הנתבע דחה את התביעה ולאחר שמיעת הראיות קבעתי ביום 22.4.15 :
"1. התובע הגיש תביעה להכיר במחלת הספחת ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה התביעה הוגשה בעקבות החלטת פקיד התביעות מיום 9.4.13 אשר קבע כי לא הוכח קיום ארוע תאונתי אשר הביאו למחלת התובע וכן לטענת פקיד התביעות מחלת התובע התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
"
ב"כ הנתבע ביקשה לשאול את המומחה שאלות הבהרה וביום 28.6.16 קבעתי שהמומחה ישיב לשאלות הבאות:
האם אתה מייחס קשר סיבתי של 50% ללחץ הנפשי ביחס לשני האירועים הספציפיים שתוארו בהחלטה מיום 12.5.15?
ב. ככל שהתשובה לשאלה דלעיל חיובית, האם ניתן לומר כי השפעת שני האירועים הנ"ל בעבודה על התפרצות מחלת הפסוריאזיס הנה משמעותית ובשעור של 20% ומעלה?
בהנחה כי התובע היה נתון ללחץ ממושך במשך של תקופת עבודתו, האם יתכן כי המחלה פרצה רק לאחר 18 שנות עבודה? שהרי התובע החל לעבוד בתפקידו בשנת 1989.
...
ביום 19.11.15 קבעתי שלפני מתן החלטה בבקשה לפסילת המומחה יש למצות את האפשרות לשאלות הבהרה והורתי למומחה להשיב לשאלה הבאה:
האם נכון לומר כי בהתאם לאמור בחוות דעתך בעמ' סעיף א' מחלת הפסוריאזיס הינה מחלה של מערכת החיסון שאינה יכולה להיות מושפעת מאירוע בעל אופי של מתח נפשי, סטרס נפשי או טראומה נפשית?
ביום 30.11.15 השיב המומחה:
"פסוריאזיס הינה מחלת עור דלקתית כרונית הנגרמת עקב פעילות מוגברת של תאי מערכת החיסון. המחלה עשויה להיות מושפעת מאירועים נפשיים. עם זאת, במקרה הפרטני של התובע, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ישיר בין תנאי עבודתו של התובע לבין הופעת מחלת הפסוריאזיס, אלא מדובר בתחלואה טבעית".
בדיון ביום 5.4.16 חזר ב"כ התובע על הבקשה לפסילת המומחה ולמינוי מומחה חדש, ב"כ הנתבע התנגדה לבקשה וביום 14.4.16 קבעתי: "לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה אני מקבל את בקשת התובע למינוי מומחה נוסף, חוות הדעת של המומחה אינה מתייחסת לעובדות המקרה, אינה מתייחסת לחוות הדעת שהגיש התובע. המומחה מציין בחוות דעתו שקרא את התיק הרפואי של מר פורמן שמעון שלא ברור מיהו אותו מר פורמן. בנסיבות אלה יש להורות על מינוי מומחה נוסף. לא ברורה התנגדותה של ב"כ הנתבע לאור העובדה שהמומחה לא התייחס כלל לחוות הדעת שהציג התובע. החלטה מינוי מומחה תינתן בנפרד".
ביום 14.4.16 מיניתי את פרופ' רוני וולף כמומחה מטעם בית הדין והורתי למומחה להשיב לשאלות הבאות:
א. מהו ליקויו של התובע בעורו כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?
האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירועים בעבודה משנת 2005 – 2006 כמפורט בעובדות המקרה בסעיף 2?
ביום 19.5.16 הגיש המומחה את חוות דעתו בה כתב:
"התובע עבד בין השנים 1989-2012 בעיריית אשקלון בתפקיד של מנהל יחידת הפיקוח והחניות. במסגרת תפקידו נתקל באיומים ובעימותים עם הציבור. ב-2005 או 2006 פורסמה תמונתו בעיתון כאשר הוא משמיד על פי החלטת בית המשפט מכונות מזל שנתפסו אצל עבריינים. ב- 22.10.06 חובלה מכוניתו. עוד לפני כן הגיש 16 תלונות במשטרה. אין ספק התובע היה נתון לסטרס, אימה ופחד שנבעו מאיומים הקשורים במישרין לעבודתו.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל.
אין אני מקבל את טענת הנתבע.
