הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד

לאחר שעיינתי בבקשה לתיקון כתב התביעה, בתגובה ובתשובה לתגובה, להלן החלטתי: בפניי בקשה (שנייה) לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת סעד של פיצוי לא ממוני (בסך של 507,500 ₪) בגין הכרה בדיעבד בקיום יחסי עובד ומעסיק בין התובע לבין הנתבעות.

...

לאחר שעיינתי בבקשה לתיקון כתב התביעה, בתגובה ובתשובה לתגובה, להלן החלטתי: בפניי בקשה (שנייה) לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת סעד של פיצוי לא ממוני (בסך של 507,500 ₪) בגין הכרה בדיעבד בקיום יחסי עובד ומעסיק בין התובע לבין הנתבעות.

לטענת המבקש, נוכח גישתו הליברלית של בית הדין בנוגע לתיקון כתבי טענות בכל עת ככל שהתיקון נדרש על מנת שניתן יהיה להכריע הכרעה מלאה במחלוקת שבין בעלי הדין ונוכח מועד הגשת הבקשה טרם דיון ההוכחות בתיק, יש להיעתר לבקשה.

גם הנימוקים לשיהוי ראויים להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה לתיקון כתב התביעה הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה בכפוף למפורט להלן.

התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה להכרה בדיעבד ביחסי עובד ומעסיק בין הצדדים וכפועל יוצא מכך לחיובה בתשלום פצויי פיטורים וזכויות סוציאליות המגיעות לו לטענתו בגין תקופת עבודתו, ובנוסף לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 150,000 דולר (489,000 ₪) בגין הפרת התחייבות להעסקת התובע בארצות הברית והפרת חובת תום הלב, כך שסכום התביעה הכולל עמד על 747,304 ₪.

...

הרכיב הנוגע ליחסי עבודה נגוע בחוסר תום לב לאחר שהתובע בחר בעצמו במתכונת ההתקשות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסגרת ההסכם בין הצדדים; אף הרכיב הנוגע לארצות הברית דינו להידחות על הסף ובקשה בעניין הוגשה לבית הדין, שכן רכיב תביעה זה חסר כל סיכוי ואף אם תתקבלנה כל טענות התובע – שעה שמדובר בחברה אמריקאית שהיא ישות משפטית נפרדת ושונה מהנתבעת שלא נתבעה בהליך – ממילא דין רכיב תביעה זה להידחות.

התובע אינו תושב חוץ וממילא ארצות הברית היא מדינה החברה באמנת האג וגם בשל כך – דין הבקשה להידחות.

כמו-כן, אף אם ניתן לראות בתובע כמי "שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969", כלשון תקנה 116א(ב) המצוטטת לעיל, שוכנעתי כי מתקיים חריג המצדיק דחיית הבקשה, שכן התובע הראה "ראשית ראיה להוכחת תביעתו", כפי שפורט לעיל ודין טענותיו להתברר לגופן במסגרת ההליך.

סוף דבר הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה – נדחית.

המתוה המשפטי: פסק הדין המנחה בנושא של הכרה בדיעבד ביחסי עובד מעסיק הוא פסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי בע"ע 15868-04-18 גבריאל כותה – מדינת ישראל משרד המשפטים (7.4.2021) (להלן – פסק דין כותה), אשר ניתן לאחר הגשת כתב התביעה, אך חל עליה, לפחות בשאלת קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים, מהטעם כי פסק דין זה לא שינה "מהמבחנים הרגילים החלים על קביעת יחסי עובד ומעסיק, כפי שנפסקו בפסיקה עניפה של בתי הדין לעבודה לאורך השנים, והם שרירים וקיימים, תוך שביישומם ניתן משקל להתאמות הנדרשות לשינויים בשוק העבודה ולהשתנות העיתים" (פסק דין כותה, ס' 55).

...

משהגענו למסקנתנו כאמור – לא מצאנו להתייחס לטענת התובעת בסיכומי תשובה באשר לחישובים שביצע הנתבע בסיכומיו ואשר לא בא זכרם בתצהירים מטעמו (ס' 28 לסיכומי התשובה).

לכן הטענה נדחית.

סוף דבר: התביעה נדחית.

יפים לענייניו הדברים אשר נקבעו לאחרונה בעיניין ע"ע 15868-04-18 גבריאל כותה ואח'- עריית רעננה ואח' [פורסם בנבו] (ניתן ביום 7.4.2021) להלן: "עניין כותה") שם דן בית הדין הארצי בהרכב מורחב בשלושה ערעורים בהם התעוררה שאלה משותפת ,והיא הכרה בדיעבד ביחסי עובד ומעסיק ותוצאותיה.

...

לאור האמור, אין אנו סבורים כי התובע זכאי לפיצוי לא ממוני.

[9: נספח יא לתצהירי הנתבעת] לסיכום הדברים: על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום העסקתו בחודש 7/2019 ועד למועד התשלום בפועל: פיצויי פיטורים: סך של 16,432 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובע, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום הכולל מע"מ, בסך של 10,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

] הנתבעים טענו כי נטל ההוכחה לקיומם של יחסי עובד- מעסיק בדיעבד מוטל על התובע וכי הוא לא הרים נטל זה. בנוסף, הנתבעים טענו כי תשלום בתלוש שכר אינו מעיד על קיום יחסי עבודה, הם הפנו לפסיקה לפיה: "אופן תשלום התמורה אינו קובע בשאלת קיומם או אי קיומם של יחסי עובד - מעביד. לכל היותר יש בו כדי לבסס מעמד אך לא לקובעו או לשוללו" [ראה :דב"ע מח/ 137-3 תמר אדר - פירסום מלניק בע"מ ,פד"ע כ60 ;דב"ע לב/ 1-3 "גלובי" שירות נסיעות בע"מ - אליהו לוי ,פד"ע ג, 246 ;דב"ע מג/ 106-3 יחיאל בלטנר - בטח גור ,פד"ע טז, 85][footnoteRef:35].

יפים לעניינינו הדברים אשר נקבעו בהילכת כותה, שם דן בית הדין הארצי בהרכב מורחב בשלושה ערעורים בהם התעוררה שאלה משותפת והיא הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעסיק ותוצאותיה.

...

יחד עם זאת בסיכומיהם טענו כי יש לדחות את תביעת התובע ולקבל את התביעה שכנגד[footnoteRef:88].

לאור האמור לעיל, התביעה שכנגד נדחית אף היא.

סוף דבר על יסוד כלל המפורט לעיל, הן התביעה והן התביעה שכנגד - נדחות.