מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בסרטן מסוג CML כפגיעה בעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

תביעת התובע להכיר במחלת הסרטן מסוג CML כפגיעה בעבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי ביום 23.2.2020, מאחר שלא הוכחו קיומם של אירועים תאונתיים זעירים, חוזרים ונשנים, תוך כדי ועקב עבודת התובע, אשר גרמו לפגיעה הנטענת – מחלת הסרטן.
...
לסיכום: התובע חלה בממאירות מסוג CML.
נוכח כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות דעתה של ד"ר ציקל שלום, חוות הדעת מתקבלת ואני קובע כי מחלת הסרטן בה לקה התובע אינה מהווה פגיעה בעבודה.
אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה להכרה במחלת הלוקמיה בה לקה מר עופר ז"ל (להלן – המנוח או המנוח) כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק) על דרך המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע, על יסוד הטענה לפיה במהלך שנות עבודתו נחשף המנוח לחומרים מסוכנים, לרבות לבנזן.
בעב"ל (ארצי) 10490-10-16 מיכאל מועדים לשמחה - המוסד לביטוח לאומי (19.10.17) נדון עניינו של מבוטח שחלה במחלת סרטן מסוג CML שנגרמה לטענתו בשל חשיפתו לחומרים מזיקים ומסוכנים במהלך שנות עבודה רבות כמכונאי רכב, לרבות לאדי דלק, בנזין, בנזן, סולר, גבי פליטה ממנועי דיזל, נפט וכו'.
...
לאור האמור – לא מצאנו כי יש בביצוע משימות אלה בהיקף ובמתכונת כמפורט לעיל כדי להוות תשתית מינימלית למיקרוטראומה בהתייחס לחשיפה על דרך הנשימה לאדי דלקים שונים.
על יסוד כל האמור והמפורט לעיל, מצאנו כי יש מקום להיעזר במומחה-יועץ רפואי בתחום הרפואה התעסוקתית, על מנת לבחון את שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח כמפורט לעיל לבין מחלתו, כמו גם לבחון את השאלה אם יש להכיר במחלתו כמחלת מקצוע.
לסיכום, התשתית העובדתית שתונח בפני המומחה היא כדלקמן: המנוח יליד 1966.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב-יפו (השופט הבכיר יצחק לובוצקי ונציג הציבור מר צבי רוזנצויג; ב"ל 22173-12-12), שבו נדחתה תביעת המערער להכיר במחלתו (סרטן מסוג CML) כפגיעה בעבודה על פי עילת המקרוטראומה.
...
הכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים, בפסק הדין האזורי ובכלל חומר התיק באנו למסקנה כי דין הערעור להתקבל.
טרם נעילה מצאנו להתייחס לנימוק הראשון של בית הדין האזורי לפיו השימוש בנפט וחומצה לצורך ניקוי הופסק לפני כ- 20 שנה.
השאלה האם יש בעובדה זו כדי להשליך על הקשר הסיבתי היא קודם כל עניין לרופא המומחה לענות בו. סוף דבר – עניינו של המערער יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיקבע את התשתית העובדתית על יסוד כלל החומר שבתיק.
לאור התוצאה, ישלם המשיב למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 5,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם יש להכיר במחלת לוקמיה כרונית (CML – chronic myeloid leukemia) בה לקה התובע כפגיעה בעבודה ? בשאלה זו נידרש בית הדין להכריע בהליך דנן.
מחלת התובע CML אינה נכללת בין סוגי הסרטן אשר בנזן גורם את ממאירותם (2013) [3].
ד"ר אלופי, אשר מונתה כמומחית רפואית בתיק זה, קבעה בחוות דעתה המפורטת והמנומקת כי לא התרשמה כי לא קיים קשר סיבתי, בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלת הסרטן הכרונית (CML) ממנה סובל התובע.
...
לכן המאמר, אשר אינו ערוך בצורה ביקורתית מדעית ואשר שפתו משובשת, אינו מוביל למסקנה קלינית מעשית.
ד"ר אלופי הבהירה בהרחבה מדוע חוות דעתו של המומחה מטעם התובע איננה עומדת בסטנדרטים רפואיים מקובלים, איננה עדכנית, ואיננה מקובלת עליה.
אין בידינו לקבל את טענתה התובע לפיה המומחית מסתמכת על IARC בלבד, שכן בתשובתה המפורטת והמנומקת לשאלות ההבהרה שהופנו אליה, הפנתה המומחית למחקרים רבים, וכן התייחסה באופן מנומק, למחקרים אליהם הפנה המומחה מטעם התובע, אשר חלקם ישנים מאוד, ורובם כלל אינם רלוונטים למחלתו של התובע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו