הכרה בפגיעה בעבודה עקב פיצוץ מצבר טרקטור

טענות הצדדים במסגרת כתב התביעה שהגיש, טוען התובע, יליד 1990, כי ביום 8.12.16 תוך כדי עבודתו כמפעיל מחפרון, נפגע בכף ידו השמאלית בזמן פירוק כף המחפרון האחורית לשם החלפתה בפטיש לצורך המשך חפירה באדמה סלעית.

הרובד השני מורכב משלוש חזקות מרבות: היתפוצצות או היתלקחות של הרכב שנגרמה בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו.

( וראה גם : ברע"א 9147/05 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. אורי צעיר (פורסם בנבו); ע"א 2606/97 איילון, חברה לביטוח בע"מ נ' גנאם, פ"ד נד(1) 297 ); ע"א 1780/00 רמיתעשיות קרמיקה (1991) בע"מ נ' אבו זלאם, פ"ד נה(5) 485(5); ע"א 65581-10-13 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ שבל ואח' (פורסם בנבו) כך, אף יצירת לחץ רצוף על צנור באמצעות הכח ההידראולי של מזלג מלגזה כשהמלגזה עומדת ללא תנועה, ושיחרור בורג בצנור על ידי התובע שהביא לתזוזת הצנור כתוצאה מאותו לחץ, לא הוכר כמגשים את הקשר הסיבתי שכן: " באותו שלב המנוע של המלגזה אמנם עבד, ואולם לא היתה לעובדה זו כל משמעות מאחר והמלגזה הגיעה "ליעדה" ולא נעשה בה כל שימוש (גם "המתח" נוצר בשלב המוקדם של הרמת חלק הצנור)"

על כן, בנסיבות המקרה והראיות שהובאו בפניי לא הוכח כי התובע אכן נפגע במהלך פעולות שביצע לשם פירוק הכף מן הזרוע של הטרקטור; וגם אם ארע הארוע כנטען, אין המדובר בתאונה שארעה עקב ניצול כוחו המכאני של הרכב.

...

בתצהירו תיאר התובע את התאונה באופן הבא (סעיף 4 לתצהיר): "כיוונתי את הבום על מנת שתהיה לי האפשרות האידיאלית לפירוק הכף ולאחר כיוון הבום במטרה לפרק את הכף פירקתי את פין הביטחון של הרתום המהיר וכף המחפרון נפלה על ידי השמאלית." בחקירתו הראשית תיאר התובע את האירוע באופן הבא (עמוד 2 שורות 9 – 13): "עבדתי על המחפרון באזור חיפה, רציתי להחליף מהכף האחורית לפטיש לצורך שימוש, זה עובד על כוח הידראולי, כיוונתי את הבום האחורי, רציתי לפרק אותו ולשים במקומו פטיש. איך שרציתי להרכיב את הפין כנראה ירד הלחץ ההידראולי, הוצאתי את הפין הראשון מבין שניים שעלי לפרק על מנת לשחרר את הכף. הפין השני נתפס קצת, איך שסובבתי את הבום היד שלי הייתה מתחת לכף והכף נפלה לי על היד." בחקירתו הנגדית פירט שוב התובע את שרשרת הפעולות שביצע והביאה לתאונה (עמוד 3 שורות 25 – 28): "מכוונים את הבום בצורה שאפשר לפרק, מביאים את הבום למצב שהוא מונח כ 20 עד 30 ס"מ מעל הקרקע. מפרקים את הפין התחתון ואחרי זה מפרקים את הפין העליון, אחרי שפרקתי את התחתון ורציתי לפרק את העליון, הפין נתקע, כנראה מאדמה או איזו שהיא אבן, איך שסובבתי את הפין הכף נפלה לי על היד." לאחר שעיינתי בכתב התביעה ושמעתי את התובע, לא שוכנעתי מן הגרסה הנטענת; וככל שאכן אירעה כמתואר, אין היא מהווה תאונת דרכים.

כמו כן הוא טען טענה זו במסגרת סיכומיו בלבד ולא באף נקודה עובר לכך, לרבות עובר לחקירתו ומיד לאחריה ובטרם הורה בית המשפט על הגשת סיכומים בכתב בנקודה זו. על כן אני מורה על דחיית התביעה.

התאונה אירעה עקב היתפוצצות של דלק ואויר ממזרקי המנוע של הרכב.

" בעיניין הפניקס [רעא 3014/15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (פורסם בנבו] ה"מבחן הגיאוגרפי" הוגדר על דרך השלילה: "בנגוד למקום חניית הרכב לפני תחילתה או לאחר סיומה של הנסיעה, או חצרים של מקום העבודה" אלא שבאותו פסק דין ממש הכיר בית המשפט העליון במצב זה : נהג או נוסע מגיע ליעדו ברכב שניכר היה במהלך הנסיעה שיש בו תקלה, בטרם הוא פונה לשאר עיסוקיו הוא עורך בדיקה או תיקון שנועדו לברר לאלתר מהי אותה התקלה, הבדיקה נועדה להעריך את ההשפעה של אותה תקלה על האפשרות להמשיך ולנסוע ברכב (בין אם הנסיעה תבוצע מיד לאחר העצירה ובין זמן מה לאחר מכן) בית המשפט העליון קבע כי רואים הדבק דברים שכזה כ"תיקון דרך" שבוצע במסגרת אותה נסיעה.

בעיניין נביל [רע"א 5099/08 נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ] הועדף המבחן הגיאוגרפי ונכתבו דברים אלה : "התנאי הראשון הוא כי מדובר בטיפול שהתרחש בדרך, לאמור: החל מן העלייה אל הרכב בתחילת הנסיעה ועד לירידה ממנו בסיומה." בעיניין אלפסי ת"א (ב"ש) 3142-09 דוד אלפסי נ' פנצ'ריית העמק בע"מ (פורסם בנבו) נאמר : "עוד יאמר על תיקון 8 לחוק הפיצויים כי המחוקק, עת אמר דברו, ציין במפורש בדברי ההסבר כי לא יכנסו עוד למסגרת חוק הפיצויים תאונות עבודה של מכונאים ושאר בעלי מיקצוע שנפגעו בגופם בעת תיקון רכב ודינם יהיה כדין שאר חבריהם העובדים אשר נפגעו בתאונות עבודה ותרופתם דיני הנזיקין הכלליים. (ראה דברי ההסבר בהצעת החוק, חוברת 1962 עמ' 22)

עיון בפסיקה מצביע על כך שחזקה מרבה זו, נועדה במפורש לרכב העושה שימוש בכוח המכני שלו כדי להגשים שני יעודים מקוריים לפחות : הראשון הוא יעוד תעבורתי והשני ניתן לבחירה מקבוצת יעודים שאינם תעבורתיים : (כגון טרקטור, משאית מנוף, או משאבת בטון) המחוקק חפץ להרחיב את תחולת החוק גם לשימושים האחרים ובילבד שיהיו בתחום היעוד שיעד היצרן לרכב.

[תא (חי') 1106/00 פלוני (קטין) נ' נתן כהן עא 5408/03‏ ‏ עבד אבו קטיפאן נ' נתן כהן] שם נאמר : "נראה, איפוא, כי במסגרת המבחן שקבענו באים הדלק, השמן, ואולי גם – מבלי לקבוע מסמרות בעיניין זה ומבלי להתוות רשימה סגורה – מערכת ההצתה, המצבר, המנוע וצמיגי הגלגלים. ואכן, ניתן לשער כי בקוים כלליים, אלה הם הרכיבים והחומרים שעמדו לנגד עיניו של המחוקק, בחוקקו את החזקה המרבה. " ולפי ההגדרה העממית אם חור בצמיג מוגדר כמי שהביא ל"היתפוצצות" המכניסה תאונה לגדר "תאונת דרכים" בודאי ששחרור סילון תערובת סולר לוהט ואוויר דחוס מתוך מנוע דיזל שהופעל המתנע שלו יכול לבוא בהגדרה זו. לפי ההגדרה ההנדסית - הפיסיקלית הרי המונחים היתלקחות והתפוצצות מוגדרים על פי קריטריונים של מהירות התהליך ופליטת האנרגיה שלו "היתפוצצות" לפי הגדרה זו יכולה להתקיים ברכב רק בהתבקעות מהירה מאוד של בנזין הנמצא ברכב.

...

התביעה נגד נתבעים3 ו - 4 – נדחית בהעדר עילה על פי חוק הפלת"ד. כמצוות התקנות, ושלא כמנהג שרווח טרם כניסתן לתוקף, יפרט בית המשפט את השיקולים על פי הסדר האמור בפרק י"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

הערכת המשאבים אשר נדרשו לניהולו של ההליך ומורכבותו – לעניין זה בית המשפט מצא, כי ההליך נוהל בקצירת האומר וביעילות, השאלות המשפטיות הועמדו במקצועיות רבה והתשתית העובדתי הייתה מוסכמת.

התנהלות בעלי הדין לרבות הארכת ההליך שלא לצורך – לעניין זה מצא בית המשפט, כי הצדדים לא האריכו את ההליך שלא לצורך.

לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה בידיים כתאונת עבודה כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״), על פי תורת המקרוטראומה.

במסגרת עבודתי אני מרים ומפעיל כלי עבודה שונים, מכשירים מכנים כבדים ורוטטים כגון: פטישונים, מקדחות, מכונת חיתוך טרקטור וכו',ומרים משאות כבדים, המפעילים עומס משמעותי ורב על הידיים, מאחר והעבודה מגוונת, עלי להפעיל מאמץ בהתאם לכמות העבודה.

השמשות יכולות להתפוצץ בזמן עבודה, תוך כדי הרמה או תוך כדי הדבקה, דבר שעלול לעכב את העבודה בזמן רב, משטח העבודה צריך להיות נקי וסטרילי, צריך לנקות עם סכין יפנית קטנה את כל גוף משטח העבודה ושלאוב את פנים הרכב בכדיו לוודא שלא נשארו שברי זכויות.

...

ביום 11.5.20 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 1.6.20 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה וקביעת דרגת נכות בגין כאבי ידיים, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

טענות הנתבע התובע לא הוכיח תשתית עובדתית לפגיעה בידיים על דרך המיקרוטראומה, ועל כן דין התביעה להידחות.

בנסיבות אלו אנו מורים על מינויו של מומחה שיבחן האם הפגימות שאירעו לתובע בכפות הידיים קשורות לתנאי עבודתו.

סוף דבר: התובע עבד כזגג רכבים במשך 46 שנים, בעבודה מוגדרת מאוד, כך שכל יום עבודה זהה למשנהו.

לאור האמור, אנו קובעים כי הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, ועל יסוד מסקנתנו זו ימונה מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע והפגימות מהן הוא סובל בכפות ידיו.

האם הוא נפגע תוך כדי ועקב עבודתו כך שיש להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק)? זו השאלה הדרושה הכרעה במסגרת פסק הדין.

התובע העיד שבמהלך הביקורים סבל מכאבים וכל מה שעניין אותו היה לקבל טפול רפואי מתאים ולכן סיפר לרופא שניפגע כתוצאה מהתפוצצות המצבר של הטרקטור ולא טרח לציין שזה היה בזמן עבודתו[footnoteRef:41].

...

] טענות הצדדים התובע טען שיש לקבל את התביעה מכיוון שהתקיימו התנאים הקבועים בחוק להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה.

בנסיבות אלה יש לקבל את התביעה.

דיון והכרעה כאמור, השאלה הדרושה הכרעה היא האם עלה בידי התובע להוכיח כי ביום 28.3.2018 אירעה לו פגיעה בעבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק? לטעמנו יש להשיב על השאלה בחיוב.

הכרעה כאמור, לאחר ששקלנו את טענות הצדדים והראיות שהוצגו לפנינו שוכנענו כי עלה בידי התובע להוכיח שביום 28.3.2018 אירע לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו, כפי שיפורט להלן.

אי לכך, לא מצאנו שיש במסמכים אלה אנמנזה הסותרת את גרסתו של התובע.

לסיכום, שוכנענו כי ביום 28.3.2018 נפגע התובע במהלך עבודתו כתוצאה מהתפוצצות מצבר של טרקטור שניסה להזיז כדי לפנות מקום בחצר האחסנה של העסק.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

בישיבת קדם המשפט- הסבירה התובעת כי אין לה ידיעה באשר לסיבה בעטיה קרסה החומה, כי אין לה ידיעה על פגיעת רכב בחומה וכי מבחינתה, מדובר בארוע פיתאומי שהתרחש והוא עונה על הסיכון הבטוחי "היתפוצצות". הופניתי במסגרת הטיעונים בקדם המשפט לפסקי דין שהכירו במקרים של קריסה, ניפוץ, היתמוטטות, שבירה וכו' – ככאלו הנכללים תחת הסיכון הבטוחי מסוג "היתפוצצות". ההגנה טענה מנגד כי העובדה שהתובעת אינה נוקבת מפורשות בסיבה בעטיה קרסה החומה, אזי שנשמט הבסיס תחת תביעתה.

ההפניה בעיניין זה הייתה להוראות הפוליסה המפרטות מקרה ביטוח זה. התובעת הפניתה לחוות הדעת השמאית וביקשה ללמוד ממנה על סיבה אפשרית לקריסת החומה – בשל עבודות הטרקטור בסמוך לחומה ובשל גניבת חול שהחלישו את "משען הקרקע". שנית, כלל הראיות עלי בסיסן מבקשת התובעת לקבל את תביעתה צורפו לכתב התביעה ולמעשה נפרסו בפני ההגנה עוד מראשית ההליך.

...

עמדה זו אין בידי לקבל שכן פוליסת הביטוח מכסה כאמור מפני סיכונים מסויימים ולא מפני כל הסיכונים האפשריים.

לאור האמור אני קובעת כי הסיכון שהתממש בקריסת החומה הוא מן הסיכונים המכוסים על ידי הפוליסה.

סוף דבר- הנתבעת תפצה את התובעת בסכום הנזק בהתאם להערכת השמאי ובניכוי סכום ההשתתפות העצמית, וזאת בהתאם לתנאי הפוליסה.