היתר להמשך ניהול תביעה בהקפאת הליכים

דא עקא, החברות בבעלות החדשה התקשו לעמוד בהתחייבויות השונות לנושים ועל כן הגישו בקשה למתן צו פתיחת הליכים ובקשה להקפאת הליכים, בהתאם לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח -2018 (להלן: "החוק").

הבקשה וטענות הצדדים עניינה של הבקשה במתן היתר למבקש להמשיך לנהל את התביעה שהגיש נגד החברה טרם אישור הסדר הנושים השני, תיק 3538-06-19 המתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון, (להלן: "התביעה").

משכך, אבחן את נסיבות הבקשה בהתאם למסד עובדתי זה. סעיף 29 (5) לחוק קובע לאמור: " לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצוו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חידלות הפרעון;" פשוטו כמשמעו; האישור הוא חריג ויינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו ובנסיבות המצדיקות זאת כמפורט בסעיף.

...

מכל מקום, סבורני שעצם הגשת הבקשה להליך הנדון, מובילה למסקנה כי לא ניתן אישור כאמור וזה מתבקש עתה לאחר שניתן צו פתיחת הליכים לחברות ובהתאם להסדר הנושים השני.

משכך, אבחן את נסיבות הבקשה בהתאם למסד עובדתי זה. סעיף 29 (5) לחוק קובע לאמור: " לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;" פשוטו כמשמעו; האישור הוא חריג ויינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו ובנסיבות המצדיקות זאת כמפורט בסעיף.

לאור האמור לעיל ומשעה שאין המדובר בנסיבות ייחודיות המצדיקות הליך משפטי נפרד בערכאה אזרחית, דין הבקשה להידחות.

בשים לב להגדרה הרחבה שהעניק המחוקק למונח חוב ולשינוי הנזכר בכל הנוגע להכרעה בתביעות חוב על-ידי הנאמן, מורה סעיף 213 לחוק כי: "היה חוב עבר חוב שאינו קצוב, ישום אותו הנאמן". ואולם, ככל שבידי הנושה חוב בר תביעה בהליך, אין בכך כדי למנוע ממנו לעתור בבקשה למתן היתר להמשך ניהול הליכי תביעה פרטניים בהם נקט נגד חדל הפרעון.

כידוע, משניתן צו להקפאת הליכים (זמני או קבוע) בעיניינו של תאגיד, מעוכבים בין היתר כלל ההליכים המשפטיים המנוהלים נגדו וזאת בהתאם להוראת סעיף 29(5) לחוק.

...

שנית, ולגופו של עניין, לא מצאתי כי הבקשה נמנית על אותם מקרים חריגים בגינם יש להיעתר לבקשה למתן היתר להמשך ניהול הליכי תביעה פרטניים כנגד חדל הפירעון.

חמישית, לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום למבקשת עינוי דין כטענתה, קל וחומר שעה שהגישה הודעות לצד ג' גם כנגד חברת שחר תמיר ניהול פרויקטים בע"מ לגביה נטען כי ערבה אישית לעמידת החברות בהתחייבויותיהן על פי ההסכם.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

. (5) לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצוו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חידלות הפרעון;"

סמכות הממונה ליתן לנושה היתר להמשיך בהליכים נגד היחיד היא המשך ישיר לסמכותו להקפיא את ההליכים, ובמסגרתה עליו לשקול האם מתקיימים טעמים מיוחדים, אשר, מן הסתם, לא נגלו לפניו כאשר החליט על מתן צו לפתיחה בהליכים, המצדיקים חריגה מכלל הקפאת ההליכים.

בדיון שהתקיים לפני ביום 28.6.21 טענה ב"כ הממונה כי בקשתה של הנושה למתן היתר להמשך ניהול התביעה מצויה בטיפול הממונה וכי הממונה ממתין לתגובת הנאמנת (ראו פרוטוקול הדיון מיום 28.6.21 עמ' 2 שורות 26-27).

...

. (5) לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;"

כך, במקום התיבה "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד", צריך לקרוא בעניינו של יחיד: "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד היחיד"; כך, במקום התיבה "אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחה בהליכים" צריך לקרוא בעניינו של יחיד: "אלא באישור הגורם שנתן את הצו לפתיחה בהליכים"; וכך, במקום התיבה "...אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו..." צריך לקרוא בעניינו של יחיד: "אם מצא נותן הצו כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו..". אלה הם השינויים המחוייבים כאשר נעשה שימוש בהוראות סעיף 29(5) בעניינו של יחיד – שלגביו מי שנותן את הצו לפתיחה בהליכים הוא הממונה.

הגם שהפרשנות הלשונית הפשוטה של הוראות החוק מחייבת את מסקנתי לגבי הגורם המוסמך ליתן היתר לניהול תביעה נגד היחיד, מסקנה זו אינה נשענת רק על לשון החוק, אלא גם על תכליותיו, כפי שנקבעו על ידי המחוקק עצמו.

מנגד, סבור המנהל המיוחד כי דין הבקשה להדחות וכי יש לברר את טענות המבקשת במסגרת תביעת חוב בהליך פירוק החברה, זאת מהטעמים הבאים: ראשית, כי העתרות לבקשה מרוקנת מתוכן את הוראת סעיף 267 לפקודת החברות ויהיה בכך כדי לאפשר לנושי החברה לפעול לגביית חובותיהם באופן עצמאי, בנגוד לעקרונות החלוקה השוויונית בהליכי חידלות פרעון; שנית, כי ניהול הליכים מקבילים ישית הוצאות על קופת הפרוק באופן שיפגע בנושי החברה; שלישית, כי מתן היתר לנקוט או להמשיך בהליך נגד חברה בהליכי חידלות פרעון שלא בדרך של תביעת חוב יינתן רק במקרים חריגים יוצאי דופן ואין זה המקרה בעניינינו; ורביעית, כי לא יגרם כל נזק אילו תתברר במסגרת תביעת חוב שתוגש למנהל המיוחד.

משכך נקבע כי תביעות אלו לרוב מקומן להתברר במסגרת תביעה עצמאית ולא על דרך הוכחת חוב בפני בעל תפקיד (לעניין זה ראו: ע"א 345/03 דן רייכרט נ' יורי המנוח משה שמש ז"ל (7.6.2007), ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים – הלכה למעשה (מהדורה שניה, 2010), בעמ' 703).

...

מנגד, סבור המנהל המיוחד כי דין הבקשה להידחות וכי יש לברר את טענות המבקשת במסגרת תביעת חוב בהליך פירוק החברה, זאת מהטעמים הבאים: ראשית, כי היעתרות לבקשה מרוקנת מתוכן את הוראת סעיף 267 לפקודת החברות ויהיה בכך כדי לאפשר לנושי החברה לפעול לגביית חובותיהם באופן עצמאי, בניגוד לעקרונות החלוקה השוויונית בהליכי חדלות פירעון; שנית, כי ניהול הליכים מקבילים ישית הוצאות על קופת הפירוק באופן שיפגע בנושי החברה; שלישית, כי מתן היתר לנקוט או להמשיך בהליך נגד חברה בהליכי חדלות פירעון שלא בדרך של תביעת חוב יינתן רק במקרים חריגים יוצאי דופן ואין זה המקרה בענייננו; ורביעית, כי לא יגרם כל נזק אילו תתברר במסגרת תביעת חוב שתוגש למנהל המיוחד.

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולפסיקה, ולאחר ששקלתי את האינטרסים השונים הן של המבקשת והן של נושי החברה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות וזאת כפי שיפורט להלן.

מבלי לחוות דעה באשר לסיכויי התביעה, הרי שעמדת המבקשת לפיה תביעתה עשויה להתברר בנקל, יש בה כדי לחזק את המסקנה כי דינה להתברר בפניי המנהל המיוחד ולא באמצעות בירור בהליך רגיל.

סוף דבר הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.

מונחת לפניי בקשה למתן היתר להמשך ניהול הליכים נגד חברת "מליבו בניה בע"מ" (להלן: "החברה") שבעניינה אושר על-ידי הסדר נושים ביום 6.12.16, שקדם לו צו הקפאת הליכים אירעי מיום 26.10.16.

הנאמנים הוסיפו והפנו להחלטתי מיום 3.1.17 (פר"ק 22647-10-16; בקשה 49) (להלן: "ההחלטה מיום 3.1.17"), שבגדרה דחיתי בקשה להתיר המשך ניהול תובענה דומה בגין איחור במסירה וליקויי בניה.

...

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי לידי מסקנה שאין מקום להיעתר לבקשה ואסביר; בהחלטתי מיום 3.1.17 נדרשתי לבקשה דומה שהוגשה בתיק של חברת "אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ" שקשורה לחברה מושא הבקשה דנן ושהסדר הנושים של שתי אלה כמו גם של חברה נוספת, חד הוא.

זאת עוד; כאמור בעמדת הנאמנים אזי הסדר הנושים קבע מפורשות כי תביעות תלויות ועומדות תתבררנה בדרך של תביעת חוב ובנסיבות העניין לא מצאו הנאמנים מקום לסטות מהכלל האמור וסבורני שבדין עשו כן. טעם נוסף שמטה את הכף לדחיית הבקשה הוא קיומה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, קרי, חוות דעת ניטראלית, שבה יוכלו הנאמנים להסתייע בבואם להכריע בתביעת החוב ולא למותר להדגיש שהנאמנים פועלים כידו הארוכה של בית המשפט וחזקה עליהם שיכריעו על פי דין.

בכפוף לאמור לעיל הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.