המערער הגיש שני 2 ערעורים כנגד המשיב בשני תחומים: האחד בתחום השמיעה (ע"נ 20158-03-11) והשני בתחום הפסיכיאטרי (ע"נ 2178-10-11):
העירעור בתיק ע"נ 20158-03-11 הוא על החלטת המשיב מיום 301.11 בה קבע, לאחר בדיקה חוזרת, ש"הנכויות בגין ליקויי השמיעה בתדירויות הדיבור וההפרעות בנשימה הגיעו לקיצן וכיום לא נותרה נכות בגינן";
העירעור בתיק ע"נ 2178-10-11 הוא על החלטת המשיב מיום 19.11 בה קבע ש"אין עדות לקיום תיסמונת פוסט טראומתית כתוצאה מהפציעה מ-17.4.08".
לעניין תיק ע"נ 2178-10-11 שעניינו תיסמונת פוסט טראומתית
המערער טען בתצהירו באשר לצד הנפשי את הטענות הבאות:
שזיכרונות מהתאונה רודפים אותו בשינה וכשהוא ער;
שנתו קלה והוא מתעורר מחלומות על התאונה;
יש לו מחשבות חודרניות על כאבים וסבל מתקופת השקום;
הוא נימנע מלנהוג בכבישי שטח שמזכירים לו את הקולות של חצץ כמה שניות לפני התאונה;
הוא מפחד לנסוע באוטובוסים;
נסיעה בנוף מדברי מזכירה לו את אזור התאונה וגורמת לו לאי שקט, הזעה דפיקות לב ותחושה שהוא עומד לבכות;
יש לו תחושות לחץ בחזה, חרדות ומחנק;
יש לו פחדים לנהוג ברכב שהוא לא מכיר;
כשהוא חולף ליד משאית יש לו צמרמורת ורעידות בגוף בגלל החשש שמשהו יקרה;
הוא מתקשה לקבל החלטות באופן עצמאי ומתקשה להבין הוראות מורכבות;
הוא סובל מקשיי זכרון;
פעילותו החברתית ומעגל חבריו הצטמצמו;
מאז התאונה הפך מפוחד וחרד לגופו, וחושב הרבה על המוות;
בתחום הנפשי מונחות לפנינו חוות הדעת הרפואיות הבאות:
מטעם המערער חוו"ד מיום 22.1.13 של ד"ר ברבר ירחמיאל;
ומטעם המשיב שתי חוות דעת של ד"ר אהוד רוזיצקי: האחת (ללא תאריך) מבוססת על בדיקה מיום 4.4.11 , שעל בסיסה קבע קצין התגמולים שאין קשר סיבתי בין התאונה מיום 17.4.08 לבין מצבו הנפשי והשנייה מיום 22.10.13 שבה הגיב ד"ר רוזיצקי על חוות דעתו של ד"ר ברבר;
בחוו"ד מטעם המשיב של ד"ר אהוד רוזיצקי (ללא תאריך) המבוססת על בדיקה מיום 4.4.11 נכתב, בין היתר כדלהלן:
" מר.....אינו סובל מהפרעת דחק בתר חבלתית PTSD. תסמיני מצב הרוח, העצבנות, הפרעות השינה והצמצום התיפקודי קשורים בתסמונת שלאחר חבלה מוחית ולא בהפרעת PTSD.....מר....סובל מהפרעות דכאון וחרדה תגובתיות למצבו הרפואי ונכותו המגולמת בנכות הרפואית הכוללת שנקבעה כ-85%....מר...סובל כיום מ-POST CONCUSSIONAL SYNDROME מר....סובל מתסמונת שלאחר חבלה מוחית בדרגה קלה. להערכתי, הנבדק אינו סובל מהפרעת דחק בתר חבלתית- PTSD".
בחוו"ד מיום 22.1.13 של ד"ר ברבר ירחמיאל (מטעם המערער ) נכתב, בין היתר כדלהלן:
"....אמנם נכון כי סובל מתופעות לאחר פגיעת ראש, אשר הוערכו ע"י משרד הבטחון בשיעור של 40%, שיעור שנראה לי נכון. אך בתוך מיגוון הסימפטומים מהם סובל, יש גם סימפטומים פסיכולוגיים- פסיכיאטריים שאינם חלק מהסימפטומים של פגיעת הראש. סימפטומים אלה כוללים: חלומות, סיוטי לילה, תגובת המנעות מנסיעה באזורים מסוימים ותופעות סומטיות פיזיולוגיות, כמתואר במסמכים הרפואיים. כלומר: סימפטומים נפשיים הנכללים בתוך התיסמונת הפוסט טראומתית. סימפטומים אלו של חודרניות זכרונות, הימנעויות שונות, הצפות ועוררות יתר אינם כלולים בסימפטומים של פגיעת הראש ולא היינו מצפים שתהיינה חלק ממנה. אמנם נכון כי חלק מהסימפטומים משותפים לפגיעה פוסט טראומטית לחבלת ראש, ואולם חלק זה שתואר לעיל, מתאים לפגיעה פוסט טראומטית. ....שתי הפגיעות הן אוטונומיות, כלומר התסמינים הנפשיים הפוסט טראומתיים יכלו היו להתפתח או שלא להתפתח, בלי קשר להשלכות של חבלת הראש. ....מר....סובל מסימפטומים פוסט טראומטיים בעקבות התאונה שעבר. סימפטומים אלה הם בנוסף לסימפטומים ולתופעות מהן סובל בעקבות פגיעת הראש והתופעות הקוגניטיביות מהן סובל ושבעטיין הוכרה נכותו".
בחוו"ד שנייה מטעם המשיב של ד"ר אהוד רוזיצקי מיום 22.10.13 נכתב, בין היתר כדלהלן:
"....דיווח בבדיקתי כי הוא נוהג באופן עצמאי בכבישים בין ערוניים וציין לדוגמא כי נוהג מביתו בירושלים ללימודים בנתניה ללא הפרעה. ....ציין בפני כי יכול לנהוג בחשיכה ובמקומות ערוניים ובין ערוניים....לא ציין בפני כי המנעות מנהיגה במדבר מהוה מיגבלה תפקודית עבורו. מר...סובל מתסמונת שלאחר זעזוע מוח. מדובר בתסמונת המופיעה לאחר חבלת ראש חמורה הכרוכה באבדן הכרה....תיסמונת זו כוללת מספר תסמינים נפרדים כמו כאבי ראש, סחרחורת,עייפות, רוגזנות, קשיים בריכוז ובביצוע מטלות חשיבתיות, פגיעה בזכרון, חוסר שינה, ירידה בסבילות למצבי דחק, עוררות ריגשית ורגישות לחשיפה לאלכוהול ותרופות שונות.....ICD-10 קובע מפורשות כי איבחנה של הפרעת PTSD תיעשה בתנאי שהביטויים הקליניים הם טיפוסיים כאשר כל איבחנה אחרת של ההפרעה אינה סבירה.... ICD-10 מגדיר הפרעה-DISORDER כמערך של תסמינים קליניים הקשור למצוקה ולהפרעה בתפקודים אישיים. במקרה של מר...קיימת הפרעה דומינאנטית בעקבות חבלת הראש עם תסמינים ופגיעה רחבה בכלל התפקודים ולא ניתן להגדיר הפרעה תפקודית נפרדת על בסיס חלומות ומחשבות שבהכרח קשורות באותה הפרעה שלאחר זעזוע מוח. סיכום: אינני חזר בי ממסקנותיי על כך שמר...סובל מתסמונת שלאחר חבלה מוחית ואינו סובל מתסמונת PTSD נפרדת. בכך איני מסכים עם מסקנות עמיתי ד"ר ברבר".
לאחר ששקלנו את חוות הדעת הכתובות של שני המומחים הנ"ל ושמענו את עדותם ואת עדותו בע"פ של המערער עצמו, הננו מקבלים את חוות דעתו של ד"ר ברבר ירחמיאל (מטעם המערער) לפיה המערער "סובל מסימפטומים פוסט טראומטיים בעקבות התאונה שעבר. סימפטומים אלה הם בנוסף לסימפטומים ולתופעות מהן סובל בעקבות פגיעת הראש והתופעות הקוגניטיביות מהן סובל ושבעטיין הוכרה נכותו" .
...
לעניין תיק ע"נ 2178-10-11 שעניינו תסמונת פוסט טראומתית
המערער טען בתצהירו באשר לצד הנפשי את הטענות הבאות:
שזיכרונות מהתאונה רודפים אותו בשינה וכשהוא ער;
שנתו קלה והוא מתעורר מחלומות על התאונה;
יש לו מחשבות חודרניות על כאבים וסבל מתקופת השיקום;
הוא נמנע מלנהוג בכבישי שטח שמזכירים לו את הקולות של חצץ כמה שניות לפני התאונה;
הוא מפחד לנסוע באוטובוסים;
נסיעה בנוף מדברי מזכירה לו את איזור התאונה וגורמת לו לאי שקט, הזעה דפיקות לב ותחושה שהוא עומד לבכות;
יש לו תחושות לחץ בחזה, חרדות ומחנק;
יש לו פחדים לנהוג ברכב שהוא לא מכיר;
כשהוא חולף ליד משאית יש לו צמרמורת ורעידות בגוף בגלל החשש שמשהו יקרה;
הוא מתקשה לקבל החלטות באופן עצמאי ומתקשה להבין הוראות מורכבות;
הוא סובל מקשיי זיכרון;
פעילותו החברתית ומעגל חבריו הצטמצמו;
מאז התאונה הפך מפוחד וחרד לגופו, וחושב הרבה על המוות;
בתחום הנפשי מונחות לפנינו חוות הדעת הרפואיות הבאות:
מטעם המערער חוו"ד מיום 22.1.13 של ד"ר ברבר ירחמיאל;
ומטעם המשיב שתי חוות דעת של ד"ר אהוד רוזיצקי: האחת (ללא תאריך) מבוססת על בדיקה מיום 4.4.11 , שעל בסיסה קבע קצין התגמולים שאין קשר סיבתי בין התאונה מיום 17.4.08 לבין מצבו הנפשי והשנייה מיום 22.10.13 שבה הגיב ד"ר רוזיצקי על חוות דעתו של ד"ר ברבר;
בחוו"ד מטעם המשיב של ד"ר אהוד רוזיצקי (ללא תאריך) המבוססת על בדיקה מיום 4.4.11 נכתב, בין היתר כדלהלן:
" מר.....אינו סובל מהפרעת דחק בתר חבלתית PTSD. תסמיני מצב הרוח, העצבנות, הפרעות השינה והצמצום התפקודי קשורים בתסמונת שלאחר חבלה מוחית ולא בהפרעת PTSD.....מר....סובל מהפרעות דיכאון וחרדה תגובתיות למצבו הרפואי ונכותו המגולמת בנכות הרפואית הכוללת שנקבעה כ-85%....מר...סובל כיום מ-POST CONCUSSIONAL SYNDROME מר....סובל מתסמונת שלאחר חבלה מוחית בדרגה קלה. להערכתי, הנבדק אינו סובל מהפרעת דחק בתר חבלתית- PTSD".
בחוו"ד מיום 22.1.13 של ד"ר ברבר ירחמיאל (מטעם המערער ) נכתב, בין היתר כדלהלן:
"....אמנם נכון כי סובל מתופעות לאחר פגיעת ראש, אשר הוערכו ע"י משרד הביטחון בשיעור של 40%, שיעור שנראה לי נכון. אך בתוך מגוון הסימפטומים מהם סובל, יש גם סימפטומים פסיכולוגיים- פסיכיאטריים שאינם חלק מהסימפטומים של פגיעת הראש. סימפטומים אלה כוללים: חלומות, סיוטי לילה, תגובת הימנעות מנסיעה באזורים מסוימים ותופעות סומטיות פיזיולוגיות, כמתואר במסמכים הרפואיים. כלומר: סימפטומים נפשיים הנכללים בתוך התסמונת הפוסט טראומתית. סימפטומים אלו של חודרניות זיכרונות, הימנעויות שונות, הצפות ועוררות יתר אינם כלולים בסימפטומים של פגיעת הראש ולא היינו מצפים שתהיינה חלק ממנה. אמנם נכון כי חלק מהסימפטומים משותפים לפגיעה פוסט טראומטית לחבלת ראש, ואולם חלק זה שתואר לעיל, מתאים לפגיעה פוסט טראומטית. ....שתי הפגיעות הן אוטונומיות, כלומר התסמינים הנפשיים הפוסט טראומתיים יכלו היו להתפתח או שלא להתפתח, בלי קשר להשלכות של חבלת הראש. ....מר....סובל מסימפטומים פוסט טראומטיים בעקבות התאונה שעבר. סימפטומים אלה הם בנוסף לסימפטומים ולתופעות מהן סובל בעקבות פגיעת הראש והתופעות הקוגניטיביות מהן סובל ושבעטיין הוכרה נכותו".
בחוו"ד שנייה מטעם המשיב של ד"ר אהוד רוזיצקי מיום 22.10.13 נכתב, בין היתר כדלהלן:
"....דיווח בבדיקתי כי הוא נוהג באופן עצמאי בכבישים בין עירוניים וציין לדוגמא כי נוהג מביתו בירושלים ללימודים בנתניה ללא הפרעה. ....ציין בפני כי יכול לנהוג בחשיכה ובמקומות עירוניים ובין עירוניים....לא ציין בפני כי הימנעות מנהיגה במדבר מהווה מגבלה תפקודית עבורו. מר...סובל מתסמונת שלאחר זעזוע מוח. מדובר בתסמונת המופיעה לאחר חבלת ראש חמורה הכרוכה באבדן הכרה....תסמונת זו כוללת מספר תסמינים נפרדים כמו כאבי ראש, סחרחורת,עייפות, רוגזנות, קשיים בריכוז ובביצוע מטלות חשיבתיות, פגיעה בזיכרון, חוסר שינה, ירידה בסבילות למצבי דחק, עוררות ריגשית ורגישות לחשיפה לאלכוהול ותרופות שונות.....ICD-10 קובע מפורשות כי אבחנה של הפרעת PTSD תיעשה בתנאי שהביטויים הקליניים הם טיפוסיים כאשר כל אבחנה אחרת של ההפרעה אינה סבירה.... ICD-10 מגדיר הפרעה-DISORDER כמערך של תסמינים קליניים הקשור למצוקה ולהפרעה בתפקודים אישיים. במקרה של מר...קיימת הפרעה דומיננטית בעקבות חבלת הראש עם תסמינים ופגיעה רחבה בכלל התפקודים ולא ניתן להגדיר הפרעה תפקודית נפרדת על בסיס חלומות ומחשבות שבהכרח קשורות באותה הפרעה שלאחר זעזוע מוח. סיכום: אינני חזר בי ממסקנותיי על כך שמר...סובל מתסמונת שלאחר חבלה מוחית ואינו סובל מתסמונת PTSD נפרדת. בכך איני מסכים עם מסקנות עמיתי ד"ר ברבר".
לאחר ששקלנו את חוות הדעת הכתובות של שני המומחים הנ"ל ושמענו את עדותם ואת עדותו בע"פ של המערער עצמו, הננו מקבלים את חוות דעתו של ד"ר ברבר ירחמיאל (מטעם המערער) לפיה המערער "סובל מסימפטומים פוסט טראומטיים בעקבות התאונה שעבר. סימפטומים אלה הם בנוסף לסימפטומים ולתופעות מהן סובל בעקבות פגיעת הראש והתופעות הקוגניטיביות מהן סובל ושבעטיין הוכרה נכותו" .
לפיכך, הננו מחליטים לקבל את הערעור ולהלן יובאו טעמינו לכך.
המערער סובל הן מתסמונת פוסט טראומטית והן מפגיעה קוגנטיבית ולכן אנו קובעים כי לא נסתרה מסקנתו של ד"ר ברבר לפיה "בתוך מגוון הסימפטומים מהם סובל, יש גם סימפטומים פסיכולוגיים- פסיכיאטריים שאינם חלק מהסימפטומים של פגיעת הראש. סימפטומים אלה כוללים: חלומות, סיוטי לילה, תגובת הימנעות מנסיעה באזורים מסוימים ותופעות סומטיות פיזיולוגיות, כמתואר במסמכים הרפואיים. כלומר: סימפטומים נפשיים הנכללים בתוך התסמונת הפוסט טראומתית. סימפטומים אלו של חודרניות זיכרונות, הימנעויות שונות, הצפות ועוררות יתר אינם כלולים בסימפטומים של פגיעת הראש".
לפיכך, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שלמערער הפרעה פוסט טראומטית עקב התאונה מיום 17.4.08.
לאור כל האמור לעיל, הננו מחליטים לדחות את ערעורו של המערער בתחום השמיעה [ע"נ 20158-03-11].
