מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היתר בנייה לעבודות הריסה חפירה ותמיכה

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נקבע באותו היום על ידי המפקח כי מדובר בהליך קינייני במהותו ושבמסגרת ההליך על הצדדים להוכיח כל צד בהתאם לטענותיו קיומן של הסכמות קנייניות דרושות או העדרן של הסכמות כאלה לצורך בנייה ושימוש ייחודי ברכוש המשותף, ועל כן ממילא אין בקיומו של היתר בנייה כדי לתמוך בטענה הקניינית.
בהתאם, הסעדים שנתבקשו הם: א. להמנע מלהמשיך בעבודות השיפוצים, ההריסה, החפירה והשלכת פסולת בחלקה מושא התביעה; ב. להמנע מבצוע עבודות בנייה, יציקת בטון, עבודות פיתוח או כל עבודה אחרת הטעונה היתר בניה על פי דין וכן כל פעולת בניה אחר בנכס ובשטח החלקה; ג. לפעול, על חשבון הנתבעים ובפיקוח הנדסי, להשבת המצב לקדמותו, לרבות הריסת הבניה הבלתי חוקית שנבנתה על ידם (סעיף 15 לכתב התביעה).
...
משכך, בהחלטה של המפקח מיום 7.11.19 נקבע: "אני מקבל את ההתנגדות. בכתב התביעה וגם בתצהירים של התובעת אין התייחסות לסוגיית המחסנים או הגישה אליהם ולכן התובעת אינה רשאית לדרוש סעד בעניין זה לראשונה בהליך הנוכחי במסגרת דיון ההוכחות. ההתייחסות לרעפים אינה כוללת התייחסות למחסן" (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 21-23.
על כן, יש לקבל את הערעור בנקודה זו ולבטל את הסעד שקבע המפקח למשיבה בסוגיה זו. שונים פני הדברים באשר להכרעת המפקח בנוגע לגג הרעפים.
סיכום על פי כל האמור לעיל, הערעור מתקבל חלקית.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2020 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

אכן, לא כל חפירת גומחה קטנה בקרקע מחייבת היתר בניה, אלא שבהתאם להלכה זו פעולות ייעור מחייבות היתר.
אוסיף שלצד הבחינה האמורה, גם התמונה הכוללת תומכת במסקנה שמדובר בעבודות הטעונות היתר.
מכל מקום – ובאשר להליך שלפני – אין בחשש זה שהועלה כדי לאפשר המשך העבודה, אשר כאמור לעיל מצאתי שהיא טעונה היתר ומכאן שביצועה ללא היתר מהוה "עבודה אסורה". חלקו של הצוו המתייחס להכנה לבצוע עבודות נוספות באשר לבינוי המפורט בצו שהפסקתו מתבקשת, הרי שזה מחולק לשניים: הפסקת עבודות הריסת מיגרשי הטניס (בלשון הצוו "החלו בעבודות להריסת מיגרשי הטניס") והפסקת עבודות נוספות שהחלה "הכנה" אליהן (בהקשר זה נאמר בצו כי "מצב הבניה הוא טרם החלו בעבודות בכר הדשא").
...
באשר להפניית ב"כ המבקשת לבג"ץ 288/00 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים, פ''ד נה(5) 673, אציין כי פסק דין זה תומך דווקא במסקנה האמורה.
אוסיף שלצד הבחינה האמורה, גם התמונה הכוללת תומכת במסקנה שמדובר בעבודות הטעונות היתר.
הנה כי כן, לא הוכח שהעבודה בוצעה כדין ולא מצאתי שקיים פגם חמור בצו המחייב את ביטולו ובהיבט זה הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

בשנת 2015, לאחר שניתן לנתבעים היתר בניה, הרסו הנתבעים את המבנה הקיים במיגרשים וביצעו חפירה למפלס נמוך במעט מפני הכביש הקיים.
עניינים אלו הובאו בפני המומחה מטעם בית המשפט שהשיב כך. בנוגע ללווי הנדסי, נישאל המומחה, האם זה נכון שמאחר והמחסן ניבנה ללא היתר בניה הרי שהמחסן ניבנה ללא לווי הנדסי? תשובת המומחה: "אין לי מידע על כך. על פי הבקשה להיתר עורך הבקשה והמהנדס האחראי לבצוע השלד הוא ד"ר יצחק ורגדלי שהוא מהנדס ואדריכל". מתשובת המומחה אני מוצאת לנכון לקבוע שהנתבעים לא הרימו את נטל ההוכחה ברמה הנדרשת בהליך האזרחי לתמוך בטענתם שהמחסן ניבנה ללא לווי הנדסי.
הבקשה להיתר נערכה על ידי מהנדס וחזקה שהוא ביצע את עבודתו על פי דין, בהיעדר כל ראיה לסתור חזקה זו. באשר לעניין ביסוס המחסן, נישאל המומחה שתי שאלות הבהרה, והשיב כלהלן: לשאלה, האם המחסן ניבנה עם יסודות מסוג כלונסאות כנדרש בהתאם לסוג הקרקע (קרקע מסוג חרסית שמנה, חומה, עם שברי בזלת בגדלים שונים) עליה ניבנה המחסן? תשובת המומחה "לא נראה שהמחסן ניבנה על גבי כלונסאות. לפי תכנית שבהיתר קירות המבנה מונחים על גבי קורות יסוד והרצפה על גבי מצע". לשאלה, האם זה נכון בסבירות של 51% שאילו המחסן היה ניבנה על יסודות מסוג כלונסאות הרי שלא היה המחסן נוטה על צידו לאחר ביצוע בחפירה בגבול המיגרש? תשובת המומחה: "קשה לקבוע אחוזים למצב הפותטי כשאין מידע מספק של מידות הכלונס מיקומם ואורכם שהיה יכול להיות מתוכנן בתנאי הקרקע והעומסים על גבי הכלונסאות. יתכן שלא היה נוטה הכל תלוי בעומק הכלונס וקרבתו לשטח החפור". כאמור, מדובר על בניית מחסן שבוצעה לפני שנים רבות, במהלך שנות השבעים, בניה בשנת 74 והיתר שניתן בשנת 76, כימעט חלפו חמישים שנה ממועד בניית המחסן.
...
לאחר שקילה ובחינה, ולאור מטרת הפיצוי על פי העיקרון של השבת מצב לקדמותו, אני סבורה שנכון הוא לפסוק לטובת התובעים לפי החלופה הראשונה ואין לפצות לפי הריסה ובניה מחדש, מהטעם, כפי שנקבע על ידי המומחה, שהמבנה עצמו לא ניזוק, אלא רק שקע כלפי מגרש הנתבעים.
על כן, אני קובעת כי שיעורו ההולם של הפיצוי ייעשה לפי החלופה הראשונה בחוות דעת המומחה, השבת המחסן למקומו.
לסיכום: אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים בגין התביעה סכום כולל של 65,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע, הוא לא פיצל את דירותיו ליחידות דיור נפרדות וכל שעשה הנו, עבודות שפוץ ו''שינויים פנימיים'' שאינם טעונים היתר, לטענת הנתבע הוא לא שינה את חזיתות הבניין ובאשר לחפירה הנטענת, טוען הנתבע כי החפירה בוצעה רק לצורך החלפת הקרקע המזוהמת מתחת לקומת הקרקע באדמה נקיה, ללא שינוי מפלסים או הישתלטות על שטח משותף דבר שלא הצריך היתר בניה.
בעיניין זה ראה עפא (חי') 46404-05-21 מדינת ישראל נ' ופא אבו חאטום: "השאלה כיצד ניתן היה להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה לבצוע העבודות החדשות, שעה שתיק הבניין חסר ושעה שלא נמצא ההיתר המקורי, אינה בהכרח רלבאנטית בשלב הזה, שכן – באופן עיקרוני, אם קיים מצב בו לא ניתן להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה, ואם יש כוונה לבצע עבודות בנייה הדורשות היתר – הפיתרון אינו ביצוען של העבודות ללא היתר, אלא פנייה מסודרת לגורמים הרלבאנטיים במטרה למצוא פיתרון למצב. במקרה הנוכחי, היה על המבקשים לפנות למערערת, לצרף את חוות הדעת של הקונסטרוקטור מטעמם אשר ממליץ על חזוק המבנה – ולמצוא יחדיו פיתרון נוכח חשיבות חזוק המבנה." כן ראו את עפ"א (מחוזי תל אביב-יפו) 80167/05 לוי נ' עירית תל אביב יפו (15.5.2006), המזכיר את פסק הדין בעיניין פינטו, כדלקמן: "מקובלת עלי גם מסקנת בימ"ש קמא כי לא ניתן להורות על החזרת המצב לקדמותו בנסיבות הענין. אין אפשרות להורות על התאמת הבנייה להיתר קיים, שכן היתר כזה לא היה מעולם, ולא קיימת כל תכנית של הבנייה הישנה. אין ספק שמי שאין לו היתר צריך להזהר שבעתיים בפעולות בנייה שהוא עושה, שכן ברי כי במקרה כזה, דינה של הבנייה הריסה בהיעדר תכנית כלשהיא שאושרה כדין, אשר עשויה להוות בסיס למצב קודם חוקי. גם האמור בע"פ (חי') 2291/01 פינטו נ' עירית חיפה ... תומך במסקנה זו שכן הוא מבהיר כי התכלית של צו הריסה מנהלי היא להחזיר את המבנה למצבו החוקי. טעם נוסף הוא שכאשר נהרסים קירות ישנים, שהיו רעועים ונבנו ללא היתר, אין להתיר לבנות במקומם בנייה חדשה, ובדרך זו לעקוף את הדרישה הבסיסית של החוק לפיה יש להוציא היתר בנייה לכל בנייה חדשה". (וראו כי ערעור נדחה - רע"פ 4289/06 יוסף לוי נ' מדינת ישראל (3.10.2006)).
...
אני מחייב את הנתבע להרוס כל בניה בלתי חוקית בקומת המרתף ולסתום כל חפירה שבוצעה בקומת המרתף ללא היתר.
אני מחייב את הנתבע לאטום את הפתח שבין הדירה שבקומת הקרקע והמרתף ואני אוסר על הנתבע לעשות שימוש מכל סוג שהוא בשטח המרתף ו/או בשטח דירת המרתף.
טענת הקיזוז של הנתבע נדחית, הן לאור תוצאות התביעה והן מאחר ולא הוכחו ע"י הנתבע כל נזקים שנגרמו לו. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים את סכום האגרה כפי ששולמה ואת החלק בשכר מומחה בית המשפט ששולם על ידם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום, בנוסף אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2024 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עבודות הבניה המתוארות הן כדלקמן; חפירה בפתוח המיגרש (בשטח 79 מ"ר ובעומק של בין כ- 0.30 מ' לכ-1.20 מ' אשר מסומן בתרשים המצורף לכתב האישום באותיות "א-ב-ג-ד-ה-ו-ז-א"), ובניית קיר תמך (באורך של כ-11.35 מ' על גובה של כ-1.60 מ' המסומן בתרשים המצורף לכתב האישום באותיות "ו-ז"), הכנת טפסות ויציקת קירות תמך ללא היתר בניה.
בנוגע לאישומים שעניינם החפירה שביצעו הנאשמים ללא היתר בניה – לטענתו, התביעה לא הוכיחה את עובדות כתבי האישום כפי שהיה עליה לעשות עת מדובר בתיקים פליליים, אלא התבססה על ההחלטות הקודמות של בתי המשפט כנגד הנאשמים בבקשה לביטול צו הפסקת עבודה ובבקשה לביטול צו הריסה.
...
באשר לטענה ההגנה מן הצדק שטען ב"כ הנאשמים בסיפא לסיכומיו גם זו דינה להידחות.
לסיכום לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות ונתתי דעתי לטענות הצדדים ולסיכומיהם, אני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת העבירות בכתבי האישום ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי והנאשמים לא הקימו הגנה של ממש.
בהתאם ועל יסוד כל האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשמים במיוחס להם בכתבי האישום שאוחדו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו