מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכנסה מוטבת של קיבוץ מלווה באבטחה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הטענות בתביעה: באשר לארוע בגינו הוגשה התביעה - נטען כי בלילה שבין 29.7.11 ליום 30.7.11 בסביבות השעה 1:50 התייצב התובע בפתח המועדון, לאחר שסיים את משמרת הערב בעבודתו כמאבטח בקניון מלחה בלווי שניים מחבריו לעבודה.
ויוטעם; בתצהיר זה לא הייתה טענה להכנסה שוטפת כביכול של אחרים כאשר הם ממתינים בחוץ ונאסרת עליהם הכניסה.
...
איני סבורה שדי בכך שבאותו מקרה התקבלה תביעה, כדי ללמד שיש לקבל את התביעה בענייננו (כפי שנרמז למעשה בין השורות בטיעוני ב"כ התובע).
בהמשך לכל האמור - אני דוחה את התביעה.
התובע ישלם לנתבעים בגין שכ"ט בא כוחם סך של 7,500 ש"ח. פסק הדין יומצא לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היא מציינת, כי "יחד עם אנשי האבטחה היתה לי זכות לשלול כניסה למועדון עקב חשש להפרעת הסדר הציבורי במועדון; כמו כן היינו צריכים לבדוק את האנשים ולראות האם הם מסוממים או תחת השפעת אלכוהול או נראים כבעייתיים ועלולים לפגוע בסדר הצבורי במועדון ולגרום להתפרעויות". ראו סעיפים 4-5 לתצהירה.
תצהירים מטעם הנתבעת לפיהם, הוכנסו עולים ממוצא בוכרי ו/או קווקאזי למועדון, אינה מוכיחה, כי במועד הרלוונטי, לא בוצעה הפליה על רקע מוצא ו/או לחלופין, מהו הבסיס להכנסת המצהירים למועדון.
בת.א. (חיפה) 12482/04 מזרחי יצחק נ' קיבוץ רמות מנשה, ניתן ביום 4.7.06 מפי כבוד השופטת ג'דעון, פורסם באתר נבו, אכן זכה התובע שם לסכום הפצוי המאקסימאלי.
...
דין התביעה, בין התובע לבין הנתבעת להיתקבל.
אי לזאת, אני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובע כפצוי בגין שני הארועים בהם לא הוכנס למועדון, סך כולל של 15,000 ₪.
סיכום: התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית מחוסר יריבות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מנהלי המועדון, נציגיו ומאבטחיו סובלים מאלימות ומאיומים, הבאים לידי ביטוי באלימות מילולית, ולעיתים פיסית, לרבות תגרות ידיים, שליפת סכינים ואף שימוש בנשק חם. מתוך דאגה לשלומם של המבלים במועדון וכדי למנוע אלימות, על המועדון לקיים מדיניות של קיום אבטחה, ולדוגמה, מביא הוא מקרה בו שחקן כדורגל ידוע ביקש להכניס חבר אשר הופעתו עוררה אצל המאבטח חשש לגבי התנהגותו ואולם שחקן הכדורגל ביקש לערוב להתנהגותו.
ערב יום רביעי במועדון מאופיין באורחים יוצאי מדינות חבר העמים ומלווה, בין השאר, במוסיקה רוסית.
כן ראה: ע"א (חיפה) 3724/06, קיבוץ רמות מנשה ואח' נ' יצחק מזרחי, תק-מח 2008(1), 725, כדלקמן: "התועלת הכלכלית, וככול שניתן היה לטעון ולהבין כי מאחורי הבדיקה הנעשית עומדת אולי הכוונה למנוע התפרעויות ולהעלות את סף הבטיחות – טענה שלא נטענה, אך בהחלט לגיטימית – הרי אין בינה לבין אופן יישומה ולא כלום.
בשולי העניין, אוסיף כי לגישתי ריבוי תובענות בעיניין סירוב להכנסת אורחים למועדוני בילוי, כשלצידן דרישות פיצוי של מאות אלפי שקלים, עלול לגרום למלאכותיות מכוונת בגיבוש נסיבות עובדתיות כתשתית וכבסיס להגשת תביעות, דבר הנראה פסול מעיקרו והופך החוק דנן כ"קרדום לחפור בה".
...
המסקנה המתחייבת היא, שעל מנת שתיצמח עילת תביעה על-פי החוק, על התובע להראות כי הפגיעה בו נעשתה בשל השתייכותו לאחת מאותן קבוצות שהוגדרו בחוק, ובמקרה דנן הדבר לא הוכח.
התובעים ישלמו לנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ בצרוף דמי מע"מ וכן הפרישי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2005 בעליון נפסק כדקלמן:

היא אינה מידתית, באשר לא עלה בידי המדינה לבסס קשר רציונלי בין הרפורמה במערך הגימלאות לבין המטרות של עדוד היציאה לעבודה; לא נבחנו אמצעים פוגעניים פחות, כשיפור מבחני התעסוקה או דרוג הגימלאות לפי סכויי מציאת עבודה; ובמיוחד נשלל יחס סביר בין תועלת התיקונים לנזקם, הנובע מקיצוץ משמעותי, באבחה אחת, של הרכיב העקרי במערך הרווחה המדינתי, בתקופה של מצב כלכלי קשה המלווה ב"גזירות" רבות נוספות על השכבות היחלשות.
             האמנם קיצוץ הגימלה הינו פיתרון יחידי לצימצום ההזדקקות להבטחת הכנסה של מי שכשירים לקבל על עצמם עבודה? האין בנמצא אמצעים פוגעניים פחות שעודם נאמנים לתכלית החקיקתית? ניתן, לכאורה, לסבור, כי ככל שהמשיבים סבורים כי בתנאים הקיימים אין די, וכי הם עודם מאפשרים למקבלי גמלה פלונים להוסיף ולהנות ממנה ללא הצדקה אמיתית, הרי שמכוח החובה לבחור באמצעי שפגיעתו פחותה היה עליהם לנסות את כוחם באמצעי-מנע אחרים.
...
           סוף דבר – על "מהפכות חוקתיות" ו"מלכודות עוני" 26.
סבורני, כי ברוח זו נכון להוסיף ולקבוע כי אותו שינוי נושא עמו גם בשורה לעותרים, באשר עניינם שאוב מלב-לבו של הצורך בהכרה חוקתית בזכות לכבוד.
כך פורשו שני חוקי-היסוד על-פי מסורת הפרשנות וההלכה המקובלת עלינו מאז ומקדם, ופירוש זה על מכונו יעמוד עד לימינו אלה.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2011 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע לא השכיל להוכיח בענייננו-קיומו של קשר סיבתי זה. התובע העיד כי לקראת סוף שנת 2009, ובמהלך תקופת עבודתו אצל הנתבע, הוא חיפש עבודה אחרת ופנה לקיבוץ בארי, שם שמע שמחפשים עובד בתפקידו.
לעניין פרשנות ותכלית סעיף 26 לחוק פצויי פיטורים נקבע בפסק הדין ע"ע 629/07 יגאל וירון נ' תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ, כי: "סעיף 26 לחוק פצויי פיטורים עניינו בכספים ששולמו לקופת גמל במקום פצויי פיטורים, ובמובן זה המונח "קופת גמל" כולל לצורך העניין גם קופה מרכזית לפיצויים.
כמו כן נפסק כי: "אף שדרך המלך היא הסכם על "שכר ברוטו" אין כל פסול בהסכם על "שכר נטו", ואף סעיף 141 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) מסדיר הסדר שכזה".
...
משקבענו כי לא הוכח שהתובע נתן הסכמתו לשינויים שנערכו בתלושי שכרו בשנת 2009 ומשלא הוכח כי סוכם עם התובע בתחילת העסקתו כי ההפרשות לקופות הגמל יבוצעו מתוך שכר הנטו שסוכם עימו, הרי שדין טענת הקיזוז של הנתבע-להידחות.
סוף דבר: הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים: פדיון חופשה שנתית-3900 ₪ ב. פדיון דמי הבראה-4,036.5 ₪ הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מ-1/2/10 עד לפירעון המלא בפועל.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו