מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היתר המצאה בניגוד לכללי אמנת האג

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

כן נתבקש להורות לתובע להמציא אישור ישיבה כדין בישראל, כל עוד תביעה זו מתבררת בבית הדין.
" בנגוד להלכה הפסוקה אשר הנחתה את בתי הדין לעבודה עד להתקנת התקנה הנ"ל, ולפיה, בין היתר, השיקול העקרי בבחינת בקשה להפקדת ערובה הנו סכויי הצלחת התובענה והיותה מופרכת ואם לאו, כשנקבע גם ש"מעטים ונדירים" המקרים בהם יוטל על בעל דין להפקיד ערובה (ר' ע"ע 1424/02 אבו נסאר – GALLICANTU, מיום 6/7/03), הרי שבהתאם להוראות תקנה 116א לתקנות, ביחס למי שאינו נימנה על תושבי המדינה ומי שאינו אזרח מדינה החתומה על אמנת האג, הכלל הוא שבית הדין יורה על הפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו של נתבע ולבקשתו.
...
הנתבעים השיבו לתגובה וטענו כי לתגובה לא צורף תצהיר לתמיכה בעובדות המועלות בה ועל כן דינה להידחות על הסף.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל.
לסיכום - הנני מקבלת את הבקשה כך שעל התובע להפקיד סך של 2,000 ₪ בקופת בית הדין להבטחת הוצאות הנתבעים.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, בהתאם לכללי אמנת האג ותקנות המצאת מסמכים ובהתאם להוראות ההחלטה בדבר היתר המצאה, היה על המשיב להמציא את מיסמכי הבקשה לאישור פסק הבוררות באמצעות הרשות המרכזית המוסמכת בסין והמסירה האישית שבוצעה, אינה בגדר מסירה כדין.
לא ניתן להלום כי צד העותר לקבלת היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לתקנה 500(8) לתקנות (בנגוד להלכה שנקבעה בפסה"ד בעיניין Flacks), ולאחר מכן עותר לקבלת פסק דין חרף העובדה שלא בוצעה המצאה כדין על פי הוראות ההחלטה בדבר היתר המצאה ובטרם חלוף המועד שנקבע באותה החלטה להגשת תגובה לבקשה, יזכה ביתרון דיוני בשל ההליכים שננקטו על ידי המשיבה שהיא בגדר נתבע זר, כדי לברר את פשר ההליכים שננקטו נגדה על דרך של הגשת בקשה לעיון בתיק בית המשפט בשלב שלאחר מתן פסק הדין.
...
בנסיבות אלה, דין הבקשה לביטול היתר ההמצאה לחו"ל של הבקשה לאישור פסק בוררות חוץ, להתקבל – וכך אני מורה.
הבקשה לביטול היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום מתקבלת, ואני מורה על ביטול היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום.
כפועל יוצא, בהיעדר המצאה כדין של הבקשה לאישור פסק בוררות נושא התובענה, אני מורה על מחיקת התובענה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לתקפות ההמצאה, טוענת מנטפילד כי מדובר בפגמים טכניים לגבי אופן ההמצאה (העידר תירגום נוטריוני וחוסר במסמכים) ולא בהמצאה בנגוד לדרכי ההמצאה הקבועים באמנת האג, בה אין דרישה כי המסמכים המתורגמים יאושרו נוטריונית.
פטריק אינה טוענת שהיא אינה צד לאמנה או כי הסתייגה מהמצאה בהתאם לכללים שהותוו באמנת האג, אלא כי ההחלטה להיתר המצאה מחוץ לתחום לא חלה כלפיה, ולחלופין כי ההמצאה לא בוצעה באופן שנקבע בהחלטת היתר ההמצאה ולכן אינה תקפה.
...
אינני מקבלת את טענת מנטפילד לכך שמאחר וההטיפול בבקשת ההמצאה מחוץ לתחום לפטריק הועברה למשרד עורכי דין בישראל, הרי שממילא לא דרוש מהבחינה העניינית תרגום המסמכים ובידי באי כוחה של פטריק לעיין במסמכים בשפת המקור, ללא צורך בתרגום.
בוודאי מסמכים בשפה העברית, שמנטפילד אינה טוענת כי לפטריק שליטה בה. כבר נפסק כי מינוי עורך דין ישראלי לנתבע זר, על פי ייפוי כוח מוגבל, אינו מאפשר לבצע המצאה לנתבע באמצעות באי כוחו ואין בו להביא למסקנה כי הנתבע יודע על ההליך (ראו; ת"צ (ת"א) 40874-08-16‏ מייזל נ'‏CHINA NATIONAL AGROCHEMICAL CORPORATION (10.9.2016)).
לסיכום לאור האמור ההמצאה שבוצעה לפטריק אינה ממלאת אחר החלטת בית המשפט ועל מנטפילד לבצעה מחדש, כאשר על מנטפילד להמציא את החלטת היתר ההמצאה מתורגמת תרגום נוטריוני לשפה האנגלית, ואת יתר המסמכים שפורטו בהחלטת היתר ההמצאה, לרבות הבקשה להיתר המצאה, ההזמנה לדין של ההודעה לצד שלישי ואת כל הנספחים שצורפו לכתב התביעה כשהם מתורגמים לאנגלית ללא תרגום נוטריוני.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בנוסף, לטענת המבקשות, בנגוד לדרישת יפן, מדינת מושבן, וכללי אמנת האג, המסמכים שהומצאו לידיהן לא תורגמו ליפנית, ומשכך לא ניתן לראות בהמצאה המצאה שבוצעה כדין.
לשם ייעול וזירוז ההליך, ומשהסכימו המבקשות כי יפן אישרה את המסלול הקבוע בסעיף 10 לאמנת האג, יומצאו המסמכים באמצעות הדואר בלבד (או באמצעות Fedex, ככל שיש בכך כדי להקל עם המשיבים), והמשיבים אינם נדרשים לבצע המצאה נוספת באמצעות הרשות המוסמכת.
...
מסקנה דומה מתבקשת מקריאת האמנה מתוכה, שהרי אם נסתפק תמיד בטענה לפיה דרך ההמצאה באמצעות הרשויות המרכזיות מסורבלת, וכי די בכך שהנמען הזר ידע על ההליך וקיבל לידיו את כתבי בית הדין שהוגשו במסגרתו, כי אז תתרוקנה מתוכן הוראות האמנה בדבר דרכי ההמצאה של כתבי בית דין זרים.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי כתבי בית הדין לא הומצאו כדין לידי המבקשות.
המזכירות מתבקשת לשלוח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כאשר מדובר במסירת כתבי בי-דין הנעשית בתוך תחום השיפוט של מדינת ישראל חלה תקנה 489 בתקנות סד"א הקובעת כדלקמן: "שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סרב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק". אני סבור כי נוכח שתיקתה של אמנת האג בנושא זה, חל הדין הקבוע בתקנה 489 בתקנות סד"א, וזאת מן הטעמים הבאים: ראשית, נוכח ההלכה הפסוקה הקובעת כי "אין מניעה עקרונית להפעיל את חזקת שויון הדינים במקרה שבו ההנחה על אודות זהות הדינים מסתברת יותר" [דנ"א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי, פ"ד נ (3) 573, 583 (1986)], ומאחר שהמצאת כתב התביעה בדרך של הדבקתו על דלת ביתו של הנתבע 3 בוצעה על ידי מי שהורשה והוסמך על פי דיני מדינת ניו-יורק להמציא מסמכים משפטיים – עובדה המצביעה לכאורה על כך שדרך המצאה זו מוכרת לפי דיני מדינת ניו-יורק – אני סבור כי ניתן להפעיל בנסיבות העניין את חזקת שויון הדינים ולקבוע כי גם על פי הדין של מדינת ניו-יורק ניתן לבצע מסירה של כתבי בי-דין בדרך של הדבקתם על דלת ביתו של בעל הדין הרלבנטי; שנית, נוכח הלאקונה הקיימת באמנת האג בנושא זה, ובהיתחשב בתכלית של אמנת האג אשר נועדה לקבוע כללים למסירה תקינה של כתבי בי-דין במדינות אשר אמצו את הוראותיה של אמנה זו, ניתן לפרש את אמנת האג כקובעת מכללא את האפשרות לבצע מסירת כתבי בי-דין בדרך של הדבקתם על דלת ביתו של בעל דין המסרב לקבלם לידיו בנסיבות של העידר תום לב. בהקשר זה אעיר כי סוגיית תום הלב עוד תדון להלן בהחלטתי זו. יתרה מזו: במקרה שלפני, בהיעדר היתנגדות לנטען בבקשה על ידי המבקש (התובע) מצידו של מי מבין המשיבים (הנתבעים), ותוך "אימוצו" של הכלל הנ"ל מהטעמים שפורטו לעיל, אני קובע בזאת כי בשל סירובם של המתגוררים בביתו של הנתבע 3 לקבל את כתב התביעה, המצאת כתב התביעה בתביעה דנן באמצעות הדבקתו על דלת בית מגוריו של הנתבע בניו-יורק, ארצות הברית – נעשתה כדין.
במקרה דנן, המדובר בהמצאת כתב תביעה לבעל דין (הנתבע 3) המתגורר בארצות הברית, שהנה צד לאמנת האג, ושאינה מיתנגדת להמצאת כתבי בי-דין זרים לשטחה באמצעות הדואר: "ארה"ב הנה צד לאמנת האג, אולם בנגוד לגרמניה, ארה"ב לא היתנגדה להמצאת כתבי בי דין זרים לשטחה באמצעות הדואר" [פרשת קוי אשראי, פסקה 20 בהחלטה.
...
סוף - דבר כפועל יוצא מכל הנימוקים שפורטו לעיל – הנני מורה בזאת כדלקמן: דין בקשת התובע להתקבל.
הנני קובע בזאת כי התובע ביצע "המצאה כדין" של כתב התביעה לידי הנתבע 3.
לפיכך, משרכש בית משפט זה סמכות שיפוט כלפי הנתבע 3 אין מניעה מלהמשיך בניהולה של התביעה כנגדו; הנני מורה בזאת לנתבע 3 להגיש כתב הגנה מטעמו בתוך 60 ימים מהיום; התובע ימציא החלטה זו לידי הנתבע 3, בכתובת מגוריו, 82-38, 213th st, Queens Village NY 11427, באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה, באמצעות חברת דיוור בינלאומית כדוגמת FedEx אוUPS , ובאמצעות שליח המוסמך להמציא מסמכים משפטיים במדינת ניו-יורק; בנסיבות העניין, ולנוכח העובדה שהנתבעים לא התנגדו לבקשה זו בגלגולה הנוכחי – לא מצאתי לעשות צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו