוש על מנת למנות מומחה יועץ רפואי" (עב"ל (ארצי) 339/07 כאוי ציון - המוסד לביטוח לאומי (10.03.2008)).

זה המקום לציין כי התובעת צירפה לתצהירה נוהל של משרד הבריאות בדבר הנחיות למניעת שחפת אצל עובדי בריאות, שם צויין כי: "עובדי בריאות ועובדים אחרים.. נחשפים לעיתים לחולי שחפת פעילה במסגרת עבודתם. בשנים האחרונות חלו שינויים בהגדרת אוכלוסיות היעד של נוהל זה ... מטרת נוהל זה היא להגדיר את תהליכי האיבחון והמניעה של שחפת חביונית בקרב עובדי בריאות ועובדים אחרים אשר נחשפים בצורה משמעותית לחיידק השחפת במסגרת עבודתם, על מנת להציע טפול מונע מוקדם ככל האפשר". ערים אנו לכך כי לא ניתן לדעת בודאות כי התובעת נדבקה במחלת השחפת מפציינט/ית במסגרת עבודתה, וכן ערים אנו לטענת הנתבע כי יש סבירות כי התובעת נדבקה בחו"ל שעה שהעידה כי נסעה לבקר גם את אביה בדרום אמריקה.

...

לטענת הנתבעת לא אירעה תאונת עבודה כלשהי ומחלתה של התובעת אינה קשורה באירוע תאונתי, ומשכך דין התביעה להדחות.

עם זאת, שעה שהתובעת הציגה ראיה לפיה יש סבירות כי נדבקה בשחפת במרפאה תוך הצגת ראשית ראיה לכך בנוגע למטופלת שלה (ר' נספח 5 לתביעה), ושעה שאין חולק שהתובעת אכן נדבקה בשחפת כעולה מנספח 4 לתביעה ומשלא מדובר במחלה שכיחה, שוכנענו כי יש לפעול בהתאם לפסיקה בעב"ל עב"ל 613/05 רנה מלמד - המוסד לביטוח לאומי (23.3.2006)), אליה הפנתה התובעת בסיכומיה, ולמנות מומחה רפואי שיבחן את הגורמים למחלה זו, והאם הם גורמים הקיימים באורח חייה הרגיל של התובעת וכן יעריך את הסיכויים של התובעת להידבק במחלה בעבודתה, לעומת הסיכוי כי תדבק במחלה מגורמים אחרים וזאת בהתחשב בנתונים הסביבתים של התובעת ובאורח חייה.

לפנינו תביעתו של התובע, להכיר בהידבקותו בנגיף הקורונה כפגיעה בעבודה, לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר "תאונת עבודה", באופן הבא: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". על מנת שתאונה תוכר כ"תאונת עבודה", כהגדרתה לעיל, יש להוכיח שלושה תנאים.

התובע יכול היה להידבק בכל מקום אחר מחוץ למסגרת העבודה, בארץ או בחו"ל, וממילא עדותו לא נמצאה מהימנה ולא ניתן היה לבסס עליה תשתית עובדתית התומכת בתביעתו.

...

דיון והכרעה לאחר ששמענו את עדותו של התובע, ועיינו בכלל המסמכים שהונחו לפנינו, ובסיכומי הצדדים, נחה דעתנו כי דין התביעה להידחות.

בעניין פרץ[footnoteRef:1] פסק בית הדין הארצי, כי בשים לב לכך שהידבקות במחלת הקורונה יכולה להתרחש בסביבות חיים שונות של המבוטח ושל בני משפחתו הגרים עמו, על מנת להכיר במחלת הקורונה כפגיעה בעבודה יש להגיע למסקנה כי סביר יותר שהמבוטח נדבק בסביבת העבודה מאשר בסביבה אחרת.

מהכלל אל הפרט כבר כעת מצאנו להטעים כי עדותו של התובע לא עשתה עלינו רושם מהימן, היא הייתה מתחמקת, מגמתית ולא נתמכה בעדויות אחרות או במסמכים שהיו בהישג ידו.

לפיכך התביעה נדחית.

לפנינו תביעת התובע להכיר בארוע שהתרחש ביום 4.3.2020 כפגיעה בעבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן "החוק").

התובע העלה מספר נימוקים לכך שפנה לטפול רפואי ונתן דיווח רישמי למעסיקו חודשים רבים לאחר קרות הארוע התאונתי הנטען: הארוע הנטען היתרחש ביום 4.3.2020 סמוך לפרוץ מגפת הקורונה, ועל כן לאחר קרות הארוע, וחזרתו מחו"ל, התובע שהה בבידוד כ- 14 יום בהתאם להנחיות משרד הבריאות שהיו תקפות באותה עת לחוזרים לישראל.

המסגרת המשפטית סעיף 79 לחוק קובע כי תאונת עבודה היא: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". תאונה מחייבת הוכחת קרות ארוע חצוני מוגדר שבעטיו נגרמה חבלה.

...

לאור כל האמור, אנו סבורים כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו והוכיח את תשתית עובדתית לקיומו של אירוע תאונתי ביום 4.3.2020 אשר גרם לפגיעה באגודלו שממנה סבל עד לביצוע ניתוח כלמעלה משנה וחצי לאחר מכן, יתר על כן, חלוף הזמן הרב מעלה חשש כי התובע יכול היה להיפגע באגודלו במהלך התקופה שבין מועד האירוע הנטען למועד הפניה הראשונית לטיפול רפואי.

סוף דבר מצאנו כי יש לדחות את תביעתו של התובע על כלל וטענותיה, בהתאם לנימוקי פסק הדין שלעיל.

כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי - לא מצאנו לנכון ליתן צו להוצאות.