היתר לחפירה ודיפון לצורך חניון תת-קרקעי

הפרויקט, אשר העבודות להקמתו החלו בסוף שנת 2009, חולק לשלושה שלבים: שלב א - הקמת קומות החניון התת קרקעי כולל עבודות דיפון, הקמת קירות סלאריים, חפירה ובניית קומות החניון; שלב ב - הקמת מגדל המשרדים (19 קומות); שלב ג- הקמת 17 קומות נוספות (לגביהן טרם ניתן היתר בניה בשלבים הראשונים של הפרויקט).

...

לפיכך אני דוחה את טענת ההתיישנות מצידה של כלל.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי בהודעה לצד שלישי אני מחייב את כלל בהוצאות משפט בגובה אגרת בית המשפט בה נשאה הפניקס בגין ההודעה לצד שלישי וכן מחייבה בשכר טרחת בא כוחה הפניקס בסך 55,000 ₪, לתשלום בתוך 45 ימים מהיום.

סוף דבר – התביעה בתיק העיקרי מתקבלת בחלקה המכריע, כמפורט בסעיף 116 לעיל.

"בימים הקרובים", כתב מר דהן בשמה של נתבעת 1, "אנחנו מתחילים בבצוע עבודות לבניית מבנה מגורים במיגרש הנמצא בשכנות אליכם. נבצע עבודות דיפון ועיגון בקוו הגבול בין המגרשים על מנת לאפשר חפירה לחניון התת קרקעי [שבמיזם]" (נספח ז' לכתב-הגנתה של נתבעת 1).

הייתה זו לא אחרת מבאת-כוחה דאז, שהוסיפה וכתבה לנתבעים ביום 7.12.2009 לאמור: "מבדיקה עם אנשי מיקצוע כולל, בין היתר, מהנדס מוסמך ואיש קונסטרוקציה, התברר כי אכן, בפועל, לא ניתן יהיה לעקור [את] כלונסאות הדיפון ממיקומן הנוכחי, ואף אם יעשה ניסיון לשליפת הכלונסאות ממיקומן, יש חשש כבד כי ניסיון זה יגרום נזק כבד למבנה המלון ויערער את יסודותיו. לפיכך, ובלית ברירה, עומדת מרשתנו על פיצוי בגין הנזק שניגרם לה" (הפִּסקה השמינית למכתב).

...

התביעה שכנגד נדחית.

הודעת צד ג' מאת ביתרמי נדחית.

אני מחייב את כל חמשת הנתבעים בתביעה העיקרית – ביתרמי, בר הומס והאחים פאליק, כולם יחד ולחוד, לשלם לתובעת, מלון אמפריאל בע"מ את הסכומים הבאים: סך כולל של 103,144 ש"ח בגין עילות-התביעה כמפורט מעלה; הוצאות-משפט בסך כולל של 7,000 ש"ח; שכר-טרחה של עורכי-דין בסך כולל של 49,376 ש"ח (75 אחוזים מן הסך הריאלי, שהוכח בראיות).

בספטמבר-אוקטובר 2018, הגישה העותרת בקשות להיתרים לועדה המרחבית לתיכנון ובניה, מורדות כרמל (להלן: "המשיבה"), כדלקמן: ביחס למגרש 2 הגישה העותרת את הבקשות הראשונות, כאשר המדובר בשתי בקשות נפרדות - ביום 16.9.2018 הוגשה בקשה מספר 20181349 שעניינה הקמת ביניין מגורים בן 56 יחידות וחניון תת קרקעי; וביום 17.9.2018 הוגשה בקשה מס' 20181350 שעניינה חפירה ודיפון בהקף של 33,690 קוב, בעומק ובהקף משתנים.

...

העותרת טוענת כי אין מקור סמכות חוקי לחייב אותה באגרות ששולמו, על סמך ניתוח של התוספת השלישית לתקנות, אך אני סבורה כי הניסוח של התקנות ושל התוספת מאפשר גם את הפרשנות שבה נקטה המשיבה, ולכן – אין מקום לקבוע כי עמדתה בלתי חוקית.

סיכום - לאור האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

עם זאת, לא אעשה צו להוצאות לחובת העותרת, ולו מן הטעם שאני סבורה כי היה על המשיבה להשיב לפניות המוקדמות של העותרת טרם הוגשה העתירה (ונזכיר כי העותרת לא קיבלה מענה סופי אלא במסגרת התשובה לעתירה, שכן המשיבה המתינה לעמדת המינהל).

במסגרת זאת, הגישה התובעת בקשה להיתר חפירה ודיפון מס' 16/1244 לועדה המקומית לתיכנון ובנייה בירושלים לצורך בניית חניון תת-קרקעי בגודל 78,154.7 מ"ר, כך ש-72,703.79 מ"ר ישמשו למטרות שירות לפי החלוקה הבאה: למרחב מוגן קומתי מוצע – 154.59 מ"ר; למערכות טכניות ומיתקני שירות מוצע – 6,895.56 מ"ר; לאכסנה מוצע – 2,919.05 מ"ר; לחנייה מוצע – 59,959.92 מ"ר; למבואות וחדרי מדרגות מוצע – 2,385.03 מ"ר; למעברים צבוריים מוצע – 389.54 מ"ר (ראו נספח 3 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, עמ' 16 לתצהיר).

...

התוצאה הסופית בקליפת אגוז לאחר שקילת המכלול, הגעתי למסקנה כי יש למחוק את התובענה דנן, תוך שיחול מה שייאמר להלן בסעיף 30 של פסק דין זה. בהמשך לכל שנאמר עד כה, אסקור בקצרה את טענות הצדדים ואת התשתית העובדתית הרלוונטית ולאחר מכן אסביר מדוע נקבעה התוצאה שנקבעה.

הנתבעת מצידה טוענת כי דין התביעה להידחות על הסף, שכן היתר הבנייה מכוחו פועלת התובעת שונה מזה שעליו נשען הליך זה. משכך, מציינת הנתבעת כי התחשיב שעליו נשענת התובעת לחישוב דמי ההקמה אינו רלוונטי לעת הזו.

סוף דבר השורה התחתונה של פסק דין זה היא שהתובענה דנן נמחקת, תוך שיחול כל שנאמר בסעיף 30 דלעיל.

העובדות ביום 19.8.09, ניתן לאשטרום היתר בניה לעבודות חפירה ודיפון במקרקעין.

ביום 24.2.10, ניתן לאשטרום היתר בניה נוסף להקמת מבנה משולב - לתעסוקה, למסחר ולמשרדים ב- 4 קומות + חניון עילי ותת קרקעי, הקף בניה לצורכי מסחר 5,662.10 מ"ר ולצורכי משרדים/תעסוקה 4,283.59.

...

המרת שטח של 2,831 מ"ר על פי סעיף 62(א)(6) שהמחוקק סבר שהיא תוספת סבירה וראויה לאישור הועדה המקומית, אינה חורגת מהמדיניות שנקבעה בתמ"א 35 ובמסמך הולנת"ע. אי צרוף נספח הבינוי ונספח התנועה באשר לטענת העותרים שהתכנית אושרה ללא שצורף במועד נספח בינוי מקובלת עלי עמדת ועדת הערר לפיה, שעה שעסקינן בבניין בנוי מכוחו של היתר שהוצא אין טעם בנספח בינוי לאחר מעשה, שכן הוא הוגש ואושר כאמור עת הוגשה הבקשה למתן היתר.

תוספת שטחי שרות לענין תוספת שטחי השרות (900 מ"ר), קבעה וועדת הערר "נחה דעתנו, כי תוספת 900 מ"ר שטחי השרות הותרו במסגרת ההיתר שהוצא כדרישת רשות מוסמכת על פי הוראות התוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות)". אף ענין זה הוא במסגרת השיקולים התכנוניים בהם לא יתערב בית המשפט.

סוף דבר: מכל האמור לעיל אני דוחה את העתירה.