מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בנכות בגין תסמונת לאחר זעזוע מוח

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנכות בגין תיסמונת שלאחר זעזוע מוח נחלקה לשני רכיבים- רכיב קוגניטיבי שהוערך בשיעור 40% לפי תקנה 29(11)א' IV, ורכיב אישיותי/ היתנהגותי שהוערך אף הוא בשיעור 40%.
אם כן, הגדרת תיסמונת לאחר זעזוע מוח לפי ה-10-ICD מצביעה על כך שהתסמונת חלה לאחר חבלה בראש (בדרך כלל די חמורה, עד כדי אובדן הכרה) וכוללת כמה סימפטומים נפרדים כגון: כאבי ראש; סחרחורת; עייפות; רגזנות; קשיים בריכוז ובביצוע מטלות מנטאליות; פגימה בזכרון; נדודי שינה; ירידה בסבילות למצבים שונים כגון דחק, עוררות רגשית או אלכוהול.
...
רקע כללי: ביום 22.4.2012 דחה המשיב את בקשתו של המערער להכרת זכות מיום 23.12.2010 וקבע כי "בהסתמך על תוצאות הבדיקות ומן הנימוקים המצוינים בחוות הדעת הרפואית מתאריך 10.2.2012" הגיע למסקנה כי "אינה קיימת עדות לקיומו של PTSD ו/או הפרעה חרדה, הקשורה לאירוע מיום 28.4.1998 ו/או לתנאי שירותך הצבאי, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק". המערער, יליד 1979, התגייס לצה"ל בחודש יוני 1997 ועבר למסלול "אגוז". לטענתו, בעת אימון לוחמה בשטח בנוי (לש"ב), נפל מגג מבנה, נחבל בראשו ומאז סובל מכאבי ראש וקשיי ריכוז.
נוכח האמור לעיל, דין טענות המערער באשר לתחולת המסלול הירוק- להידחות.
אם כן, במקרה דנן לא שוכנענו כי הונחה התשתית הדרושה על מנת לקבוע כי ד"ר שם-דוד הונחה ע"י פרופ' שקד.
נוכח האמור לעיל, טענתו של המערער לקיומה של PTSD מתקבלת, ואילו טענתו לתסמונת לאחר זעזוע מוח- נדחית.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

המערער הגיש שני 2 ערעורים כנגד המשיב בשני תחומים: האחד בתחום השמיעה (ע"נ 20158-03-11) והשני בתחום הפסיכיאטרי (ע"נ 2178-10-11): העירעור בתיק ע"נ 20158-03-11 הוא על החלטת המשיב מיום 301.11 בה קבע, לאחר בדיקה חוזרת, ש"הנכויות בגין ליקויי השמיעה בתדירויות הדיבור וההפרעות בנשימה הגיעו לקיצן וכיום לא נותרה נכות בגינן"; העירעור בתיק ע"נ 2178-10-11 הוא על החלטת המשיב מיום 19.11 בה קבע ש"אין עדות לקיום תיסמונת פוסט טראומתית כתוצאה מהפציעה מ-17.4.08".
לעניין תיק ע"נ 2178-10-11 שעניינו תיסמונת פוסט טראומתית המערער טען בתצהירו באשר לצד הנפשי את הטענות הבאות: שזיכרונות מהתאונה רודפים אותו בשינה וכשהוא ער; שנתו קלה והוא מתעורר מחלומות על התאונה; יש לו מחשבות חודרניות על כאבים וסבל מתקופת השקום; הוא נימנע מלנהוג בכבישי שטח שמזכירים לו את הקולות של חצץ כמה שניות לפני התאונה; הוא מפחד לנסוע באוטובוסים; נסיעה בנוף מדברי מזכירה לו את אזור התאונה וגורמת לו לאי שקט, הזעה דפיקות לב ותחושה שהוא עומד לבכות; יש לו תחושות לחץ בחזה, חרדות ומחנק; יש לו פחדים לנהוג ברכב שהוא לא מכיר; כשהוא חולף ליד משאית יש לו צמרמורת ורעידות בגוף בגלל החשש שמשהו יקרה; הוא מתקשה לקבל החלטות באופן עצמאי ומתקשה להבין הוראות מורכבות; הוא סובל מקשיי זכרון; פעילותו החברתית ומעגל חבריו הצטמצמו; מאז התאונה הפך מפוחד וחרד לגופו, וחושב הרבה על המוות; בתחום הנפשי מונחות לפנינו חוות הדעת הרפואיות הבאות: מטעם המערער חוו"ד מיום 22.1.13 של ד"ר ברבר ירחמיאל; ומטעם המשיב שתי חוות דעת של ד"ר אהוד רוזיצקי: האחת (ללא תאריך) מבוססת על בדיקה מיום 4.4.11 , שעל בסיסה קבע קצין התגמולים שאין קשר סיבתי בין התאונה מיום 17.4.08 לבין מצבו הנפשי והשנייה מיום 22.10.13 שבה הגיב ד"ר רוזיצקי על חוות דעתו של ד"ר ברבר; בחוו"ד מטעם המשיב של ד"ר אהוד רוזיצקי (ללא תאריך) המבוססת על בדיקה מיום 4.4.11 נכתב, בין היתר כדלהלן: " מר.....אינו סובל מהפרעת דחק בתר חבלתית PTSD. תסמיני מצב הרוח, העצבנות, הפרעות השינה והצמצום התיפקודי קשורים בתסמונת שלאחר חבלה מוחית ולא בהפרעת PTSD.....מר....סובל מהפרעות דכאון וחרדה תגובתיות למצבו הרפואי ונכותו המגולמת בנכות הרפואית הכוללת שנקבעה כ-85%....מר...סובל כיום מ-POST CONCUSSIONAL SYNDROME מר....סובל מתסמונת שלאחר חבלה מוחית בדרגה קלה. להערכתי, הנבדק אינו סובל מהפרעת דחק בתר חבלתית- PTSD". בחוו"ד מיום 22.1.13 של ד"ר ברבר ירחמיאל (מטעם המערער ) נכתב, בין היתר כדלהלן: "....אמנם נכון כי סובל מתופעות לאחר פגיעת ראש, אשר הוערכו ע"י משרד הבטחון בשיעור של 40%, שיעור שנראה לי נכון. אך בתוך מיגוון הסימפטומים מהם סובל, יש גם סימפטומים פסיכולוגיים- פסיכיאטריים שאינם חלק מהסימפטומים של פגיעת הראש. סימפטומים אלה כוללים: חלומות, סיוטי לילה, תגובת המנעות מנסיעה באזורים מסוימים ותופעות סומטיות פיזיולוגיות, כמתואר במסמכים הרפואיים. כלומר: סימפטומים נפשיים הנכללים בתוך התיסמונת הפוסט טראומתית. סימפטומים אלו של חודרניות זכרונות, הימנעויות שונות, הצפות ועוררות יתר אינם כלולים בסימפטומים של פגיעת הראש ולא היינו מצפים שתהיינה חלק ממנה. אמנם נכון כי חלק מהסימפטומים משותפים לפגיעה פוסט טראומטית לחבלת ראש, ואולם חלק זה שתואר לעיל, מתאים לפגיעה פוסט טראומטית. ....שתי הפגיעות הן אוטונומיות, כלומר התסמינים הנפשיים הפוסט טראומתיים יכלו היו להתפתח או שלא להתפתח, בלי קשר להשלכות של חבלת הראש. ....מר....סובל מסימפטומים פוסט טראומטיים בעקבות התאונה שעבר. סימפטומים אלה הם בנוסף לסימפטומים ולתופעות מהן סובל בעקבות פגיעת הראש והתופעות הקוגניטיביות מהן סובל ושבעטיין הוכרה נכותו". בחוו"ד שנייה מטעם המשיב של ד"ר אהוד רוזיצקי מיום 22.10.13 נכתב, בין היתר כדלהלן: "....דיווח בבדיקתי כי הוא נוהג באופן עצמאי בכבישים בין ערוניים וציין לדוגמא כי נוהג מביתו בירושלים ללימודים בנתניה ללא הפרעה. ....ציין בפני כי יכול לנהוג בחשיכה ובמקומות ערוניים ובין ערוניים....לא ציין בפני כי המנעות מנהיגה במדבר מהוה מיגבלה תפקודית עבורו. מר...סובל מתסמונת שלאחר זעזוע מוח. מדובר בתסמונת המופיעה לאחר חבלת ראש חמורה הכרוכה באבדן הכרה....תיסמונת זו כוללת מספר תסמינים נפרדים כמו כאבי ראש, סחרחורת,עייפות, רוגזנות, קשיים בריכוז ובביצוע מטלות חשיבתיות, פגיעה בזכרון, חוסר שינה, ירידה בסבילות למצבי דחק, עוררות ריגשית ורגישות לחשיפה לאלכוהול ותרופות שונות.....ICD-10 קובע מפורשות כי איבחנה של הפרעת PTSD תיעשה בתנאי שהביטויים הקליניים הם טיפוסיים כאשר כל איבחנה אחרת של ההפרעה אינה סבירה.... ICD-10 מגדיר הפרעה-DISORDER כמערך של תסמינים קליניים הקשור למצוקה ולהפרעה בתפקודים אישיים. במקרה של מר...קיימת הפרעה דומינאנטית בעקבות חבלת הראש עם תסמינים ופגיעה רחבה בכלל התפקודים ולא ניתן להגדיר הפרעה תפקודית נפרדת על בסיס חלומות ומחשבות שבהכרח קשורות באותה הפרעה שלאחר זעזוע מוח. סיכום: אינני חזר בי ממסקנותיי על כך שמר...סובל מתסמונת שלאחר חבלה מוחית ואינו סובל מתסמונת PTSD נפרדת. בכך איני מסכים עם מסקנות עמיתי ד"ר ברבר". לאחר ששקלנו את חוות הדעת הכתובות של שני המומחים הנ"ל ושמענו את עדותם ואת עדותו בע"פ של המערער עצמו, הננו מקבלים את חוות דעתו של ד"ר ברבר ירחמיאל (מטעם המערער) לפיה המערער "סובל מסימפטומים פוסט טראומטיים בעקבות התאונה שעבר. סימפטומים אלה הם בנוסף לסימפטומים ולתופעות מהן סובל בעקבות פגיעת הראש והתופעות הקוגניטיביות מהן סובל ושבעטיין הוכרה נכותו" .
...
לעניין תיק ע"נ 2178-10-11 שעניינו תסמונת פוסט טראומתית המערער טען בתצהירו באשר לצד הנפשי את הטענות הבאות: שזיכרונות מהתאונה רודפים אותו בשינה וכשהוא ער; שנתו קלה והוא מתעורר מחלומות על התאונה; יש לו מחשבות חודרניות על כאבים וסבל מתקופת השיקום; הוא נמנע מלנהוג בכבישי שטח שמזכירים לו את הקולות של חצץ כמה שניות לפני התאונה; הוא מפחד לנסוע באוטובוסים; נסיעה בנוף מדברי מזכירה לו את איזור התאונה וגורמת לו לאי שקט, הזעה דפיקות לב ותחושה שהוא עומד לבכות; יש לו תחושות לחץ בחזה, חרדות ומחנק; יש לו פחדים לנהוג ברכב שהוא לא מכיר; כשהוא חולף ליד משאית יש לו צמרמורת ורעידות בגוף בגלל החשש שמשהו יקרה; הוא מתקשה לקבל החלטות באופן עצמאי ומתקשה להבין הוראות מורכבות; הוא סובל מקשיי זיכרון; פעילותו החברתית ומעגל חבריו הצטמצמו; מאז התאונה הפך מפוחד וחרד לגופו, וחושב הרבה על המוות; בתחום הנפשי מונחות לפנינו חוות הדעת הרפואיות הבאות: מטעם המערער חוו"ד מיום 22.1.13 של ד"ר ברבר ירחמיאל; ומטעם המשיב שתי חוות דעת של ד"ר אהוד רוזיצקי: האחת (ללא תאריך) מבוססת על בדיקה מיום 4.4.11 , שעל בסיסה קבע קצין התגמולים שאין קשר סיבתי בין התאונה מיום 17.4.08 לבין מצבו הנפשי והשנייה מיום 22.10.13 שבה הגיב ד"ר רוזיצקי על חוות דעתו של ד"ר ברבר; בחוו"ד מטעם המשיב של ד"ר אהוד רוזיצקי (ללא תאריך) המבוססת על בדיקה מיום 4.4.11 נכתב, בין היתר כדלהלן: " מר.....אינו סובל מהפרעת דחק בתר חבלתית PTSD. תסמיני מצב הרוח, העצבנות, הפרעות השינה והצמצום התפקודי קשורים בתסמונת שלאחר חבלה מוחית ולא בהפרעת PTSD.....מר....סובל מהפרעות דיכאון וחרדה תגובתיות למצבו הרפואי ונכותו המגולמת בנכות הרפואית הכוללת שנקבעה כ-85%....מר...סובל כיום מ-POST CONCUSSIONAL SYNDROME מר....סובל מתסמונת שלאחר חבלה מוחית בדרגה קלה. להערכתי, הנבדק אינו סובל מהפרעת דחק בתר חבלתית- PTSD". בחוו"ד מיום 22.1.13 של ד"ר ברבר ירחמיאל (מטעם המערער ) נכתב, בין היתר כדלהלן: "....אמנם נכון כי סובל מתופעות לאחר פגיעת ראש, אשר הוערכו ע"י משרד הביטחון בשיעור של 40%, שיעור שנראה לי נכון. אך בתוך מגוון הסימפטומים מהם סובל, יש גם סימפטומים פסיכולוגיים- פסיכיאטריים שאינם חלק מהסימפטומים של פגיעת הראש. סימפטומים אלה כוללים: חלומות, סיוטי לילה, תגובת הימנעות מנסיעה באזורים מסוימים ותופעות סומטיות פיזיולוגיות, כמתואר במסמכים הרפואיים. כלומר: סימפטומים נפשיים הנכללים בתוך התסמונת הפוסט טראומתית. סימפטומים אלו של חודרניות זיכרונות, הימנעויות שונות, הצפות ועוררות יתר אינם כלולים בסימפטומים של פגיעת הראש ולא היינו מצפים שתהיינה חלק ממנה. אמנם נכון כי חלק מהסימפטומים משותפים לפגיעה פוסט טראומטית לחבלת ראש, ואולם חלק זה שתואר לעיל, מתאים לפגיעה פוסט טראומטית. ....שתי הפגיעות הן אוטונומיות, כלומר התסמינים הנפשיים הפוסט טראומתיים יכלו היו להתפתח או שלא להתפתח, בלי קשר להשלכות של חבלת הראש. ....מר....סובל מסימפטומים פוסט טראומטיים בעקבות התאונה שעבר. סימפטומים אלה הם בנוסף לסימפטומים ולתופעות מהן סובל בעקבות פגיעת הראש והתופעות הקוגניטיביות מהן סובל ושבעטיין הוכרה נכותו". בחוו"ד שנייה מטעם המשיב של ד"ר אהוד רוזיצקי מיום 22.10.13 נכתב, בין היתר כדלהלן: "....דיווח בבדיקתי כי הוא נוהג באופן עצמאי בכבישים בין עירוניים וציין לדוגמא כי נוהג מביתו בירושלים ללימודים בנתניה ללא הפרעה. ....ציין בפני כי יכול לנהוג בחשיכה ובמקומות עירוניים ובין עירוניים....לא ציין בפני כי הימנעות מנהיגה במדבר מהווה מגבלה תפקודית עבורו. מר...סובל מתסמונת שלאחר זעזוע מוח. מדובר בתסמונת המופיעה לאחר חבלת ראש חמורה הכרוכה באבדן הכרה....תסמונת זו כוללת מספר תסמינים נפרדים כמו כאבי ראש, סחרחורת,עייפות, רוגזנות, קשיים בריכוז ובביצוע מטלות חשיבתיות, פגיעה בזיכרון, חוסר שינה, ירידה בסבילות למצבי דחק, עוררות ריגשית ורגישות לחשיפה לאלכוהול ותרופות שונות.....ICD-10 קובע מפורשות כי אבחנה של הפרעת PTSD תיעשה בתנאי שהביטויים הקליניים הם טיפוסיים כאשר כל אבחנה אחרת של ההפרעה אינה סבירה.... ICD-10 מגדיר הפרעה-DISORDER כמערך של תסמינים קליניים הקשור למצוקה ולהפרעה בתפקודים אישיים. במקרה של מר...קיימת הפרעה דומיננטית בעקבות חבלת הראש עם תסמינים ופגיעה רחבה בכלל התפקודים ולא ניתן להגדיר הפרעה תפקודית נפרדת על בסיס חלומות ומחשבות שבהכרח קשורות באותה הפרעה שלאחר זעזוע מוח. סיכום: אינני חזר בי ממסקנותיי על כך שמר...סובל מתסמונת שלאחר חבלה מוחית ואינו סובל מתסמונת PTSD נפרדת. בכך איני מסכים עם מסקנות עמיתי ד"ר ברבר". לאחר ששקלנו את חוות הדעת הכתובות של שני המומחים הנ"ל ושמענו את עדותם ואת עדותו בע"פ של המערער עצמו, הננו מקבלים את חוות דעתו של ד"ר ברבר ירחמיאל (מטעם המערער) לפיה המערער "סובל מסימפטומים פוסט טראומטיים בעקבות התאונה שעבר. סימפטומים אלה הם בנוסף לסימפטומים ולתופעות מהן סובל בעקבות פגיעת הראש והתופעות הקוגניטיביות מהן סובל ושבעטיין הוכרה נכותו" .
לפיכך, הננו מחליטים לקבל את הערעור ולהלן יובאו טעמינו לכך.
המערער סובל הן מתסמונת פוסט טראומטית והן מפגיעה קוגנטיבית ולכן אנו קובעים כי לא נסתרה מסקנתו של ד"ר ברבר לפיה "בתוך מגוון הסימפטומים מהם סובל, יש גם סימפטומים פסיכולוגיים- פסיכיאטריים שאינם חלק מהסימפטומים של פגיעת הראש. סימפטומים אלה כוללים: חלומות, סיוטי לילה, תגובת הימנעות מנסיעה באזורים מסוימים ותופעות סומטיות פיזיולוגיות, כמתואר במסמכים הרפואיים. כלומר: סימפטומים נפשיים הנכללים בתוך התסמונת הפוסט טראומתית. סימפטומים אלו של חודרניות זיכרונות, הימנעויות שונות, הצפות ועוררות יתר אינם כלולים בסימפטומים של פגיעת הראש". לפיכך, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שלמערער הפרעה פוסט טראומטית עקב התאונה מיום 17.4.08.
לאור כל האמור לעיל, הננו מחליטים לדחות את ערעורו של המערער בתחום השמיעה [ע"נ 20158-03-11].

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת חוות דעת מיום 28.8.19 קבע ד"ר רוזיצקי, כי המערערת אינה סובלת ממחלה דכאונית מאג'ורית, וכי מצבה הנפשי הנוכחי הוא משני לנכויות הרפואיות שנגרמו לה עקב התאונה, ולתסמונת שלאחר זעזוע מוח המיוחסת גם היא לתאונה.
דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים מצאנו כי דין העירעור להיתקבל, במובן זה שלא היה מקום לשלול את זכאות המערערת לתשלום גמלת נצרך על יסוד הטענה בדבר העידר קשר בין מצבה הנפשי לבין הנכות המוכרת, ולא היה מקום להפנות את המערערת להגשת תביעה לפי תקנה 9 (נכות מוסבת) כתנאי להכרה בזכאותה לתשלום גמלת נצרך.
בהחלטה מושא העירעור קבע המשיב, כי הוא אינו מכיר בזכאות משום שאובדן כושר העבודה לא נגרם עקב הנכות המוכרת.
...
איננו מקבלים את טענת המשיב בנדון.
ברם, אנו סבורים שמן הראוי לאפשר למשיב לערוך חקירה בנדון, בכדי לבחון את התקיימות התנאי הכלכלי האמור, כאשר ברי שעליו לעשות כן במהירות האפשרות, בשים לב להתנהלות עד כה. בהקשר זה לא נעלם מעינינו האמור בסעיף 56 לפסק הדין בהליך הקודם, ולפיו עניין העדר הכנסה מספקת לא היה כביכול שנוי במחלוקת, ואולם מכיוון שממילא מדובר בעניין שהמשיב יכול לבחון מעת לעת, גם כאשר הוא מכיר ביתר התנאים המזכים, ומשחלפו כשלוש שנים ממועד מתן אותו פסק דין, אנו מאפשרים למשיב לעשות כן. פועל יוצא מהאמור הוא שככל שהמשיב ימצא שמתקיים היסוד של "אין לו הכנסה מספקת למחייתו" ביחס למערערת, היא תהיה זכאית לגמלת נצרך.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו מורים על קבלת הערעור באופן חלקי, כמפורט לעיל.
אנו מחייבים את המשיב לשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪, וזאת בתוך 30 ימים, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בהמשך הוגש ערר על קביעה זו. וועדת העררים, מיום 23.2.10, קבעה, כי עקב תיסמונת לאחר זעזוע מוח בעוצמה קלה עד בינונית, למבקשת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סע' 34(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").
שנית, יש לדייק ולהדגיש, כי הועדה מיום 23.2.10 לא קבעה נכות נוירולוגית אלא, ובהסתמך על הדו"ח של יועץ בתחום הנוירו פסיכולוגי מיום 7.12.09, קבעה למבקשת נכות בשיעור של 10% לפי סע' 34ב' לתקנות כשבאותו דו"ח נרשם, בין היתר, כדלקמן: "לא ברור האם היה אובדן הכרה ובהדמיה לא נימצאו עדויות שמעידות כי נגרם נזק מבני או אחר לרקמת המוח. יש לציין כי ישנן תלונות המרמזות על פעילות מוחית לא תקינה ... שהוטבו בעקבות טפול נגד פרכוסים. מימצאי האיבחון אינם תומכים בקיומה של תיסמונת פוסט טראומטית.
...
מנגד לטענת המשיבים, דין הבקשה להידחות.
האם המקרה שלפנינו נופל לגדר אותם מקרים מיוחדים? סבורני כי התשובה הינה שלילית.
ובכך, איני רואה שנפל פגם מהותי כלשהו בקביעותיה הנ"ל. סיכום מן המקובץ לעיל מתקבלת המסקנה, כי לא הוכח קיומו של טעם המצדיק קבלת הבקשה ומינוי מומחים רפואיים.
על כן, דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

תובע מס' 1 נבדק ע"י וועדה רפואית של המל"ל שקבעה את נכויותיו הזמניות ונכותו הצמיתה בשיעור של 19% עקב תסמונת לאחר זעזוע מוח ורעש באוזניו (מיותר לציין כי אם התאונה אכן ארעה בנסיבות המתוארות על ידי התובע, הרי הנכות שנקבעה מחייבת את בעלי הדין מכח סעיף 6 ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975).
התובע הגיש תביעה למל"ל להכיר בתאונה כתאונת עבודה וועדה רפואית קבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 19%.
...
הוצאות ניידות וסיוע הזולת: התובע לא הוכיח הוצאותיו באבות נזק אלה ולפיכך הנני דוחה טענותיו בגינם.
סוף דבר: פיצוי תובע מס' 1: לנוכח קביעותיי דלעיל ומאחר ויתרת הפיצוי שנותרת לתובע לאחר ניכוי גמלאות המל"ל נופלת מ-25% משעור הנזק, תשלם הנתבעת לתובע מס' 1, 25% מנזקו קרי סכום של 32,325 ₪ בצרוף הצמדה וריבית מהיום ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ וכן תשיב לו את אגרת המשפט ששילם בתוספת הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
פיצוי תובע מס' 2: לנוכח קביעותיי דלעיל, הנני מקבל את תביעת תובע מס' 2 ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע מס' 2 סכום כולל של 109,236 ₪ בצרוף הצמדה וריבית מיום 29.3.03 ועד לתשלום בפועל בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ. המזכירות תמציא לב"כ הצדדים העתק מפסה"ד באמצעות הדואר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו